הדרך הקרובה ביותר לתאר את התנך היא להשוות אותו לוויקיפדיה. נערך בידי המון אנשים במשך המון זמן, כאשר לחלק יש יותר כוח והשפעה על ערכים חדשים. מה שכן, למרות אי דיוקים לא מעטים בוויקי, זה עדיין לא מתקרב לרמת הגולשים שיש בתנך, שלא לדבר על רלוונטיות...

אני עורכת בויקיפדיה, שמים תבנית חשיבות לערכים שחשיבותם מוטלת בספק. למשל אם תכתוב ערך על מישהו שהוציא ספר בהוצאה עצמית, אזי ישימו לך תבנית חשיבות, כי הקריטריון לסופר הוא הוצאת שני ספרים בהוצאה מוכרת. אני מציעה לך לכתוב ערך על דמות היסטורית, אתר ארכאולוגי, או למשל, קח את אחד מערכי היישובים בישראל ותרחיב אתו, ותתקבל בשמחה רבה. אבל אם תנסה למשל לכתוב ערך על שחקן כדורגל מליגה ג', הערך בודאי לא ישרוד. אז חשוב גם על מה כותבים.

ל-3, ומה עם כל התרומות הכספיות האנונימיות שמחזיקות את המיזם הזה? אני סיימתי את לימודי האקדמיים לפני קצת פחות משנה ואתה יודע מה עשיתי לאחר שמצאתי עבודה ונכנסה לי משכורת ראשונה? תרמתי 100 שקל לויקיפדיה ואני אתרום עוד כשיגיע הסבב הבא. זה לא משהו שאני מפרסם לרוב ברבים (למרות שאולי ראוי שהיה אם זה היה מדרבן עוד אנשים) אבל אני לא פוסל את האפשרות שגם התרומה הזאת מקורה בדחף אגואיסטי. וגם אם זה אכן אגואיזם התוצאה עדיין אלטרואיסטית וזה העיקר לדעתי

תגובה 3 ראויה לציון על הניתוח המושכל והמעניין (הלא גם מי שמשקיע מזמנו כדי לכתוב תגובה ארוכה שתסביר את התגמול הלא-חומרי שיש ליצירת תוכן, עושה זאת, בין השאר, בגלל התגמול הלא-חומרי על יצירת תוכן זה).

למעט אולי ערכים בנושאים פוליטיים..ואני כבר שנים עורך בויקיפדיה באנונימיות מדי פעם,והכל מצויין.

התפיסה הזולתנית (אלטרואיזם) מקורה בידיעה-אמונה שהאלוהים מגולם בכולנו ולא נמצא אי שם מחוץ לעולם כפי הקוסמולוגיה היוונית-מצרית מכיוון שכך - כולנו רקמה אנושית אחת חיה ומכאן "ואהבת לרעך כמוך" זה הטיפ הכי גדול שנתנו העברים לעולם זה יחד עם הדאגה לגר ליתום ולאלמנה וכיו"ב מכל מקום - דיברת יפה

גם לא מדוייק שויקיפדיה צמחה כמעט אין מאין ובין רגע. לפני ה-WWW היו אינציקלופדיות ממוחשבות שאפשר היה לקנות ואנשים שמו ערכים במחשבים אישיים ורשת באמצעות HTML.

הביולוגיה טעתה! חבר'ה, לא תאמינו- הביולוגיה טעתה. כל הזמן הביולוגיה חשבה שהיא מבינה במשהו אבל פרופ' רפאלי אומר שהיא טעתה. איזה קטע! תגיד פרופסור, אתה בכלל קראת את דוקינס לעומק או שסתם רפרפת? ואת תיאורית ההכבדה (שהיום היא יותר עובדה חיה מאשר תיאוריה, בדומה ל"תיאורית" האבולוציה) של פרופ' אמוץ זהבי, שהפריכה את רעיון האלטרואיזם בטבע? שלא לדבר על זה שהשלכה של התנהגות בני אנוש על התנהגות הטבע היא טיפשית (דוגמת בנק הדם). בטבע אף חיה לא רצה אל תוך האש כדי להציל אחד מבני מינה, אבל בכל מדינה מתוקנת יש יחידות כבאות. זה נובע מהעובדה שלחיה האנושית יש תכונה שאין בחיות אחרות- מוסר. כל בעלי החיים פועלים ע"פ אינסטינקטים בלבד. בני האדם פועלים ע"פ אינסטינקטים שמוגבלים בעקרונות מוסריים. תאר לך עולם אנושי שפועל כמו בטבע "הפראי" רק על אינסטינקטים ואגואיזם. זה יראה כמו עזה ביום רע. ובכלל, אתה "חוקר ומרצה בתחום תרבות האינטרנט ותקשורת מתווכת מחשב" (ציטוט מוויקיפדיה!). אז מה אתה מבין בביולוגיה? להיות מומחה בתחום X לא עושה אותך גם מומחה בתחום Y. אבל לא, לא אצל פרופסור רפאלי. לתומו, הביולוגיה טעתה.

מה יש לאדם שפוי לעיין בספר תנ"ך? מוכן להתערב שהאדם הממוצע גולש בויקיפדיה בשבוע יותר פעמים משהוא מעיין בתנ"ך ב-10 שנים.

