בעלי הקבוצות הם לא ארגונים כלכליים, הם לא נסמכים על רווחים. קניית קבוצת ספורט ע"י מליארדר היא כמו קניית כרטיס כניסה למשחק NBA ע"י אדם פשוט - הוצאה גדולה אבל לא נוראית שמחזירה יותר כיף מאשר הבאסה שב"איבוד" הכסף. החבר'ה האלה (בעלי הקבוצות) בד"כ מחזיקים כמה קבוצות מתחומים שונים, כשרובן נכנסות לתחום ה"הוצאות" וה"בילוי" ולא הדבר שממנו מתעשרים. הם נהנים מהיוקרה של החזקה בקבוצה כזו, מהזוהר שבבעלות על "סטארים", מההייפ שזה נותן להם כשהם מופיעים יותר בעיתונות ובתקשורת, ובסופו של דבר מהאפקט שכל זה יוצר כשהוא מעלה של שוויים של הבעלים עצמם כ"אחמים". מצד שני, השחקנים (הלא מסכנים ברובם), קורעים את עצמם, מסכנים את גופם, ומביאים כשרונות יחודיים שעבורם הם מקבלים סכומים ראויים. הבעייה של הבעלים מתחילה ונגמרת באגו - למה הקבוצה ההיא יותר טובה ועדיין אני מפסיד? למה הקבוצה השנייה שלי פחות הפסדית מזו? אם אני אצליח להפסיד פחות בקבוצת ה-NBA שלי אז אוכל להביא עוד שני שחקנים לקבוצת ה-MLB...