עוני הוא בעיה עולמית שאינו ניתן לבחינה אובייקטיבית כללית מכיוון שהוא נוצר משלל פרמטרים מקומיים ותנאי דגירה. לדוגמה- העוני בעולם השלישי נובע מחוסר בהשכלה חברתית סביבתית ומדינית, משחיתות חסרת מעצורים ריבוי טבעי ומחלות. העוני בעולם המערבי נובע מחוסר הסתגלות לחברה מודרנית, תחרותיות והיווצרות תאי רקב בחברות הומוגניות ובפריפריה. מה שמייצר עוני בעולם המערבי הוא אופן טיפול הממשלה בעניין (בעולם השלישי הממשלה פשוט לא קיימת בחיי היומיום האזרחיים). בישראל ישנה קרקע פוריה להיווצרות פרזיטים, וזו הבעיה הדחופה ביותר לטיפול ומיגור העוני מממדיו האסטרונומיים והלא פורפורציונאליים. קצבאות הילדים מהוות זרז לעוני וכך גם העמותות הפועלות לעזרה מידית במקום שבו המדינה כשלה לדאוג לאזרחיה. על המדינה מוטלת האחראיות הבלעדית לחינוך אזרחיה ומתן מענה על צורכיהם כמו גם גביית חובותיהם לחברה האזרחית. על המדינה למסד את העוני ובכך להביא לטיפול מלא בכל היבטיו. מבלי לפגוע באמור לעיל, עוני הוא לא בהכרח תוצר של מדיניות. פרזיטים ראו הוזהרתם

על זה שהם מעסיקים בעמותות בני משפחה. חד וחלק המדינה אמורה לדאוג לעניים במדינה. למשל אדם שעובד ! במשרה חלקית באין ברירה. שביטוח לאומי ישלים סכום שיאפשר לו לחיות כמו בן אנוש. כיום ביטוח לאומי משלים עד 2400 ש''ח ז''א שאם אדם משתכר 2000 ש''ח הם משלימים 400 ש''ח! מעט יותר למי שיש קטין בבית. במקום לעודד אנשים לעבוד הממשלה הזו דואגת שהם ישארו בשלולית העוני גם כשהם עובדים!

העוני הינו שורש כל הרע. "מעמד הביניים" דווקא מצליח (עדיין) לשרוד. לעומת זאת, עני שאינו מתוקצב, עובד כמו חמור, אך אינו "גומר" אפילו את השבוע (ולא החודש), הוא המסכן!!!