המצפון העיק לי כ"כ שאחרי הצבא הלכתי לאותה חנות וזרקתי לבן של המוכר (המוכר נפטר עד אז) 20 שקל ... שייכסה את הגניבה...

על פי חוקי מדינת ישראל (ולמס 8 אנו חיים בישראל לא בארהב) - מותר לי להקליט סרט מחבר כל עוד אני לא עושה את זה למטרות רווח (יעני למכור לאחרים). שיתוף קבצים זה אותו דבר - ברמה החוקית (ברמת האטיקה זה סיפור אחר) 3 צודק זה חוקי לגמרי "זכויות יוצרים" זה המצאה של האמריקאים כדי לא לתת זכויות לאזרחים

קודם כל ההשוואה בין שיתוף קבצים לווינונה ריידר היא כמו להשוות תפוזים לפיזיקה - אין קשר וינונה גנבה כדי "להרגיש בחיים" - זה בעיה פסיכולוגית של מישהי שמרוב שיש לה היא מרגישה שכלום לא "מרגש". שיתוף קבצים - במיחוד בארץ הוא לא מרגש הוא נעשה כדי להשיג תוכן שברוב המקרים לא זמין בצורה אחרת - או זמין במחיר לא הגיוני בעליל או זמין בפורמט מיושן (DVD). לערבב לתוך זה את ה"סחיבות" מתקופת הפלמח זה להכניס עוד ערמה של דברים לא קשורים

ואם קיבלת את המוצר בחינם אתה הכי מבסוט ממנו בעולם

העתקת תוכנה משמעותה גזלת פרנסותו של מי שעבד ופיתח את התוכנה.

ספר או סרט מוגן בזכויות יוצרים מעצם היותו יצירה. לצלם בוידאו סרט שמוקרן אצל חבר / אדם זר או לצלם מספר עמודים בספר (שלא למטרות של שימוש הוגן כמו מחקר ספרותי של היצירה) הינם עבירה, אבל אף אחד לא יבוא להעניש אותך עליה.

מאז שאבי ז"ל קנה לי את מחשבי הראשון ב - 1981 ועד היום, כל התוכנות, המוזיקה והסרטים שלי חוקיים לחלוטין. עבורי זה פשוט: לא הכל מגיע לי, ואף אחד לא עובד עבורי בחינם; זה שקל לגנוב ולא נתפסים לא הופך את הגניבה למוסרית, ולכן - אם המחיר מתאים - אקנה, ואם אינו מתאים - לא אצרוך. לדוגמה, במהלך לימודי באוניברסיטה נזקקתי לתוכנת מתמטיקה סימבולית ולתוכנת סטטיסטיקה. הואיל ומחיר תוכנת המתמטיקה התאים (500 ש"ח) רכשתי אותה, והואיל ומחיר תוכנת הסטטיסטיקה לא התאים (3,000 דולר), ביצעתי את תרגולי הסטטיסטיקה על מחשב האוניברסיטה. תמיד זה מפליא אותי כיצד אנשים מוסריים בתחומים אחרים אינם נרתעים מגניבה של חומר דיגיטלי, ולכן קראתי כתבה זו בשקיקה, מתוך רצון למצוא הסבר, אך צר לי לציין - הכתבה אינה ברורה, ונותרתי עם תהיותי...

הכותב נופל למלכודת של טכניקות ניטרול אשמה שדנו בהן בקרימינולוגיה ובסוציולוגיה כבר משנות הארבעיםץ "סחיבה" מחנות הופכת ל"לא עבירה" כאשר המבצע שואל או טוען: לא גרמתי נזק לצערי זוהי התחמקות חברתית-תרבותית מהכרה בחוסר המוסר, אשר הביאה פושעים חמורים להשתמש בטענות שונות ומשונות במטרה להצדיק מעשי זוועהץ זהו המדרון החלקלק ביותר שאני מכיר מתחום מקצועי כקרימינולוג, ולכן גניבה היא גניבה היא גניבה, וכך יש להץייחס אליה

בשלטון מושחת מי שאינו מסתדר פשוט אוכל אותה ונידון לתוית של פראיר השלטון דורס את ישרי הדרך בגזרות מיסים ועמלות דראקוניים ומראה דוגמא של נהנתנות וראווה מנקרי עיניים לא נשארות הרבה ברירות בבחינת הגונב מגנב מגניב,,

בדיוק כמו שיש הבדל בין ללכת לחנות ולגנוב משהו ובין ללכת למישהו ולהשתמש בדבר שלו ולצורך המחשה נניח שיש מישהו שאני בכלל לא מכיר ויש לו טלויזיה והא מראה בה סרט לי מותר לבוא אליו הביתה עם מצלמת וידאו לצלם את הסרט שמוקרן בטלויזיה שלו (אחרי שהוא הרשה לי) וללכת לראות את זה אצלי בבית אני לא מוכר את זה לאף אחד דוגמא אחרת יש מישהו שיש לו בבית ספר מותר לי לבוא עם מצלמה לצלם דפים מהספר ללכת הביתה ולקרוא עובדה שעד היום לא הובא לדין אף אחד שעשה שיתוף קבצים לא מסחרי וכנראה כל עוד החוקים ישארו כמו שהם זה גם לא יקרה יש הבדל אגב בין שיתוף קבצים ובין שימוש בעותק לא חוקי של תוכנה מוגנת בזכויות יוצרים זה לא אותו דבר לעומת זאת אם תגנוב סיכה מחנות יוגש נגדך כתב אישום על גניבה

ואם אני לא מצליחה לגנוב? האם קונפורמיות היתר עם הקפיטליזם וחוקיו ה"מוסריים" הם בעצם הבעיה הגדולה שלי? אפילו אם במסעדה שכחו לחייב אותי על משהו, אני מבקשת שיתקנו את החשבון, וזה לא כי אני סובלת מעודף ממון ובעל המסעדה סובל מחוסר. ואז כמובן אני מתבאסת כי החשבון יקר יותר והמחיר בכלל לא פרופורציונאלי למה שניתן. אבל אני משלמת. מסכימה לשאת בעול הכספי של ההנאה. עדיף שאני אלמד להנות מגניבה מאשר להנות לרגע ממוצר או שירות ולהתבאס אחר כך על התשלום עליו....

לגבי שופליפטינג, מדובר בריגוש לא נורמלי, פרץ אדרנלין. אמנם כבר לא נגעתי בזה כבר 10 שנים אבל אני עדיין זוכר אותו. התחלתי עם העניין בכיתה ו', הגניבה הראשונה שלי הייתה מסופר גדול וגנבתי כמה ממתקים. עם הזמן התמקצעתי יותר ויותר, מסופרים עברתי לקיוסקים, משם לחניות בגדי, משם לחנויות אחרות בעלות מטרז' נמוך ומשם לבוטיקים למינהם. הייתי טוב. אבל אז הגיע הרגע שמגיע לכל גנב- נתפסתי. לא עשו לי כלום, הייתי חייל והמוכרת רק הסתכלה עלי ואמרה לי לצאת. אבל המבט שלה... הצריבה, ההשפלה.... מעולם יותר לא לקחתי שום דבר בלי רשות.