אני מציעה לכל אנשי הטקסטיל בישראל לקרוא את הכתבה המרתקת ולהתאגד עם אבי מלכה - איש חזון אמיתי!!!!!! רק כך ענף הטקסטיל יפרח שוב באיזור שלנו ויביא את השלום למזרח התיכון!!!!!!!

מצחיקים כל אלה שמתעלמים מההיסטוריה: כשהיתה פה תעשית טקסטיל מסובסדת חלקית ועם מכסי מגן עבדו בה פחות מעשרת אלפים איש. אבל מוצרי טקסטיל בארץ עלו פי 4! מעכשיו ואת ההפרש שילמו 5 מיליון איש. בקיצור, סיבסוד והגנות מכס טובים למעט ועולים להרבה. עדיף שהממשלה תייצר מקומות עבודה אמיתיים גם ללא-טק וגם למבוגרים ועם בסיס כלכלי אמיתי. זה בדיוק התפקיד שלה.

כל הכבוד פתרון למובטלים

התעשייה בארץ לא מתרוממת בגלל חובבנות הבנקים בכל הקשור לתעשיה (תחום מסובך).

איכות המוצרים המגיעים מהמזרח מזעזעת, ולא רק שמשלמים עליהם הרבה כסף, אלא שהם מתפרקים בתוך זמן קצר ביותר. לא ייתכן שבגדים שעולים הון יהיו טובים לעונה אחת, ולכל היותר לשתיים. צריך להפסיק לשמן את הגלגלים של המכונה המושחתת הזאת.

ותבדקו שהרבה מהבגדים באיטליה מקורם בבדים שיוצרו שם

כל מילה נכונה. אם קצת תמיכה של המדינה אפשר להחזיר לארץ את היצרנים. רובם סובלים ועובדים עם סין. זמני הספקה ארוכים, ייצור המוני שאינו מתאים לארץ, מוצרים באיכות גבוה יקרים ומתקרבים לעלויות בארץ. וכן, יש כח עבודה זמין בשנות החמישים שיש ביכולתו לעבוד עוד 20-30 שנה ללא בעיות. גם זה יוריד מהמדינה עלויות ותשלומים של ביטוח לאומי.

מספרים לנו שהשקעה של המדינה תעודד יצור בארץ ותוזיל מחירים שיתחרו עם המזרח. בפועל מי שמרוויחים מזה הם רק החנויות והמשווקים. מראים שבירדן עולה 18 שח לחולצה ובסין עולה 19 שח, בעוד, אנחנו הצרכנים משלמים מאות שקלים לחולצה. מי גוזר את הקופון? אותו אבי מלכה שכל כך "דואג" לצרכן הישראלי. הגיע הזמן שהצרכן הישראלי יתעורר ויפסיק לקנות בגדים, אוכל וסחורות אחרות במחירים המופקעים שרשתות השווק השונות מוכרות לנו. כל עוד שאנחנו נסכים לשלם הם יסכימו לעשוק. הגיע הזמן להגיד די!!!

שלום רב! כמי שמילא תפקידים בכירים בתעשיית הטקסטיל מזה כ-30 שנה כולל עבודה בירדן וגם במזרח הרחוק. אני בהחלט חושב שתפירה בירדן ובשטחי הרשות הפלסטינית יעילה וזולה יותר מהעבודה במזרח. צריך רק לקוות שהאווירה הבטחונית במיוחד בשטחי הרשות הפלסטינית תשתפר ואז ניתן בהחלט ליצור מיזמים יעלים וריווחיים כמו שהיו בעבר. בעברי הקמתי מתפרה גדולה בעזה באזור התעשייה קרני, מתפרה זו היתה מן המשובחות שהיו לחברה בה עבדתי. לצערי האירועים הבטחוניים הם אלה שהביאו לסגירת המפעל. בבררכה מאיר

עלות הייצור בארץ של מוצרים תפורים גדול בסדר גודל אחד לפחות מהעלות בסין. אין שום יכולת לייצר מוצר תפור בארץ.

באם העובד הישראלי יעבוד ויתפעל את הציוד שהוא מופקד עליו יהיה אפשר לייצר את כל הטקסטיל בארץ. הבעיה היא העובדים שמדברים על זכויות במקום לחשוב כיצד ליעל את העבודה. מכונות האריגה מייצרות כמויות אדירות של בד כך ששכר העבודה על מטר בד הוא כמעט אפסי. המטפרות יכולות להכניס ציוד ממוחשב ולייצר כמויות אדירות כמעט ללא מגע יד אדם. הבעיה היא איחוד בן כמה מתפרות וליצר למספר מפעלים. אני מכיר את הענף טוב מאד הייתי פעם חלק ממנו. כיום אני פנסיונר.

