וראיתי מספיק משחקי פוטבול בחיים שלי כדי לדעת לפחות שכל הסיפור הנחמד שכתבת לא קשור בכלל למה שאני כתבתי. בלי קשר לתוכן המשחק שהוא מאוד מחושב, והחשיבות של כל מהלך היא אדירה (ודרך אגב, מי שרואה משחק כדורגל רק בשביל הגולים שלא יצפה ולא ייטרח לראות את המשחק. אוהד כדורגל אמיתי יודע שישנם משחקים של5-5 שהם זבל אמיתי, ומשחקי 0-0 שלא היית רוצה שייסתיימו, גם אם אין תקצירים), שידור של משחק פוטבול ברובו הוא כלום והענף לא שיוויוני כמו שחושבים. אני לא התייחסתי לאיכות או יופי המשחק, אלא לזה שעובדתית רוב העולם בכל זאת מעדיף את הרוגבי או כדורגל על פני פוטבול (שני הענפים הקרובים ביותר לפוטבול), ושבכל זאת יש שם יותר כסף מבכדורגל ורוגבי ביחד. רוב העולם לא מעוניין במשחק בו לרוב פשוט לא קורה כלום. ואני לא מתכוון ברמה שהשחקנים לא תוקפים, או מעבירים את הזמן. רוב הזמן הם אפילו לא על המגרש, והשעון עוצר. בניגוד לכדורסל שבו משחקים 40 דקות נטו, בפוטבול משחקים 11 נטו. בשאר הזמן המשחק מת, אין משחק. שעה (לא הגזמה) של פרסומות, 75 דקות (שוב לא הגזמה) של אנשים עומדים, וכל זה בשביל 11 דקות של אקשן, זהו שידור טיפוסי. בסופו של דבר זה עניין תרבותי, שלא קשור לספורט או לעסקים, וזה כל מה שטענתי. ואתה יכול להנות מפוטבול (בשמחה ובגאווה אם יורשה לי לומר), אבל בעיניי הוא משחק מאוד משעמם (בעיקר בגלל העצירות אבל לא רק), עם יותר מדי חוקים (למרות שזה נראה כמו סתם מכות, אם מישהו חשב שקשה להסביר נבדל, נראה אותם מסבירים pass interference, או למה יש דבר שנקרא eligible receiver).

ל-4 - מה אתה מבין במותגים ? יובה היה ונשאר מותג על גם בלי ליגת האלופות אז קצת צניעות לא תזיק לך, בכלל ראית את פתיחת העונה שאתה מדבר ? יובה יסיימו בין 2 הראשונות בוודאות מוחלטת !!! ל-9: רואים שאתה ממש לא מבין בפוטבול, אני מעריך יותר כדורגל, אבל להבדיל מיליוני הבדלות בכל שניה במשחק יש מהלך חשוב, בכדורגל אתה יכול לראות את כל המונדיאל בתקצירים ולא הפסדת כלום. אפילו בארסה ששולטת בכדור 70% מהזמן איננה התקפית כמו הפוטבול האמריקאי. בפוטבול אם אתה לא תוקף מיד הכדור מועבר ליריב, אתה חייב לתקוף: יש קבוצת הגנה וקבוצת התקפה שהן קבוצות נפרדות בתוך אותה קבוצה עם אסטרטגיות שונות ושחקנים שונים. בכל שנייה במשחק יש מהלך שאתה חייב אבל חייב לראות כי הוא מייצר איזושהי תוצאה: אפילו התקדמות עד קו האנדזון - לא נכנסת עדיין יש לך סיכוי לשער שדה. בכלל הפוטבול תוכנן לייצר תוצאה, בעוד שהכדורגל של היום שמבוסס ברובו על טקטיקה ועל איך להצר את צעדי היריב שלך מיועד למצוא טעויות אצל הקבוצה השנייה כי כל מה שהקבוצות מנסות לעשות זה לבטל האחת את השנייה.

ליגת ה"פוטבול" המאריקאנית היא לא ליגת ספורט. היא ליגת פרסומות. מי שאי פעם צפה באירוע שנקרא משחק פוטבול יודע שאורך המשחק הוא 60 דקות ברוטו, 10 דקות נטו, ואנשים יושבים 3 שעות מול המסך למשחק בודד! זה עניין תרבותי ולא עסקי. מי שצפה פעם במשחק בייסבול למשל, יודע שרוב הזמן לא רואים משחק, אלא צופים בחבורה של שמנים מגרבצים ויורקים, ובין לבין יוצאים להפסקת פרסומות בת 5 דקות, תוך כדי צריכה מופרזת של אלכוהול (מי שלא היה במה שנקרא "טייל גייט פארטי" לא מבין מה זאת "תרבות" אמריקאית). לא יזיק אם מישהו יקרא את המאמר הזה: http://online.wsj.com/article/SB10001424052748704281204575002852055561406.html ההבדל בין כל ליגה אמריקאית לאירופאית הוא תרבותי. בניגוד למה שרבים חושבים, ומנסים לייסם באירופה, אין שיוויוניות בליגות בארה"ב. ליגת הNBA קיימת מ1946, כ65 שנים בלבד. בזמן הזה, יותר ממחצית האליפויות התחלקו בין שתי קבוצות, הלייקרס והסלטיקס. הלייקרס זכו באליפות המערב 32 פעמים (כלומר הופיעו לסדרת הגמר 32 פעם מ65, שזה כמחצית הסדרות). במקרה של בוסטון, המספר הזה הוא רק שליש. בNFL, הסיבה היחידה למספר היחסית גבוהה של זוכות (שהוא די דומה למספר הזוכות בליגת האלופות), הוא שמשחק האליפות הוא משחק בודד, וכל הטורניר דומה לפורמט של גביע. גם בליגות הכי צפויות באירופה ישנן הפתעות בגביע. בכל עונה. בשורה תחתונה, האירופאים לא יסכימו, וגם לא יצפו בשידור ששעה שלמה מתוכו הוא פרסומות, ולכן כמות הכסף, הכוללת הכנסה משווקי המזרח, נמוכה מבNFL.

