עיניין של מחיר] [[ אם חשבת כך - (אולי) טעית ]] שם המשחק - הטייה. הטיית ההון לכיוון הנכון (שלך הקורא, ובתנאי ששם משפחתך הוא לא תשובה או דנקנר או...)

נשאיר את הזקנות לרכל רכילות מרושעת בבתי קפה יוקרתים . יחד עם הצביעות הפוליטיקה ועולם האינטרסים המזוייף ונצא לעולם המודרני המלא צבע .

כל הכבוד. אתה למעשה אומר שבחרת להיות רדוד ושטחי ואתה גאה בזה. לדרוש סיכום רעיונות של ספר בלי להבין את הרצף הרגשי והרעיוני שמביא אותך להבנה משאיר אותך בדיוק כמו שאתה. רדוד, שטחי ופתוח רק לרעיונות של עצמך.

עולם הרשתות החברתיות בהן רוב הנאמר מובע בכמה מילים, תמונה או סרטון קצר, משקף את תרבות המיידי של הנוער. הכל מסתכם בפאנץ' ליין וזה חייב להגיע עוד בתחילת המשפט, אחרת תאבד את המאזין שלך. נראה שזו תרבות שיותר ויותר מבוגרים מאמצים, בכדי לעמוד בשטף מידע רציף ואין סופי ולעמוד בקצב החיים של הדור הצעיר.

ב 1000 מילים עובר כל מסר. ואני שייך לדור הישן יחסית. בן 45 קורא כל היום כל יום המוני מילים וגם כותב ה מ ו ן. פעם בתור ילד/נער ואפילו בצבא ולאחר הצבא כמה שנים עוד הייתי מקדיש זמן לקריאת ספרים. בקריאת ספר יש צורך להתמסר לסופר. להקשיב לרחשי ליבו ולהשקפת עולמו. פעם היתה לי סבלנות להקדיש לחיזור של הסופר אחרי בחורה את כל 400 דפי הספר ולהתרגש איתו. היום אני מעדיף לקרוא את הטוקבקים של הספר שהיו נכתבים אם הם היו נכתבים... כצעקה של התת מודע הקולקטיבי. מה אתה רוצה לומר בן אדם? תגיד את זה ותעבור הלאה! תן לי את המסר ואת התמצית ותתקדם בחיים. וכאשר עוברים ועוסקים בספר שיש בו לכאורה מסרים, המסרים תמיד יהיו חד מימדיים וללא התגובה והפידבק ONE CAN להיסחף למחוזות רחוקים ולא רלוונטיים. רעיונות טובים באים באריזות קטנות. כל רעיון אפשר להמחיש בפחות מ 1000 מילים. כל השאר חפירה. סיימתי לחפור.