הוא הופך את הארץ לתלויה במדינה המייצרת. כסף זורם החוצה כתשלום על היצור. הופך את היצור המקומי למנוון, וכאשר יצטרכו את הייצור המקומי, לא יהיה בו כדי לענות על הצרכים.

כל אדם שלא מיצר פה עולה לפחות 1800 שקל תן תמריץ ליצור פה והרוח פה פי אשר

בעיתונים ובתקשורת יש מספר רב של כתבות המשבחות את העסקת עובדים בני 50+ . בפועל המעסיקים קולטים אך ורק עובדים צעירים. מהכתבה אני מבין , שהמעסיק הנ"ל תומך נלהב בהקשר להעסקת עובדים בני 50+ ובכן הנני איש טקסטיל במקצועי מזה כ - 30 שנה , ניסיון רחב בענף בארץ ובחו"ל. לא עובד מזה כשנה וחצי, משוכנע שיכול לתרום מניסיוני לארגון כזה או אחר. עשרות פניות בנושא למעסיקים שונים לא זכיתי לתגובה בנושא חיים

מתבכיינים ופותחים מפעלים מעבר לגבול.לא יזיק כלום למפעל שלך אם תייצר תוצרת מקומית בפחות רווח ,עדיין תישאר עשיר.

דוד, לא יודע מה מלמדים אתכם בטכניון אבל אל תגיב על דברים שאין לך מושג. אני מגיע מעולם הטקסטיל, אני מכיר עלויות ייצור, עלויות של הקמת מפעלים וכל המסביב. מה עדיף להמשיך לנצל עובדים בעולם שלישי? הדבר היחיד שקרה שהעבירו את הייצר לחו"ל הוא שהמשווקים הכפילו את הרווחים שלהם, מחירי הבגדים / מצעים / מגבות הרי לא ירדו. אפשר וצריך להחזיר את הייצור בארץ, בעיקר כל נושא הבדים והמצעים שש לנו יתרון טכנולוגי על סין /הודו. לא רק שהצריכה המקומית תיוצר בארץ גם הייצוא יגדל מכיוון שמישראל לאירופה וארה"ב אין מכסים וההובלה הרבה יותר זולה מאשר מהמזרח. כל נתון מספרי שיבדק יראה שכדאי ליצר בארץ, וכל שקל חד פעמי שהממשלה תשקיע יחזור אלה עשרות מונים בעבודה, מיסים שרק יתגלגלו הלאה לחינוך וכו' כדאי לתת לאינטל חצי מליארד דולר מתנה אבל לא לתת 4 מליון דולר (בהלוואת מדינה, לא מתנה!!) (עלות הקמת מפעל טקסטיל ברמה הכי גבוה שיש) לתעשיין שיעסיק עובדים בפריפריה, יגדיל את היצוא, יתרום להקטנת היבוא.... המדינה וטעויות ניהוליות הרסו את תעשיית הטקסטיל הישראלית שהייתה ידועה באיכויות שלה (ועדיין ידועה בחלק מהתחומים) בכל העולם, הגיע הזמן להתחיל לתקן.

דורין פרנקפורט מייצרת כל השים בארץ כוחל לבן בפעל שלה בתל אביב ולא בירדן כבר כמעט 30 שנה לראות ללמוד ולתת פרס ישראל

למדינה עדיף שאנשים יעבדו בשכר נמוך מאשר שלא יעבדו וייתמכו ע"י המדינה. מהסיבה הזאת עדיף היה לסבסד את תעשיית הטקסטיל מאשר לתת לה לגווע מול התחרות מהמזרח. המדינה צריכה לאפשר חיים בכבוד גם למי שמשתכר שכר מינימום וכך מי שאינו מתאים להייטק יוכל לעבוד בטקסטיל או בעבודה דומה.

קודם תפסיק לעשוק את הזכיינים שלך אח"כ תפרסם כתבה כזו. הצעתך לייצר בארץ נובעת מאיטרסים אישיים בלבד ולא מתוך דאגה למובטלים או לחיילים משוחררים "קט דה בולשיט"

כבר עכשיו יש שם אי נחת גדולה מהממשל ומהומות ספונטניות שפורצות. תוך כמה שנים "האביב הערבי" יגיע גם שלם. אני במקומו הייתי מתחיל לחשוב איך למזער נזקים ולעבור למקום בטוח יותר.

כל מה שצריך הוא מס של 1000% (למה רק 100%) על מכוניות מיובאות.. יש לי גם רעיון, נקרא למכוניות סוסיתא. אין לי ספק שהיא תיסע היטב בירידות ורק נצטרך להיזהר מהגמלים בדרך.

למדינת ישראל, מצד שני, לא כדאי לייצר אפילו ס"מ רבוע אחד של בד בתוך המדינה.