היא מפתחת מוצרים עתידיים, ולכן קל לה לסגור עסקאות מראש. יתר חברות הטכנולוגיה בעצם מובלות, הן רואות מה שיש לו ביקוש בשוק, ואז הן מתחילות לפתח מוצרים מקבילים. דרך אגב, מי שהיה אחראי על עסקאות החומרה הטובות שאפל סגרה, הוא טים קוק, שאני מקווה בשבילו שחוץ מזה שהוא איש עסקים טוב, יהיו לו (או לעוזרים שלו) החזון והחדשנות להמשיך לראות קדימה......

אפל פה טוחנת את כל מתחרותיה. אפל מנצלת את ההון הנזיל שלה לא לחלוקת דיוידנדים, לא לרכישת חברות ומוצרים אחרים, אלא למשהו חשוב ופשוט בהרבה - רכישת רכיבים, חומרים, תשתית וכושר יצור. לדוגמא, היא עשתה את זה עם סמסונג כבר לפני כמה שנים: אפל רכשו מהם - מראש,ֿ במזומן, בהנחה גדולה ובהסכם בלעדיות - רכיבי זיכרון ומסכי LCD לכמה שנים מראש. משם, למשל, הגיע המסך של האי-פון 4 שעולה על כל מתחריו - גם עכשיו, אחרי שנה וחצי. למה סמסונג והאחרות לא משתמשות במסך שכזה? כי אפל חתמה עם כל היצרנים בלעדיות על המסך הזה, ואסור לאף אחד להשתמש בו עדיין. ומה שמצחיק, שאפל הזמינה את המסך הזה עוד לפני שבכלל היה אפשר לייצר אותו - ולפני שסמסונג בכלל ישעה שתייצר מכשירי אנדרואיד. כעת, סמסונג נאלצת לייצר מסך עבור אפל - כשהיא עצמה אינה יכולה להשתמש בו! כך, למשל, אפל יכולה לדעת - כבר עכשיו, בשנת 2011 - מה תהיה יכולת הייצור שלה ב-2016 ולהבטיח לעצמה יכולת זו, ולתכנן את מוצריה בהתאם.