ילידת הארץ, יש לה משפחה בארץ והיא מגיעה לביקורי משפחה פעמים רבות מאז ומתמיד היתה מוכשרת מאוד, חרוצה מאוד, וחריפה מאוד

ולכן, האחריות של הבנקים היא גדולה, וכנ:ל של מי שמפקח עליהם. העובדה שהם מחזיקים את השוק ב"בייצים", ולכן בעצם גם את הממשל...גורמת להם להתנהג כמו "אדוני הממלכה". אבל כמו כל מי שחושב שהוא המלך ואין בליתו, הנפילה תגיע...כי המשק האמריקאי עלול לקרוס, ואיתו שאר העולם. אבל היום יש כאלה שרוצים דין וחשבון כמו הסינים למשל. הרדיפה אחרי דיבידנדים,אופציות,בונוסים ו"תשואה על ההון"...תפיל בסוף המערכת הבנקאית, ואת אליליה ומעריציה!

תיק האשראי של הבנקים רווי סיכונים אך מהיותו בלתי סחיר לא ניתן לתת לו ביטוי בערכי שוק. אם נפעיל על האשראי הבנקאי לחברות ציבוריות בלבד את הערך הנוכחי של חובות הלקוחות שלהם עפי שיעור היוון של התשואות לפידיון של האג"ח הסחיר של אותם לקוחות הייתה מתקבלת תוצאה קשה ביותר. חלק גדול מאד מהאשראי לציבור בבנקים בארץ ניתן לחברות אחזקה שבמקרה הטוב מובטחות בשעבוד מניות של חברות בנות. זה בטחון קלוש ביותר. אם יקלעו החברות הפעילות בקבוצה לכשלים, כי אז לא יהיה שום ערך למניות שלהן. ראה ערך בוימלגרין. חברות האחזקה גייסו עשרות מיליארדים רבות , אם לא מאות מיליארדים, משוק ההון ומהבנקים והשקיעו כספים אלה כהון עצמי בחברות הפעילות בארצות עולם שונות כשחלק מהותי מכספים אלה ירד כבר לטימיון. כדי שחברות האחזקה יחזירו את החוב לציבור ולבנקים הן חייבות למשוך דיבידנדים או לממש נכסים שרכשו החברות הפעילות. עקב ירידת השווי של נכסים אלה, לא נותרו עודפים כדי להעביר כספים "למעלה". זו תמצית הסיפור העגום למי שמבין.

אמנם המינוף גדול מדי - אבל הקטנה דרסטית שלו תביא לקטסטרופה. ברגע שהוצאנו את שד המינוף מהבקבוק קשה מאוד להחזיר אותו. המצב אשר קיים היום הוא נורא נתנו לבנקים (ולא רק להם) לקחת מינופים אבסורדים. עם זאת הקטנת המינוף בצורה דרסטית תמוטט את הכלכלה. 1) יהיה בעית אשראי שוב כי בהקטנת המינוף הבנקים לא יוכלו להלוות כסף 2) בהקטנת המינוף יצטרכו למכו נכסים דבר שיגרום לירידת מחירים דרסטית בנדלן ובמניות. הפסדים אלה יגרמו לנפילות חברות לפיטורים אבטלה ובסופו של דבר להקטנת הצריכה הפרטית. דבר שיקטין את רווחי החברות ויתחיל את הגלגול מטה שוב. קל להגיד שעשינו טעות אבל איך מסדרים את זה עכשיו זה יותר קשה. ובדיוק על דבר דומה דיבר וולקר שהוא אמר מה יקרה אם יתנו ללהימן ליפול.

אם נחליט כולנו לתת אולטימטום למנהלים סוררים של בנק ,ונודיע מראש שאם עד תאריך מסויים הוצאות השכר של חמשת בעלי השכר הגבוה ביותר לא יורדות,למשל,ב-50% , נעביר את כספנו לבנק אחר-כלום לא יקרה. הכח הוא אצל המפקידים ורק הם יכולים לבקש ולקבל את השינוי.

