בספרו המצויין של מלקולם גלדוול - 'מצויינים'. הוא פותח את הספר בנושא הסטטיסטי כאשר הוא מתייחס ל'סופרסטארים' של ליגות ההוקי קרח בקנדה. הוא מראה איך קיימת התאמה מושלמת בין תאריכי הלידה של הסטארים לבין הצטיינותם (כולם היו הגדולים ביותר בשנתון שבו הם שיחקו מגיל צעיר) וכן מציג - בהזדמנות אחרת - את הסיכוי של ילד מחונן להפוך לבוגר מצליח... מסתבר שהרבה מהדברים שאנחנו מכנים "השקעה" ו-"כשרון", הם בסופו של דבר סטטיסטיקה שיכלה לעבוד גם לצד השני...לקראת אמצע הספר הוא מציג הצעה מעניינת של חבורת חוקרים שהתחקתה אחר הצלחתם של 'בוגרים' שסוננו על ידי אוניברסיטה מצליחה בארה"ב.. ומראה בצורה פשוטה להפחיד כי הדרך הטובה ביותר והמנבאת-הצלחה-הטובה ביותר, שבאמצעותה כדאי לקבל או לדחות מועמד ללימודים גבוהים...היא הגרלה. פשוט הגרלה.

במסחר בשוקי הון הסטטיסטיקה יכולה להיות שלילית מבחינת פוזיציות רווחיות מול שליליות, ועדיין הסוחר מרוויח ומצליח. גם בספורט, שחקן שהסטטיסטיקה שלו לא בשמיים אבל ברגעי האמת הוא מספק את הסחורה שווה הרבה יותר משחקן עם סטיסטיקה יציבה וגבוהה שבמשחקים חשובים לא עומד בלחץ. יעני, לא רק כמות. גם איכות חשובה. גם בספורט. הבעיה היא שכל שחקן ספסל שמציל משחק ישר הופך לשחקן בהרכב הפותח. אולי עדיף להשאיר אותו כשחקן ספסל שמציל משחקים...