ניצול ציני של חברות המעוניינות בתרומה : סוף סוף לאחר שעה של קניות בסופר ולאחר המתנה מייגעת בתור אל הקופה, מגיע הרגע המיוחל בו שולפים את כרטיס האשראי ומתכוונים לשלם ולהסתלק הביתה ,או אז הקופאית שואלת אם תרצה לתרום כך וכך שקלים לטובת ארגון זה או אחר , מאחוריך משתרך תור של קונים וקונות הנועצים מבט ומחכים למוצא פיך . הלחץ אפקטיבי עד מאוד גם אם תרמת היום במשרד או שאתה תורם דרך קבע בהוראת קבע או שפשוט לא בא לך ! ובכן ,כאשר אתה מסכים או אז הבאים אחריך נופלים כקובית דומינו ואני בטוח שהלחץ והציפיה עושים את שלהם. אני למדתי להגיד לא !!! בקול בוטח ורם משהו וניתן להרגיש איך "פילסתי " את הדרך לבאים אחרי שלא מעוניינים כמוני ב "אמבוש " המביש הזה. זו דוגמא קטנה ויום יומית על הקושי בלהגיד לא ועל התרגיל הפסיכולוגי הזול [ והאפקטיבי יש לומר ] של חברות ההתרמה הללו . לתרום..? כן . להכנע לתרגילים זולים ... לא ! תרתי משמע !

אני לא יודע להגיד לא, כי לא נעים לי. לא הבנתי מהכתבה איך אומרים לא בלי להרגיש אשמים, בלי להיכנס לריגשי.