מסתבר שנבחרי העם למדו מהר כי היכולת להשפיע טובת לכיסם ומהר ולכן הגדילו להתקשר עם ההון ויד לוחצת יד המדינה צריכה לפרק את כל \\\\\\ המדינה צריכה לפקח על כל הבנקים ולהגביל את יכולתם לעשוק את הציבור להצר את העיסוק שלהם ולגרום לריבוי בנקים בכל דרך אפשרית השאלה איך יוצרים מנהיגים שדואגים לעם ולא לבעלי ההון ולכיסם כולל פיקוח על בתי המשפט שגם הם מוסיפים להשבחת ההון והשלטון

היה צריך לעשות מה שעשו בשנות ה 30 של המאה הקודמת - לתת לאנשים הקטנים ברחוב עבודה. בכך היו מאפשרים להם לשלם את המשכנתאות, ובעקיפין למנוע את בפילת הבנקים. כל הכסף ששפכו על הבנקים נכנס לכיסי המנהלים. וחובות הבנק נשארו כשהיו ואף גדלו.

מרווחי הריבית שגובים כל הבנקים בישראל על הלוואה מול פקדון לאותו זמן באותם סכומים - מפלצתיים ושערורייתיים. לדוגמה - אשראי ישיר בבנק הפועלים - הריבית היא 9.5 אחוז בערך (שקלית לא צמודה). אם אפקיד כסף בדיוק באותו סכום, ובדיוק לאותה תקופה - אקבל משהו שבין 0.5 ל- 2% ריבית. כלומר פער של 7.5 עד 9 % . זהו פער בלתי סביר שמראה על ריכוזיות גבוהה וזלזול בלקוחות הקטנים.

כתבה מצוינת אך אינה מעיזה להמשיך. בפני הבנקאים יש אפשרות לקחת סיכון על חשבון הציבור./ המשקעים / המדינה. ולקחת לעצמם רווחי ענק.. במקרה כשלון באפן אישי אין להם שום נזק. הונם ממענקים. מדיוודנד כבעלים מנותק מהון הבנק. ולכך עוד רשת ביטחון על ידי המדינה. שאפילו מרשת הביטחון ינסו לקחת מענקים. לפני זמן קצר היו בעולמנו ויש עדיין בעלי זכיות יתר . מלכים למניהם. בעלי דם כחול, שהארץ. והאנשים היו רכושם. שינוי התפיסה התחולל במשך כמה מאות שנים. בהם מליונים מתו ברעב. נהרגו במילחמות כבוד. ועד היום שרידי השיטה פועלים באזרנו. בכלכלה הבנקאות מחומר "סיכה" עבור הכלכלה. מגוף שמעביר משאבים. בין חוסכים ליזמים. בין זמנים. (העברת חסכונות לתקופת פנסיה.) הבנקאות הפכה כאילו ל "תעשיה" שאינה מיצרת כלום. אך מעבירה אמצעים לבעלי המניות ומנהלי הבנקאות. וכל זאת על ידי התרבות החוק. המחיב החזרת חובות לבנקאים. המסתתרים כאילו אחרי המפקידים והחוסכים. כשהחוק אינו מחיבם ואינו בודק מה מחזירים להם כמה. היכן אחריות הלווה עד היכן והיכן גבולות הבטחונות. כמה מטילים על הלווה. פעם באנגליה כשרועה החזירים אכל חזיר. מכיוון שבעל האחוזה לא איפשר לו קיום. הוא נישלח לאוסטרליה כפושע. ואחריותו של בעל האחוזה לא נידונה כלל. לעיתים היה בעל האחוזה או שכנו גם השופט. הבנקאות זועקת את טובת המשקיע הקטן, את טובת המדינה. כשלא מוטלת עליהם אחריות אישית. מעניין כיצד יכול להשפיע חוק המאפשר ירידה לכל ניכסי בעלים ומנהל תאגיד שמגלגל מעל 100 מליון שקל. לפתע איך תגיע חובת הזהירות. או כשנחייב גילוי מלא גם מטיקונים או בתם אנשי עסקים בעלי רכוש של מעל 100 מליון. הרי באמצעות החוקים/ תשתית המדינה/ התרבות יש להם את היכולת לנהל עיסקיהם. נשיא באחריות. וחובת גילוי. אולי בזה תחילת השינוי. ועוד דבר המשברים יבאו גם או בעיקר בגלל הסטת מוקדי התעשיה וההון למזרח. פעם זה הסתיים ברעב ומלחמות כיצד הפעם זה יתפתח ? מעניין יהיה להסטוריון. להבין את שקרה הרי יש תעוד מלא ועשיר ממש מענין יהיה. גם אם אולי רע.

