אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

תואר ראשון, הכל כלול

46 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

46.
לא מדוייק
אני סטודנטית באונברסיטת בן גוריון אני יכולה להגיד לכם שזה לא נכון שאם יש מרצה עם ציונים נמוכים אז הסטודנטים יכולים להשפיע! יש לי מרצה כבר שנים מלמדת מקצוע שאחוז הנכשלים בו הוא 75-85 והיא נחשבת אחת המרצות הטובות בתחומה תבדקו את האחוזים של הסטודנטים שעושים קורסים חוזרים בכל מחלקה באונברסיטה ותבינו שלא כך הדבר!!
ירדן | 03.07.11
43.
אבסורד
כיום אין הבדלים בין אוניברסיטה למכללה הכל אותו דבר בישראל ההשכלה נמצאת בפיגור של 30 שנה תואר בארץ עולה בממוצע 40 אלף בהאוורד 400,000 פי 10 שם יש את החוקרים הטובים בעולם ולומדים מהמקור זאת הסיבה ש1000 פרופסורים עזבו את הטכניון לגבי איפה יותר נחשב הכל אותו הדבר כולם לומדים תאוריות ואם דיברתי על הרווארד ראינו את הפשלה שלהם בסאב פריים בקיצור השורה התחתונה היא כמו שמרצה אמר לי הכישורים יכולות מיומנויות שיש בך ובלי קשר ללימודים הם מה שיעשו את ההבדל לא מאמינים עשו השוואות ותראו .... עוד אפסורד היום כולם יכולים ללמוד מה שעושה זילות בתארים בעוד כמה שנים גם תואר ראשון לא יספיק יש אינפלציית תארים ואקדמאים חסרי עבודה ומשק שלא יודע להבדיל בין טוב לרע ..
גיא (2) | 30.05.11
41.
אני סטודנט להנדסת חשמל בבן-גוריון
לא ניתקלתי בהקלות לטובת סטודנטים בכל משך לימודי באוניברסיטה (כבר 3 שנים) אני לא מבין איך הכותרת קשורה בכלל למציאות, אנחנו ממש לא קובעים את הציונים שלנו, ולהיפך...אם אנחנו מנסים להתערב, מורידים ציון\לא לוקחים ברצינות. לעומת זאת, סקרי ההוראה שאנחנו ממלאים הם גורם חשוב מאוד ועל המרצה לפחד מסקרי ההוראה הללו. כל האוניברסיאות הטובות בעולם MIT,Stanford,Harvard וכו' מפורסמים מאוד ביכולות ההוראה הגבוהות של המרצים שלהם וכתוצאה מכך - הישגיהם של הסטודנטים בהמשך החיים . על כל פנים, עם ניסיון שלי עם דוקטורים ופרופסורים באקדמיה, הם אולי בעלי תארים סקסיים כמו "מדען" ו"חוקר" , אבל למעשה הם קבוצה של עצלנים, שמנסים כמה שיותר להתרחק מהוראה, ולרב גם מנושאי המחקר שלהם שהם מפילים על הדוקטורנטים\מסטרנטים. והעניין מומחש באל ביטוי בכך שאני מכיר אישית את אחד המרצים שלנו והוא , לא אוהב לבא לעבודה הרבה....יש לו ילדים קטנים בבית... בכל מקרה , לטעמי אם מרצה מעוניין שישלמו לו על משהו חוץ מעל לתפוס תקן למישהו בעל יותר מוטיבציה לחקור ממנו, אז לפחות שישקיע ביכולות ההוראה שלו. אצלנו באוניברסיטה זה כבר בעיה רצינית, יש מרצים שמעבירים קורס ומלמדים חומר שכלל לא קשור לקורס, ובסוף נבחנים על דברים אחרים לגמרי. ה:מהפכה" כפי שציינו כאן היא לטובה, כמובן (אני מדבר על הפקולטות למקצועות קשים כמו הנדסה. אולי המרצים יקומו ויעשו את העבודה שלהם סוף סוף.
רועי | 24.05.11
32.
