מדוע הנאמן לא תובע את הדירקטורים ובעלי המשרה על הסתרת המידע מדוחות החברה, על שערוכים בעיתוי הלא נכון. היכן היו "שוטרי "החברה שהם הדירקטורים לאורך כל תקופות הדוחות, האם רק אכלו מהבורקס ואולי שדרגו את הכיבוד לפיצה.יש לבדוק את הקשר בין שלמה נס לבין מחזיקי האגח שכן דרך פעולתו מציגה את תחנוניהםלהציל את עורם , ולכן מפנה אחריות באמצעות דוח ברלב על המדינה. לבית המשפט סמכות לקחת את כתב המינוי שניתן לו בחזרה.

קרנות הפנסיה, היו צריכות לבדוק את התנהלות אגרקסקו מלפני שרכשו אג"ח. אגרקסקו הנפיקה אג"ח מפני שהייתה צריכה כסף, כל נכסיה היו משועבדים ולא היה לה סיכוי לקבל הלוואות בערבות מדינה. אם הרוכשים היו בודקים, היו מוצאים שהמדינה החזיקה במועד ההנפקה 50% מהבעלות על החברה אבל רק 7% מניות שליטה. המדינה לא יכלה להתערב בנעשה באגרקסקו. היא ניסתה, במשך שנים, להביא להפרטתה ולא הצליחה מפני שהיתה במיעוט. המדינה הזרימה 55 מיליון שקל לפני כחצי שנה על מנת להבטיח הון עצמי מינימלי שימנע את הצורך בפרעוןן מיידי של האג"ח ( על הדרך אנסו את אגרקסקו לשנות את התקנון ומבנה הבעלות). המדינה עצמה לא ידעה על ה"תרגילים" שבוצעו במאזנים. היא לא אשמה. אשמים מנהלי החברה הדירקטורים שלה ורואה החשבון. מחזיקי האג"ח, גם הם אשמים שנהגו בחוסר אחריות כלפי האמיתים וקנו את האג"ח של אגרקסקו.