כי הכל מושקע במינוף ללא פיקוח. אל תקשיבו למדינה ואל תמכרו את הנדלן שיש לכם להשקעה כי זה הדבר היחיד שישאר לכם.

אולי אפשר לשנות את מערכת הבנקאות?

מצחיק לקרוא את דברי הפרופ הנל, זה קל לבצע ניתוח בדיעבד ,מזכיר לי משקיעים הטוענים ""מדוע לא מכרנו בזמן " מוזר מאוד שפרופ למימון ברמתה לא ראתה את המתרחש במדינה בה היא חיה .אנו בישראל ראינו זאת ולא הצלחנו להבין את המודלים " הנפלאים" הללו ולכן הפגיעה היתה קלה יחסית (מוצרים מובניים). התירוץ שהפרופ טענה כי עסקה בתחומים אחריים לא רלוונטי .אם הפרופ היתה מתריעה לפני המפולת אזי היתה שווה התיחסות (ראה את ויטני בקשר לסיטי בנק) ולא לדבר על פרופ רוביני שרואה רק שחורות ופעם זה מצליח לו !ולכן מסקנתי היא שחוץ מרצון לפירסום אקדמי שיוביל לקבלת משרה בכירה יותר אין בכתבה הזו כל חידוש הכל בזמן זה ידוע

http://www.imdb.com/title/tt1645089/

לא הבנתי למה צריך כל כך הרבה מילים וכל כך הרבה התפתלויות על מנת לומר את מה שכולם יודעים. יש פה פירמידת ענק שעפה לה באוויר ומחפשת את הסיבה להתרסק על האדמה. ברור לכולם שהכלכלה היא פיקציה והשבר הרבה יותר עמוק ממינוף הבנקים. מתגלגלים בעולם מיליארדי דולרים ומטבעות זרים פיקטיביים יצירי מחשב. אין ולא יכול להיות פיקוח על הג'ונגל שמתרחש כרגע וכל המדפיסים למיניהם ממשיכים בחגיגה וסומכים על גודלו של השוק הגלובלי שיספוג עוד ועוד את העושר הפיקטיבי שהם מייצרים. אז החגיגה עכשיו (עדיין!) בעיצומה והתרמית עובדת יופי. אבל יום הדין יגיע - הוא חייב להגיע! או אז נחזור לא רק לכלכלה ריאלית אלא גם ל "כסף גולגולת" מדוייק. כסף שיודפס ללא גיבוי מדוייק של הכלכלה וגודלה של המדינה הוא כסף שאף אחד לא יכבד אותו יותר לעולם. אחרי שכולם יכוו מהכסף המזוייף הם לא יפלו בפח בפעם השניה וסדר עולמי חדש ימצא. השאלה היא האם הנסיגה לזהב ולנדל"ן ולסחורות "נוקשות" תציל מישהו מתקופת המעבר. אמריקה משולה לאיש שמן שזולל במסעדה (על חשבון העולם). בנתיים מקבלים את ההזמנות של השמן ומכבדים אותן. ברגע שהמלצרים ובעל הבית יבינו שהוא אוכל על חשבונם ואין לו דרך לשלם - השמן הזה הולך לקבל את המכות שהוא ראוי להן.

