לא יותר. הם אינם יוצרים דבר. אינם תורמים ערך מוסף אמיתי לחברה. אינם בונים חברה יצרנית ושתשאר יום אחד אחרי לכתם.... סך הכל ילדים מאותגרי אגו, שכל כישוריהם נמצא בהנדסה פיננסית כזו או אחרת. עצוב לחברה שאלה גיבוריה...

ציטוט: "אני לא מונחה על ידי אינטואיציות ואמוציות". איך אדם משכיל ונבון אינו מודע לעצמו ברמה כל כך גורפת. כדאי שיעיין בקצרה ב"לא רציונאלי ולא במקרה", או בספרי מדע פופולרי על תהליכי קבלת החלטות של בני אדם (כן, גם מר מונטל נכלל בקטגוריה הזאת). אומנם מן הכתבה עולה שהטכניקה שלו היא סוג של "השקעת ערך", לא זהה למינוח הקלאסי המקובל. האם למרות זאת, הגישה האישית הופכת לסיכון משמעותי למשקיעים שנותנים בו את אמונם? ימים יגידו.

מקצוען של ממש, מאחל לך המשך הצלחה

בהצלחה אורן.

אז תואר שני בפאריס זה רק למי שיש הורים אמידים. אז זו לא כזו חכמה...

ג