הבנקים יכולים לפתור את כל בעיות הסטודנטים
אני פשוט לא מבינה - למה פשוט הבנקים לא קמים עם הצעות *באמת* טובות לסטודנטים? הצעות שמאפשרות לקחת הלוואות למשך כל הלימודים, ולהחזיר אותם כמה שנים אחרי התואר, אחרי שכבר הם משיגים עבודה ויש להם אפשרות להרוויח יותר כסף - באמת כדי לעזור לאוכלוסיית הסטודנטים!!!!? כדי לשפר את איכות הסטודנטים שיתמקדו בלימודים, ולא כמו אלה שהגיבו כאן למעלה, שאומרים שלא השקיעו כמו שרצו כי היו צריכים לשלם את שכר הלימוד? הגיע הזמן להתחיל יוזמה כזאת, יוזמה שכבר יש במדינות אחרות. יוזמה שרק תעזור לכולם, ושתשפר את איכות החיים של הסטודנטים. רק שמישהו יעשה את זה כבר!!!
קרן | 18.05.11
31.
סטודנטים בישרא מתחלקים למספר קבוצות: הכתבה חשובה, הדיון מעט שטחי
אוניברסיטצ ברקלי אחת הכי טובות בעולם במדעי החברה נדמה לי מקום שני בעולם בסוציולויולוגיה ומקום ראשון במשפטים הכניסה לוועדות שקובעות קידום של סגל סטודנטים כחברים בוועדה. כלומר: לא בהכרך שיתוף סטודנטים הולך ביחד עם ירידה באיכות המחקר וההוראה. יש בכתבה נגיעה בכמה היבטים מאוד מאוד חשובים של מסחור ההשכלה הגבוהה והמאבק בין אוניברסיטאות המחקר(ת"א בן גוריון העברית וכולי נגד המכללות נגישות של סטודנטים למזכירות ושינוי אוירת הלימוד בספרייה היא מגמה חיובית לדעתי בגדול, המבנה של הקורסים אינו משתנה כי נוח למרצים (גם הטובים ביותר) למחזר את מבנה הקורס וההוראה שלו. אז זה בעיקר תלוי בסגל אם הוא מאתגר את הסטודנט או לא. סטודנטים בניגוד לכתבה עצמה הם לא קבוצה אחידה של אנשים יש סטודנטים עשירים ומפונקים אבל מרבית הסטודנטים בישראל עובדים בניגוד לסטודנטים בחו"ל שאו שהם ממש עשירים (כלומר הוריהם) או שקיבלו מלגה כי הצטיינו או שהם לומדים בחינם כמעט בצרפת ובגרמניה למעשה מדובר במראה של החברה הישראלית שהיא בעצמה עוברת תהליכים הפרטה מסחור וכולי
דוקטורנטית | 18.05.11
30.
כרוניקה ידועה מראש
בהתחלה אימצו את התפיסה של התלמיד במרכז בתיכונים לפי הפרשנות של "התלמיד לקוח" (לא ולא ... התלמיד הוא תלמיד וככזה יש לו זכויות אבל הוא לא "לקוח") ... אבל לא הייתי מורה אז לא התנגדתי. אחר כך התייחסו ללמודי משפטים כתחום שכדאי למקסם אותו כלכלית לפי "היצע וביקוש" מה שהוביל לזילותו המופגנת ... אבל לא לימדתי משפטים אז זה לא עניין אותי. לאחרונה כולם לומדים (גם) מנהל עסקים כי משווקים זאת כאילו כולם הולכים לנהל קרנות הון סיכון או גידור מיד בסיום הלימודים ... אבל אני לא מלמד מנהל עסקים אז מה אכפת לי. עכשיו מבקשים מהמרצים להיות "פופולריים" בעיני הסטודנטים (מישהו מכיר מרצה פופולרי שנותן ציונים נמוכים או אפילו ממוצעים ?), אגב מרצה שאינו מורה טוב, אף שהוא חוקר טוב לא היה צריך להיות בכל מקרה באקדמיה, אז על מה השינוי הזה מעיד ? שקודם הועסקו מרצים גרועים אף שהם חוקרים טובים ? ... עכשיו לא נותר מי שיתנגד ... לא המורים ולא המרצים למשפטים ולמנהל עסקים. => מהו התחום הבא בתור ל"ריאליטי" הפופוליסטי של ההשכלה האקדמית ? ... רפואה, הנדסה אולי ?
מרצה באונ' יפה | 18.05.11
29.