מי שאינו מסוגל להוכיח (מתמטית) שהשוק הוא אכן בשיווי-משקל, טיעוניו הם בגדר פרופוגנדה ושטיפת-מוח בלבד.

פול קרוגמן הסביר פעם מדוע רק כלכלנים יחידי-סגולה שומרים על יושר אינטלקטואלי. בין המעטים האלה, מחמם את הלב למצא ישראלים (או בעלי זיקה לישראל): איתמר רובינשטיין, נוריאל רוביני, ענת אדמתי -- ויסלחו לי עוד צדיקים בסדום ששמם נשמט ממני. http://www.nytimes.com/2009/09/06/magazine/06Economic-t.html

תברחו כל עוד אתם יכולים

ראיתם שסניפי הבנקים ניסגרים חלק מוקטנים ובמקומם פותחים חנויות יש משבר בנקאי או לא

ברגע שטייקון/בנק מרגיש בטוח שלא יתנו לו ליפול, הוא מתחיל להתפרע.

פרדי ופאני הם במרכז הבעיה שאדמתי דנה בה, כי עקב דרישת מזומנים נמוכה משמעותית משאר הבנקים והגנה ממשלתית חזקה יותר משאר הבנקים, אפשרות המינוף שלהם גבוהה משאר הבנקים, דבר שאיפשר להם לצבור מעל 50% (!!!) מכל המשכנתות בארה"ב בתקופת המשבר, וכיום אאל"ט הם צוברים כבר מעל 70% (!!!) מהמשכנתות. עקב כך הם יכולים להכתיב את תנאי המשכנתות ברחבי ארה"ב, וכך יותר ויותר כח מתרכז בידיהם והחלטות נלקחות מידי הבנקים המקומיים. כדי לפתור בעיה זו יש להפריט ואף לפרק את פרדי ופאני (על פני נניח 6 שנים) ולבזר את תחום המשכנתות בקרב בנקים קטנים יותר ומקומיים יותר. הריכוזיות הקיימת כיום בשוק, ההולכת ומתחזקת, מסוכנת מאד לכלכלת ארה"ב וממילא לכלכלת שאר העולם.

מעוניינת שהכלכלה תתנהג כיון שלאפשר זאת יש צורך תלותי בכסף "עליו יושבים" הבנקים , כסף בו הם מספספרים כאחרוני הסרסורים ! אמר פעם אברהם ספרא : בנקאות זה הדבר הפשדוט בעולם , אני לוקח ממך 1 $ אחרי שנה נותן לך 1.02 $ , את ה$ שלקחתי אני נותן לחברך ובתום שנה הוא נותן לי 1.05 $ ! כל יתר הפעילות היא נגזרת של הנ"ל ! " . בפועל , במקום שהמדינה או נגזרות שלה ישמשו בתפקיד מתווך/אחר היא נותן "רשות" לגופים מקורבים לבצע פעילות זו ! ואלה עם תאבון ללא גבול , לעיחים קורסים ואז ... המדינה היא שמחלצת אותם ! למרות שאין לכך הצדקה למעט המבנה הכלכלי המעוות !!! בכל מקום שם כתוב מדינה - ניתן להחליף ל- העם ! כי תמיד הם המשלמים!

אנחנו הולכים לבנקים הקיימים והם מנקנקים אותנו. סחטנות לשמה. נסתדר טוב יותר בצינעה ושישמרו את הפעילות שלהם לטייקונים. אבל אז זה יהיה מסוכן להם. הם בונים עלינו. צריכים להחרים אותם.

פרוט מצוין של מה שקורה במערכת הבנקאית שהיגעה למצב של חיבור הדוק בין ממשלות לבנקים , שנראה כמו חיבוק דוב. נקווה לפרופסור אדמתי תהיה השפעה על החלטות לשינוי המערכת הבנקאית כפי שהיא מתנהלת היום ותחזור ממדים קטנים ותחרותיים.

