פרשתי לפני כשנה מטעמים אישיים מארגון גדול לאחר 15 שנות עבודה , אני בעלת נסיון עצום, עם מוטיבציה ויכולות ענקיות , מנסה כבר למעלה מחצי שנה להתקבל לעבודה שולחת קורות חיים עשרות - ואף לא אחד מתקשר כדי לזמן לראיון. כמה חבל!! ואגב לא נראית בת 58!!

אם כך, אולי נוסיף עוד סעיף כל שנה, וכך אף פעם האירופאים לא יעקפו אותנו בקידמה שלנו? נוכל להוסיף את התנך כסעיפים, ואז את ספר הטלפונים. האם אין גבול לשטחיות של מעריצי האקטיביזם?

אני מועסקת כי ראש צוות של 20 איש בחברת תקשורת. האם ראשי צוותים אחרים יכולים לקבל שכר גבוה על בסיס טענה שחתמו על חוזה שונה? או ותק שלהם גבוה יותר? אך בפועת אנחנו עושים את אותה העבודה... אפליה או לא?

אם התפקיד דורש מראה נאה וגובה מסויים, כמו במקרה של דוגמניות ודיילות, אז שיגדירו רשמית שאלו הדרישות ואז אין כאן עניין של אפליה. אבל אם ידרשו מראה מסויים בתפקיד כמו הנדסה, אז זו תהיה אפליה.

אני מעדיף להעסיק מהנדסים מבוגרים (כמובן אלו שעוברים את המבחני קבלה) יש להם רק יתרונות: * שנים של ניסיון - דבר שלא יסולא בפז וחבל (או מזל) שחברות אחרות לא רואות זאת. האמת שמהנדס אחד עם 25 שנות ניסיון שווה יותר מ-5 ילדי 8200 צעירים. * אין מילואים * אין ילדים בבית שצריך להיות בחופש שהם חולים או להעלם באוגוסט * לא יעזבו את מקום העבודה אחרי שנה וחצי. * תאכלס, אדם בן 55 לא עומד למות מחר (אני מקווה). לפניו עוד 12 שנות עבודה (לפחות). אין בחברה שלי אף עובד עם מחצית מהוותק הזה - אז מה הבעיה? ויש עוד יתרונות שנובעות מעובדה שלא מקבלים אותם לעבודה בגלל גילם: * יש יחסית הרבה אז קל לבחור את האנשים על המקצועיים ביותר. * תתן להם תנאים טובים ושכר הוגן שמשקף את הניסיון שלהם והם יהיו מרוצים. לא יפה להגיד, אבל אני כמעסיק "נהנה" מהטרנד.

די לפוליטקלי קורקט שהורס כל חלקה טובה!

רק יכריז על לקות למידה (ירכוש אבחון כנהוג במקומותינו) ומיד ימונה לתפקיד (וכמובן שעל המעסיק לבצע "התאמות" כדי שיוכל לבצע את עבודתו)... מנפלאות ישראל של 2011...

חברה שאינה מצליחה להתחרות בשוק נועדה לכישלון. לכן חברת תעופה או מסעדה שאינה מצליחה להתפטר מעובדות "ותיקות" (כלומר מבוגרות או אפילו "זקנות") תתקשה להתחרות. גם שחקן כדורגל שמתעקש לשחק בגיל 35 לא יגיע רחוק גם אם החוק יעמוד לצידו.