אנקדוטלי במקרה הטוב
האמת? בתור סטודנט לשעבר בעברית (גבעת רם) האווירה ממש לא היתה זו שמתוארת בכתבה, המרצים ממש לא ראו בריצוי שלנו מטרה,לפחות לא כשזה סתר את הלמידה, הסטודנטים בשנה השלישית כשנשאלו ביקשו להעלות את רמתם של מספר קורסים ולהוסיף מספר קורסים נוספים. המציאות שמתוארת פה היא אנקדוטלית במקרה הטוב. בנוסף המרצים שקיבלו דירוג טוב היו אלו שההרצאות שלהם היו מעניינות והעבירו חומר לימודי בצורה מרתקת, ולא אלו שנתנו מבחנים קלים או ויתרו על עבודה. בנוסף-לא היתה חובת נוכחות כלל בשיעורים (למעט מעבדות). ולמרות זאת ההרצאות המעניינות היו מלאות.
בבה | 18.05.11
27.
תרבות אינסטנט פודינג
בחיי, הדור שלי מגעיל אותי. אבל אפשר להבין אותו. הכלכלה מקשה על החיים. יש לא מעט הסחות דעת בעקבות הטכנולוגיה, וכנראה שבאמת חלק מהמרצים היו גרועים מאוד. העולם של היום פשוט מפונק. וסמכות אמיתית לא קיימת יותר. אילו זה היה תלוי בי, סטודנט שרואה עצמו כלקוח ואת האוניברסיטה כמעניקת שירות, היה מקבל בעיטה בתחת וברכת "לך לשלום, חפש את עצמך במכללה." רצינו להנגיש את ההשכלה הגבוהה לחלקים גדולים יותר מהעם, לא? אז זה מה שקורה. רמת ההשכלה מתאימה את עצמה לסטודנטים, ולא להיפך.
אוגי | 18.05.11
26.
לשאול מה האקדמיה אמורה לעשות
היהודי מתגובה 14 כמעט צודק, אבל הפוך: המעסיקים צריכים להפסיק לדרוש תואר ראשון על כל עבודה בלי קשר לתוכנה. צריכים לקום בתי ספר מקצועיים (אפשר גם בתוך המכללות) שמטרתם הכשרת עובדים בתחומים שונים, במקום להכשיר אקדמאים באופן בלתי רלוונטי. האונירסיטאות צריכות להמשיך להכשיר חוקרים, ואסור שתואר ראשון יפסיק להיות תואר ראשון. אבל צריך להפסיק עם התפיסה המופרכת שכל אדם צריך תואר ראשון. מה שישראל צריכה זה מערך רחב יותר של תעודות מקצועיות לבעלי מקצוע, במקום לצפות מהאקדמיה להכשיר את כל שוק העובדים במדינה. לא כל אחד צריך תואר ראשון, ולא כל אחד יכול להשיג תואר ראשון. הסיבה שכל אחד חושב שמגיע לו תואר ראשון הוא שכולם דורשים תואר ראשון. כשיפסיקו, האנשים שלא צריכים להיות שם יפסיקו להגיע למוסדות האקדמיים.
דובי | 18.05.11
25.
בפתוחה זה לא קיים
בכל מקום רשום "הספר זה המרצה שלך". אין פקטור. באף קורס לא היה לי. הבחינה נכתבת בדרך כלל חודשיים לפני ומוגשת למדור בחינות כך שזה לא משנה מה קרה בקבוצת לימוד. יש סוגיות שאני לא מרוצה מהם אבל זה כבר לפעם אחרת. כל פעם שאני שומע על פקטורים באוניברסיטאות אני צוחק. נ.ב תגובה זו מכילה שגיעות כתיב. ט.ל.ח
מישקפופר | 18.05.11
24.
אקדמיה איננה שירות כמו במוקד טלפוני או מסעדה
מובילי האקדמיה ומתקצביה, ברמות הגבוהות ביותר מהשר רובינשטיין שהיזנה את ההשכלה הגבוהה ולימודי משפטים במיוחד עד היום, כולם דפוקים לגמרי. השיטה הנהוגה כיום מעודדת בינוניות ולמטה מכך בכל הרמות. חוץ מאשר קליטה וקידום של מרצים וחוקרים. חלק מהסטודנטים מצויינים, ואין לשכוח זאת. אבל רובם מתכנסים בתוך השיטה ואז הם נוהגים כעצלנים, נצלנים, תחמנים, ורק חושבים כמה הם אומללים, וכמה מגיע להם יותר. מרצה קצת פחות צעיר אבל לא זקן בכלל
אורי | 18.05.11
21.