מדהים כמה מעט נעשה כלקח ממשבר הסב-פריים. פרופ אדמתי מציגה באומץ את הדברים כפשוטם. לצערי אינני שותף לאופטימיות שלה. הבנקים באמריקה הם כל כך דומיננטים וידם שולטת בפוליטיקה כמו גם באקדמיה... למפקפקים: אנא הציגו בתגובה לדברי שינוי רגולטורי משמעותי אחד שנקבע כלקח מ2008. מהצד השני - מצב אירופה קטסטרופלי. היוונים מוכנים לפתרונות:"שהגרמנים יקומו שעה קודם". יוון היא הבעיה הקטנה - איטליה ספרד.... צרפת אנגליה..... גרמניה... מה לעשות? לא להירדם בשמירה ולהתכונן למכה נוספת אללא 2008. שבת שלום לכולם. יש לנו ארץ נהדרת(כמעט קלקלתי לעצמי תמצב רוח עם דברי הקודרים...!!!?)

כל הכבוד שקמה חוקרת כלכלית של מוסד מדעי והרימה את הכפפה שכולם דרכו עליה, כי לא העזו להתכופף. ההסבר של פרפ' ענת מאד ברור ופשוט. אנו מתיחסים אליו ביגלל שזכתה להיות שותפה מוזמנת לועדה שמינה הממשל האמריקאי. אלמלא כך ייתכן ולא היתה התיחסות לטענותיה. למעשה בכל השקעת רכישה שלנו (של כל עקרת -בית) יש מחשבה והתיחסות לצורך ברכישה עלותה והסיכון ביכולת לישרוד כלכלית לאחר הרכישה (רמת סיכון המינוף), יחסית למשאבים הזמינים והעתידיים שלנו. רמת הסיכון שונה מאחד לשני על פי אופיו, וניסיונו בעבר. אז גב' ענת תיכתוב ספר בנדון כדי שאנחנו נילמד כיצד פועלת הבנקאות בפועל , מה גלוי ומוצהר לעין כל ומה ניסתר ומוסתר מעיננו, ומי הגופים שאחראים לכך. ממש ספר נבוכים. השאלה היא : במה זה יעזור לנו האזרחים בכל מדינה, שנאלצים לעבוד עם הבנקים/גופים פיננסים אחרים (חברות ביטוח/אשראי)? במה לפרפ' ענת זה יעזור? בטוח שלא יפגע בחשבון הבנק שלה!

חבורה של .... ללא הוצאות מרוויחים מאות אלפי שקלים לחודש.על חשבוננו מי שיגיד לכם שמדובר בעסק פרטי מוליך שולל!!

It is no secret that greed is the ultimate driver in business and this powerful human emotion is not something that one can define as illegal so easily. It comes as no surprise that the big banks will say ANYTHING to get and keep their Banks in good shape, and the rest comes second. I think the world lacks rare giants we have seen in the past like J.P.Morgan who really cared for the entire financial system because they saw what will become of it should everyone continue to focus only on their little corner

מי יפקיד כסף בבנק כזה? הממשל האמריקאי מבטח את הפקדונות עד 100,000 דולר. אבל כשהממשל משלם הציבור משלם אלה כספי הציבור שמבטחים את כספי הציבור. אם אלה כספי ציבור ומי שמשלם זה הממשל זכותו לפקח ולהגביל את הסיכון כמו שקורה אצלנו. זה כמו שאני אבקש מחבר שילווה לי כסף להימורים ואם אני הפסיד המדינה תשלם לו בחזרה. במצב כזה כדאי לי להמשיך ללוות בלי סוף. הם עירבבו את במקי ההשקעות אם הבנקים המסורתיים והימרו עם כספי הלקוחות.