אלא שהמשמעות של "תועלת" הינה רחבה הרבה יותר מהגדרתם של הכלכלנים הקלאסים (בעיקר הניאו-ליברליים). כשסביבת ההחלטות (משמעויות והשלכות) היא חברתית , אדם "יוותר" לעיתים יוותר על "תועלת" כלכלית מיידית לטובת "תועלת" חברתית (להלן העדפת שיתוף על פני תחרות). ובאופן דומה בסביבה שנתפסת כהשרדותית (למשל במצבי חירום) שוב מהות ה"תועלת" הנתפסת שונה וההתנהגות תישא אופי יותר "אגואיסטי". כמובן שיש הבדל כשההתנהגות ממודלת כ"משחקים חוזרים" (לרוב בסביבה חברתית) או "חד פעמיים" (בסביבה השרדותית).

כדאי שתקרא את הגן האנוכי לפני שאתה ממהר לפסול אותו בהינף יד.

לא יודע מתי נסית לאחרונה להכניס שם ערך, אבל ברגע שהעורכים הוותיקים מזהים שאתה חדש או לא פעיל יותר מדי, הם ישר ובאופן אוטומטי מתייגים את הערך שלך כלוקה בחשיבות, לא יסודי, חסר ביסוס וחסר וויקיפיקציה. וגם אחרי שתבצע אחת לאחת את כל ההערות שלהם, לא יסירו את תוויות האזהרה. זו סוג של כנופיה, שאם אתה לא שייך אליה, מיד מפנים אליך את הגב באנטיפאתיות. אז נכון, אין שם כסף, אבל זה רחוק מלהיות אלטרואיזם טהור. וכבר הוכיחו רבים (מניח שגם אתה בתוכם),שכח הוא מניע לא פות חזק מכסף.

על דרך המשל, יש אנשים שתורמים שעות, ימים ושבועות מזמנם לטובת תוכן בויקיפדיה, אך יסרבו לתרום 5 ש"ח בקופה בסופר לטובת <הכנס כאן אוכלוסיה במצוקה אמיתית>, ולא רק כי ברמה האידיאולוגית הם מתנגדים להתרמה בקופה. לאנשים קל יותר לתרום משהו כשהם תופסים את עצמם כבעלי שפע אינסופי כמעט ממנו, ושלא יגרע מהם דבר אם יתרמו ממנו. קחו לדוגמה את הזמן. חלק מהאנשים מתייחסים אליו כמשאב יקר ערך, וכל פעולה שהם עושים במהלך היום (והלילה) מתועדפת לעומת יתר הפעולות האפשריות, מתוך הבנה שדקה שעוברת לא תחזור שוב, שיש להם רק 24 שעות ביממה ושהם מעוניינים להפיק מהן את המיטב. אחרים חשים שיש להם את כל הזמן שבעולם, שיספיק להם גם לעבוד ולהתפרנס, אבל גם ליהנות, לעסוק בתחביבים או בכל דבר אחר שלכאורה שכרו אינו בצידו - כגון התנדבות בבתי חולים, הוספת תוכן לויקיפדיה או כתיבת תגובה כמו זו. אולי זה קשור לחוסר הרצון שלנו להכיר בכך שזמננו בעולם הוא קצוב, אולי זה בגלל שאנחנו לא יכולים "להרוויח" זמן, אלא רק לא להפסיד אותו (ומכיוון שלא ניתן להרוויח אותו, ממילא אין לו ערך ממשי ולכן אין בעיה לתרום ממנו), ואולי זה כי אנו חשים שיש לנו די והותר זמן חיים - "קרוב מספיק לאינסוף" - בשביל שנוכל לעשות גם דברים כאלה. לעומת זאת, תרומה כספית מסיטה את המחשבה לחשבון הבנק, למינוס בעו"ש - או ליתרה, שהיא עבור רובנו סכום סופי וממש לא "קרוב מספיק לאינסוף" - עבור רובנו מה שיש בחשבון הבנק שלנו הוא בהחלט בר מדידה ותפישה, בניגוד למשל לזמן החיים שלנו. (לעניין זה, תרומת דם גם היא תרומה לא "חומרית", שכן גם דם יש לנו די והותר, והוא משחזר את עצמו, וגם אם נתרום בקביעות אחת לכמה חודשים, לא יחסר לנו). אגב, עוד לא דיברנו על הסיפוק שהכתיבה והעריכה בויקיפדיה מסבה לאנשים - "חדוות היצירה", אם תרצה, ומספיק לראות אילו מריבות מתחוללות שם אפילו על שינויים קוסמטיים בערכים שאנשים נקשרו אליהם. בעולם שבו להיות "סתם פועל", או פקיד, או כל בעל מקצוע אחר שאינו מציג בסוף היום תוצר ששמו מתנוסס מעליו, ושכולם יכולים לראות אותו ושניתן להציג אותו לראווה (ושאינו מרוויח הון תועפות שמהווה תחליף לתוצר הזה) - בעולם שבו כל אלו נחשבים למקצועות "נחותים", אנשים מוצאים נחמה ושמחה ביצירת תוכן, בין אם בויקיפדיה, בכתבות באינטרנט או בתגובות עליהן - "אם אני לא יכול להיות ממציא דגול, מדען מפורסם, סופר או משורר ידוע, או לפחות עשיר כקורח - לפחות את התוכן שלי אני יכול ליצור".

כי הוא מסביר איך מתוך אגואיזם יכול וצומח גם הרבה סוגים של אלטרואזם. גם בויקיפידיה יש הרבה אגואיזם שמעורב.