האקדמיה צריכה להתאים עצמה למאה ה-21
האקדמיה צריכה להגמיש עצמה כמו השוק העסקי, המחשבה הזאת מחלחלת אט אט לאוניברסיטאות ולמכללות ולראיה הן נלחמות על כל סטודנט ומי שייתן את השירות הטוב ביותר ינצח, ממש כמו בשוק העסקי היום יש מגוון אפשרויות בחירה לכל סטודנט פוטנציאלי
אופיר | 18.05.11
20.
תבואו למחלקה למדעי המחשב בבן גוריון
על איזו "האכלה בכפית" ו"משא ומתן על ציונים" אתם מדברים?! בלי כוונה להעליב אף אחד, אבל רוב המרצים במחלקה למדעי המחשב אצלנו לא יודעים ללמד. חלקם הגדול באים עם המון ידע ותשוקה לקורס, אבל פשוט לא יודעים להסביר - ככה שאת הרוב אנחנו לומדים לבד מספרים, ויקיפדיה, והמון חפירה באינטרנט. עבודות ההגשה ברמת הכנה-לגיהנום ויש הרבה כאלה בכל סמסטר, ככה שסטודנטים למדמ"ח ישנים במעבדות בלילה הוא מראה יחסית שכיח. המבחנים זוועתיים כמעט עד סוף התואר, ואחוז הנכשלים הוא תמיד דו-ספרתי ולפעמים עובר את ה50% גם בקורסים שהם לא שנה א' (ואז נותנים פקטור ו"רק" 40% נכשלים). ועל הציון אין טעם להתווכח - אני אישית מכיר אנשים שערערו עם ציונים כמו 54, 53 והמרצה סירב להוסיף להם את הנקודה-שתיים עד לעובר בקורס, ככה שהם נאלצו לעשות קורס חוזר וזה נתן להם עוד "שנה ביציאה" בתואר... בפעם הבאה, תעשו בדיקה גם במחלקות שהן לא "מדעי הדשא" - ואני מבטיח לכם שתגיעו למסקנות הפוכות מאלו שבכתבה הזו.
איגור | 18.05.11
18.
קשים הם חיי הסטודנט !
אי אפשר להעלם ממצב הסטודנטים כיום (יסלחו לי אנשי הבינטחונים ), כמה עוול יש על הסטודנט המצוי. מחד, עומס של עבודות ומבחנים, עמידה בדרישות האקדמיה כשדלתות הבירוקרטיה נטרקות בפניהם. ומאידך, המצב הכלכלי המורכב שלהם (שוב יסלחו לי אנשי הבינטחונים) שמאלץ אותם לעבוד בעבודה אחת, במקרה הטוב ! אסור לשכוח שהבעיות אשר התמודדו איתם הסטודנטים לפני 30 שנה אינן זהות להיום...כך שכל מי שמעוניין להשוות ולומר "כשאני הייתי סטודנט לא היינו כאלה מפונקים..." אל נא תשכחו כי כמות הסטודנטים היום אינה זהה ואילו המשאבים נשארו זהים ! אז לפני שבאים להאשים את הסטודנטים, על המדינה להשקיע יותר בהון האנושי שלה. בהצלחה לכולם.
סטודנט בדימוס | 18.05.11
16.
אנחנו לא מגיעים לשיעורים כי אנחנו צריכים לעבוד!
לפני שהצטרפתי לשורות הסטודנטים בארץ שמעתי כל הזמן כמה קשים חיי הסטודנטים היום אני מבינה זאת מקרוב. אין לכם שמץ של מושג כמה מתסכל אותי לסמן "ווי" על קורס ולהמשיך הלאה במירוץ. כ"כ הייתי רוצה להגיע לכל השיעורים בנחת, לגשת הביתה לעכל את החומר, להרחיב אותו במוחי אפילו לנסות ולהוכיח מפעם לפעם את המרצה על תפיסה צרה מצידו. לצערי כאשר כל שהעלית בידיך זה פסיכומטרי של 600+ , ואתה נאלץ לשלם שכ"ל של 30.000 שח בשנה למכללה, כל שנה. כ3500 שח בחודש הוצאות שכירות ומחייה שאף הן רק במגמת עלייה, אם שפר מזלך תמצא עבודה של 9-10 שעות ביום עם שכר שיחזיק אותך מעט מעל המים וכמובן ישלול ממך כל זכות למלגה כלשהי. אם לא תאלץ לעבוד ב2 עבודות כי מה לעשות לא כולנו גדלנו בקיסריה. אז כן... אלו הם חיי הסטודנטים ועושה רושם שאיש מנבחרי העם לכאורה אינו מציע פיתרון. כנראה שכמו כל דבר בישראל של 2011 גם השכלה היא רק לעשירים.