תגובה 11 כאן נראית לי כמציגה את התמונה הרחבה והנכונה של המצב. כלומר אם יתבצע ניתוח עמוק למערכת הבנקאות, יתכן ותופענה תופעות לוואי שונות. כשמישהו אומר הבה נפרק את הבנקים הגדולים, כדאי שירים כל אבן בשדה הזה, לבדוק שלא מסתתר שם איזה נחש שיכיש את כולנו, ובייחוד את העניים שביננו. תסמכו על ראשי הבנקים ששערה משערות ראשם לא תיפול בשום משבר.

(כשלא קיבל אוכל טוב בליל שבת, כמו יתר המסובים...). ואחרי שהמארח נבהל, והאכיל את הרשל'ה מכל טוב השולחן והבית, שאל את הרשל'ה בדחילו ורחימו, מה בדיוק היה עושה אביך? - אבי, במקרה כזה - ענה הרשל'ה - היה הולך לישון רעב.......... את הבנת, גברת כלכלנית חשובה? כמו שעל יונה לא מאיימים עם יין, ועל עונה לא מאיימים עם עיין, כך בנקאי לא יכול לאיים על ציבור או על הרגולטור, ואין צורך לפרק שום דבר.....

אם הבנקים לא ילוו כסף, איך אפשר יהיה לממן יזמות? איך אנשים יוכלו לממש את רעיונותיהם? בכלל, ריכזת כל מיני קלישאות כלכליות ילדותיות ששמעת באינטרנט איפה שהוא.

or herself to the head of the headline?

עם כל החסרונות (והפרופ' הנכבדת מציינת אותם דיי טוב) מינוף נועד לקדם השקעות (לקדם את חברות הטכנולוגיה,רפואה,שירותים ...). אין ספק שהבנקים (בייחוד וול סטריט) לקחו את הרעיון לקצה וצריך למצוא נוסחה מאזנת. אך מצד שני אנו חיים בעולם גלובאלי, וצריך גם להבין את התמונה הגדולה, כאשר בנקים בסין (CCB,ABC,ICBCׂ) מלווים לחברות מקומיות בריביות אפסיות, קשה מאד למערב לקדם את המו"פ בחברות שלו מבלי להשקיע (להתמנף) באופן מסחרר.

א) הלוואה ממשלתית צריכה להיאסר. הכוח להנפיק את המטבע הלאומי הוא הכוח החשוב ביותר של מדינה ריבונית. למעשה, זוהי ההגדרה של ריבונות. מדינות לא חייבות ללוות, מדינות יכולות ליצור. הבעיה היא שכשאומה לווה מבנק, כפי שכתוב במשלי: "עבד לווה לאיש מלווה". המדינה מתמכרת להלוואות, ואז לבנקים יש יכולת השפעה עליה, כך שלא נותרת דמוקרטיה ריבונית – נוצר שלטון של הבנקים. מדע המדינה טבע מונח לזה – פלוטוקרטיה. זו הבעיה המרכזית עם הכלכלות של כל המדינות כיום. הן הירשו למערכת החוב הלאומי להיות השלטת. בואו נשתמש בדוגמא של ארה"ב כיום: אובמה תימרץ את הכלכלה עם כ-2 טריליון דולר, אבל הנה הבעיה – הוא לווה את הכסף. הוא לווה אותו בעיקר מן הבנקים הגדולים, עם ריבית שצמודה לו. ואז מה הוא עשה? הוא הסתובב ופשוט נתן את הכסף בחזרה לבנקים, כביכול שילוו לאזרחים… לא ניתן לתכנן מערכת גרועה יותר. (נכון, בישראל המדיניות מוגבלת ומתונה יותר, אך עדיין קיים חוב לאומי) ב) הבנקים חייבים לחדול מלהלוות כסף שאין ברשותם. זה, כפי שידוע, נקרא מערכת הלוואת יחס-רזרבה. היא מאפשרת לבנקים בישראל להלוות (למיטב ידיעתי, עפ"י יחס הלימות-הון) פי 4-5 מהכסף שיש ברשותם, אם הם הולכים לפי החוקים. וכפי שאנו יודעים, כתוצאה מהמפולת של 2008 לפחות בארה"ב (משם מגיע רוב המידע בנושא, כאמור, בארץ לא עוסקים בזה); הבנקים הגדולים מינפו ביחס של 50 ו-52 לאחד. "פרדי ופאני" מינפו ביחס של 72 ל-1, "גולדמן-סאקס" מינפו ביחס של 333 ל-1. ואז, לפני זמן מה, אובמה בא ואמר בטלוויזיה:"אתם יודעים, אני חושב שאנו צריכים לבטל את דרישת הרזרבה לגמרי."… אז 333 ל-1 לא מספיק, רק אינסוף יספיק. אם אנחנו היינו עושים זאת, היינו מואשמים בהונאה ו/או זיוף. מערכת יחס הרזרבה הזו מאפשרת לבנקים לרכז את ההון של המדינה. וזה, בשילוב עם החוב הלאומי מאפשר להם להשתמש במנוף הזה כדי לשלוט בפוליטיקה. זה אינו רעיון איזוטרי או מטרה שולית זהו הבסיס לקיום תקין ובר-קיימא של חברה ומדינה. אם יש מטרה להירתם ולרתום אליה זו המטרה הנ"ל. חפשו את "הסוד מארץ עוץ".