הליגות בארה''ב תחרותיות כי לכסף אין ערך, יש תקרת שכר ודראפט, משמע כל קבוצה יכולה להשיג כל שחקן והכל שיוויוני, כאשר לקבוצות החלשות יש זכות לבחור ראשונות (שחקנים יותר טובים). במצב כזה מה שמשחק הוא יכולת הארגון והניהול בקבוצה. בנוסף כל הרעיון של רכישת שחקנים מגוחך בעיני (שחקן הוא לא חפץ הוא בן אדם עם רצון חופשי לשחקן כאן או שם). קבלו איזה יופי זה יכול להיות: ליגה צפון בית א: ארסנל, ליברפול, יונאייטד,צ'לסי בית ב':דורטמונד,באיירן,וולסבורג, שאלקה בית ג': אייקס,קב' בלגית, קב' סקנדינבית, קב' אוסטרית בית ד': צסקא,זניט,דינמו קייב, קב' פולנית ליגה דרום בית ה': ריאל, ברסה, סביליה, ולנסיה בית ו':מילאן, אינטר, רומא,יובנטוס בית ז': פורטו,בנפיקה,פ.ס.ז', מרסיי בית ח': אולימפיאקוס, גאלאטסריי, קב' מיוגוסלביה, קב' ישראלית הבתים לפי אזורים כי ככה יש מלא משחקי דרבי, חשוב לבחור קבוצות (לאו דווקא מי שרשמתי) לפי פרמטר של אוהבים, כי זה מה שישפיע על ההכנסות, עונה קצרה (בNFL 16 משחקים+פלייאוף עם משחק אחד, מקסימום עונה של 20 משחקים). הכי חשוב דראפט, כך למשל כל שחקן יוכל להעמיד את עצמו לבחירה בתחילת כל שנה (למעשה כך יוכלו להכנס שחקנים לליגה9 - הקבוצות שחשקות מוותרות על מחלקות הנוער כמו בארה''ב. כך גם הפופולריות ש הליגות הרגילות תעלה בטירוף כמו הקולג' בארה''ב.

הגועל היחיד זה למועדנים שמשלמים על שחקנים 100 מיליון דולר ומשחלקים משכורות שבקלות יכולות לממן מפעל של תנובה בארץ! הם לא רוצים שיהיו משחקים של נבחרות כי זה לא מביא להם כסף ללמן את החמדנות של ראשי הקבוצה והשחקנים רוצים רק משחקים ומשחקים ויכולים למכור את הואהדים שלהם ולשחק משחקי ליגה בחו"ל רק על מנת להגידל את ההכנסות של המועדון! פלאטיני עוד איכשהו פועל נגד הטייקונים של הכדורגל ומנסה להכניס את חוקי הפיירפליי ולהגביל את השכר לפחות בליגת האלופות הוא עשה משהו כדי שגם לקוצות קטנות תיהיה הזדמנות לשחק במפעל הזה והלרוויח כסף! איזה ערך יהיה לכדורגל אם בסוף נשאר עם 20 קבוצות ששולטותבכדורגל העולמי לא יהיו ליגות ולא שום דבר אחר איזה הנאה תיהיה מהמשחק הזה?!

אז איך אנשים עדיין מתעקשים שמסי גדול כמו מראדונה וכ. כמו זידאן ורונאלדו?

מותג 'העל' הזה כבר שנתיים מקום 7 בסרייה א' ומחוץ לליגת האלופות וגם בסוף השנה הזאת היא תמשיך להיות מחוץ לשם.

אני חושב שאחרי שראינו את ברצלונה עונה שעברה והבנו שראינו את שיא הכדורגל ושום קבוצה לא יכלה לה זה אומר שהגיע הזמן לגוון קצת

הקבוצות הגדולות כמו בעלי ההון רוצות עוד ועוד, והבינוניות והקטנות דורשות שיויון. לגדולות ברור שאי אפשר להתנתק לא מאופא ולא מפיפא, הדרישות שלהם אולי נכונות אבל האיומים לא אפשריים.