מיכל | 18.05.11
15.
מה באמת רוצה הסטודנט
המכללות מציעות הרבה יותר גמישות, בבחירת הקורסים, בבניית מערכת ואפשרויות העבודה. זאת הסיבה מדוע המכללות פורחות והאוניברסיטאות יורדות. תתפלאו, אבל הסטודנטים מעריכים מרצים שנותנים הרבה עבודות, שדורשים הקשבה ונוכחות ואינם קלים בציונים. הסטודנט רוצה אתגר. מרצים שמנסים לשחק אותה " קול " בלי רשימת נוכחות ועם מטלות קלות, רואים רייטינג אפס בכיתה ורייטינג עצום בהירשמות לקורס. סטודנטים מעריכים מרצים שמגיעים מוכנים, עם דוגמאות רלוונטיות שמביאים אירועים לניתוח וחותכים קצת מחוץ לסילבוס כדי לדבר על כתבות ומאמרים שפורסמו לאחרונה, על התאמת התיאוריה למציאות ומתן דוגמאות אמיתיות, לא אירוע מחברת " אמקור " משנת 1983. סטודנט באמת רוצה יידע. עובדה, האוניברסיטאות והמכללות המובילות הן אלה שידוע כי לא מחלקות בחינם תארים, אלא דורשים דם , יזע ודמעות. פופים או לא פופים, בסופו של דבר, מעסיקים ואנשי מקצוע יודעים לזהות את מדעי החרטא לעומת עבודה רצינית וקשה וגם הסטודנטים חולקים זאת עם חבריהם.
מרצה במכללה | 18.05.11
14.
האקדמיה, מה לעשות, צריכה להתאים את עצמה
למה תואר ראשון ממשיך להיות הכנה לאקדמיה, במקום שהוא יהווה הכנה למציאות? משהו כמו 80 אחוז אם לא יותר מבעלי התואר הראשון לא ימשיכו בחיים האקדמאים, אז למה התואר הראשון מכין אותם (כמעט) ורק לזה? זה נכון לרוב התחומים וברוב המקצועות. בנושאים רבים לבן אדם שעשה תואר אין כמעט שום יתרון על בן אדם שלא עשה תואר, למעט אולי ידע תיאורטי ש(כמעט) ולא שווה כלום מחוץ לאקדמיה. צריכים לשאול את עצמנו מה אנחנו רוצים מהאקדמיה. לדעתי, האקדמיה, בכל הקשור לתואר ראשון,צריכה להיות האמצעי שהופך את כוח העבודה במדינה ליותר מקצועי. הלימודים בתואר ראשון צריכים להיות הכי רחוקים מהתיאוריה שאפשר, ולהתמקד בהכנה מעשית למקצוע. אפשר לערוך קורסי בחירה שיעסקו בתיאוריה, אבל לא קורסי חובה. את ההכשרה לאקדמיה יערכו מתואר שני והלאה, לא בתואר ראשון. כשזה יהיה המצב, תראו איך יחס הסטודנטים ללימודים משתנה. הם ילמדו כי הלימודים באמת יעניקו להם כלי לחיים טובים יותר, הם ישכילו על המקצוע שבו הם יעבדו בהמשך חייהם, ובגלל שהם ידעו שהם מסודרים מהבחינה הזו - אולי הם יהיו פתוחים ללמוד גם מעבר לזה.
יהודי | 18.05.11
11.
זו אקדמיה?
