אנשים שחיו ככלבים ברחובות.

כתבה מעולה וכיפית. כיף לקרוא אותך שוב, אחרי שנים של היעדרות.  

משקאות מרים כן טעימים לאנשים לדוגמה קפה ותה קר או חם זה לא משנה. האהדה לקולה חוצה יבשות ותרבויות כשם שקפה ותה הם משקאות פופולריים בכל העולם כמעט (קפה אולי פחות באסיה בשל הקשרים תרבותיים וגאוגרפיים) כנראה זה בגלל טעמם ולא בגלל מסעות פרסום והתניה פבלובית כפי שאתה טוען. הרי אתה הסברת פעם על היכולת של שילוב החומצה הזרחתית הגזים והסוכר בלתת ללשון שלנו סנסציה. לשיטתך כולנו היינו נהנים לשתות טרופית שאצלי מתקשרת לקייטנה בימי קיץ אך מרבית המבוגרים סולדים מהמתיקות והטעם הסינתטי שכה אהבנו בתור ילדים.

ורק אוסיף שציניות מקושרת גם להבעת בוז וזילזול

הכוונה שלך היא לצדק פואטי, כאשר צדק פואטי יכול להיות אירוני (אך לא בהכרח).

נסו לצרוך את הנס של הבוקר בלי סוכר במשך עשרה ימים ותתרגלו.

אירוניה - צחוק הגורל. "הסנדלר הולך יחף". סרקזם - סגי נהור. "אתה מאוד בוגר". ציניות - אי אמונה בטוב וכיבוד האדם.

۩*)☼(*۩

כרגיל לייק גדול!

אם הייתי רוצה להסביר הבדל בין שלושה מושגים שונים, לא הייתי מתשמש באותה הדוגמא ("נורא בוגר") שהיא גם איורנית גם סרקסטית וגם צינית. יום טוב

בלדד, כרגיל, נותן תשובה מבהירה ומקיפה. רב האנשים אכן נוטים להתבלבל בין המונחים (ורבות כבר נכתב על אותו שיר מטופש של אלאניס מוריסט שמתאר אינספור מצבים שרובם ככולם אינם אירוניים כלל). הוא גם הדגיש את חשיבותה של הכוונה, מה שאמור לענות על שאלה מספר 2. אנסה לענות בעצמי ואודה מאוד לשוחי אם יתקן במידה וקיימים אי דיוקים בהסבר. בקשר לשאלה של יהונתן מירושלים - זוהי טעות נפוצה, אולם יש לה סיבה די טובה. האירוניה - קרי, אמירת דברים שלא בשל משמעותם הישירה אלא בשל משמעות אחרת, נסתרת, היא טכניקה נפוצה ביצירות אמנות רבות. מכיוון שה-"דובר" ביצירות אמנות נרטיביות (בלדות, רומנים, סרטים עלילתיים, מחזות וכו'...) הוא המחבר, הרי שלעתים הוא מנסה ליצוא אפקט אירוני - לתת משמעות לאירוע מסויים מעבר לאירוע עצמו. כך שבמידה ואירוע מהסוג שאתה מתאר מופיע בספר - אתה יכול לייחס למחבר כוונה אירונית, ובצדק (ותודה למילון הספרותי). במידה וזה קורה בעולם האמיתי - אין זו אירוניה, כי אם צירוף מקרים (אלא אם אתה מאמין בקיומו של "מחבר" ביצירת העולם, ואז ייתכן, ואף סביר - כי כוונתו אירונית...).

זו הסיבה שמגישים בירה תעשייתית קרה - כי היא פשוט מגעילה. לעומת בירות לא תעשיתיות שהן טעימות לרוב גם בטמפרטורת החדר.

אירוניה מילולית זה כשהדובר אומר ההפך ממה שהוא מתכוון אליו, בכדי להעצים את הנקודה שהוא רוצה להעביר. למשל: "בטח ששווה לקנות 10 מטוסי אף 35 בעלות של מיליארדים, הרי יש במדינה הזאת כל כך הרבה דברים להגן עליהם - חינוך מעולה, דיור לכולם, ומערכת בריאות משובחת!", זה אירוני, כי זה דיי ברור שאני אומר ההפך ממה שאני מתכוון אליו. אירוניה מצבית, כשקורה בדיוק ההפך ממה שהיית מצפה: דוגמה מעולה של ג'ורג' קרלין המנוח - אם חולה סכרת בדרכו לקנות אינסולין נדרס על ידי משאית מדובר בתאונה טראגית. אם הוא נדרס על ידי משאית שמובילה סוכר מדובר בצירוף מקרים פואטי, אם הוא נדרס על ידי משאית שמובילה אינסולין, אז מדובר באירוניה.

וגם ההסבר הזה לא ממש עזר לי :(

בואו נראה אם הבנתי. אירוניה זה בלי כוונה להעליב, סרקזם זה עם כוונה להעליב וציניות...... זה עם חשדנות??? האם יש הבדל בין ציני לציניקן? (ברצינות)

בגדול המשותף לשלושתם הוא דיבור בלשון סגי נהור, כלומר הדובר מתכוון לההפך ממה שהוא אומר. כאשר כמו שרשום במאמר ציניות כיום שונה מהמשמעות שלה בימי יוון העתיקה.