קשה לטעון מול הבנקים כי הם צודקים בהנחה שבלי סיכונים אי אפשר לקדם את הכלכלה אלא שמה שהבנקים ומי שנחשבים בטעות לאנשים עסקים עושים זה מסכנים את הכספים של אחרים בהסתמכם על חוסר הידע שלהם שזה בסך הכל סוג מעט מתוחכם של נוכלות. מינוף אמיתי מתבסס על יכולת מסויימת לחזות תהליכים יכולת שמבוססת על איסוף וניתוח פרטני של מידע את זה הבנקים לא עושים למה ? כי הם שרלטנים וחסרי כשרון ויצירתיות אמיתית.

מדהים לראות כל פעם מחדש כמה מסוכן כאשר בעל המאה הוא בעל הדעה. אני מוכרח להודות שכעת הבנתי יותר טוב כמה מסוכן המצב אליו הגענו כאשר הכלכלה העולמית מרוכזת אצל מספר חברות קטן. שולחן שעומד על 3 רגליים סופו ליפוך

ככלכלן וככזה שעוסק בתחום חייב לציין כי הכתבה מרתקת. פרופ' ענת אדמתי עושה מלאכת קודש ועלכך יישר כוח. מוכן להרתם לכל משימה על מנת לעזור לה להשיג את היעד.

כתבה מאלפת.

פעילויות כלל עולמיות ממונפות בהלוואות עתק-ובצידם הגנות פיננסיות ונגזרים למינהם מהווה פירמידה מלכותית של מגדלי קלפים הפועלים מגדל על גבי מגדל שלבסוף פיפס אחד כמו למשל חדלות פרעון אפילו מבחינה פסיכולוגית יכול ''בשניה'' למוטט כל העולם ואך ורק בגלל המינופים וההגנות הפיקטביות והמלכותיות המעוגנות כדבר מבוסס והרמתי אך ורק בגלל והמערכות בכללותם מגבות זו את זו על מנת שלא יפול שום קלף כי נפילת קלף אחד מערערת כל המגדל ונפילת מגדל מערערת כל הפירמידה העולמית....

אנני כלכלנית ואף רחוקה מכך אך ברור לי שחוקי הכלכלה של רווח והפסד שפועלים על משפחה או עסק קטן אמורים לעבוד גם על עסק גדול כמו הבנקים ומדינות . לא ברור לי מדוע כלכלן "נאור" שמבין בחשבון פשוט לפחות כמו של ילד בכיתה ו' לא מגיע למסקנות של הפרופ' האמיצה שמנסה לזעוק ש"המלך" הוא עירום. מקווה שעוד כלכלנים משפיעים יצטרפו לדעתה ויעצרו את הבריונים שרואים את טובתם האישית בלבד.