עושה רושם שבנסיונן למשוך סטודנטים ותקציבים האוניברסיטאות מיישרות קו עם המכללות, ולא לטובה. זה לא כל כך מפתיע. אם פעם לא היה הכי נעים להודות שלא התקבלת לאוניברסיטה ואתה לומד במכללה, כי "אי אפשר להוציא את הציון הפסיכומטרי שהם דורשים שם" (למה לא באונ' הפתוחה, אגב, שלשם כך היא קיימת), הרי שהיום יגידו לך שאתה פראייר שאתה נרשם לאוניברסיטה והמרצים טובים יותר במכללות והתואר שלהן בכלל נחשב יותר ופה ושם ומה לא. אז לא לומדים בתיכון, ולא מוכנים להשקיע אחרי הצבא כדי לשפר ציונים, וגם לא מבינים למה צריך פסיכומטרי... אבל מגיע להם, כמובן. הם רוצים תואר לא בגלל שמשהו מעניין אותם אלא "כי צריך", ואיך מישהו בכלל מעז למנוע מהם את אותו תואר (שגם הוא מגיע להם כי שילמו ובמקרה הטוב גם הגיעו פה ושם). הבעיה מתחילה הרבה לפני האקדמיה, וחבל שדווקא זו משתפת עם זה פעולה. תעשו ניסוי קצרצר: תשאלו סטודנט לתואר ראשון מה זו בעצם אקדמיה ומה מטרתה ואז הכל יהפוך ברור.
א. | 18.05.11
10.
פרופ' כרמי שלום
איך את לא מבינה כיצד נוצרה האווירה עליה את מדברת??? בסמסטר יש 6-8 קורסים, כל אחד עם סילבוס באורך מגילת אסתר, לכל קורס מטלות להגשה ומבחן, ובנוסף צריך לעבוד ולעשות קצת מילואים.... אני לא אומר שזה המצב הרצוי, אבל איך בדיוק אפשר ממש להתעמק ככה בחומר???? נו באמת...
מ. תל אביב | 18.05.11
9.
בקרוב אצלכם
זו גישה לא נכונה. האוניברסיטאות הן לא מוסדות ל"רכישת תארים" אלא מוסדות מחקר. הגישה של "הסטודנט הוא הלקוח" רק תביא להדרדרות ברמת הלימודים- אינפלציית ציונים כמו בארה"ב, פגיעה בחופש האקדמיה (מי שלא מלמד לשביעות רצונם של הסטודנטית לתואר ראשון יעוף, גם אם הוא חוקר נפלא), וזה כמובן יפגע גם במחקר העתידי. בארה"ב מייבאים כבר את כל החוקרים שלהם, כי הם אינם מסוגלים לייצר חוקרים טובים משל עצמם בגלל רמת הלימודים היירודה. בקרוב בארץ. בהצלחה.
דוקטורנטית | 18.05.11
5.
בולשיט!!!!!
תואר צריך להיות קשה לסטודנט, הוא צריך להשקיע, צריך לעבוד לבד, לא בקבוצה כדי להבין את החומר. המרצים בארץ עצלנים חוזרים על אותן מטלות כבר 20 שנה והסטודנטים הישראלים עצלנים ופשוט מעתיקים משנים קודמות. בארה״ב אתה משלם 20 אלף דולר לסימסטר כדי שיקרעו לך את הצורה אבל בסוף תצא כשאתה יודע את החומר, וזה לא ע״י פוצי מוצי מהמרצים! המרצים קשוחים יש מלא מטלות ( בכל קורס תרגיל שבועי, שני בחני סמסטר, ו3 דוחות מעבדה) ככה לומדים הסטודנטים בארץ בהחלט קונים את התואר ואפילו די בזול.
MIT student | 18.05.11
1.
זה רק מראה עד כמה המרצים עדיין מנותקים מהמציאות
איך אפשר לכנות תארים שכוללים קורסים שבהם צריך להגיש 8 ו-9 עבודות כתארים המוגשים "מוכנים"? איכשהו נראה שהעולם התקדם, אבל מקומות מסוימים באקדמיה עדיין דורכים במקום - הן מבחינת איכות ההוראה, הן מבחינת תוכן הדברים והם מבחינת הדרישות מהסטודנטים. צריך להזכיר לכל המרצים המתמרמרים שעלות המחיה של סטודנט היום גבוהה פי כמה מזו שהייתה לפני עשור, ומכאן בא השינוי באופיים (הלכאורי) של הסטודנטים. חוץ מזה, כל הפתרונות ה"יצירתיים" של גרירת הסטודנטים לכיתות לא מועילים גם הם. אולי יום אחד מישהו יבין שאי הגעה לשיעורים או הגעה לשיעורים וחוסר קשב אינם תלויים רק בסטודנט - אלא גם במרצה.
סטודנט בעברית | 18.05.11
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת