ללמד לחשוב. מהי כלכלה? על אילו בעיות היא עונה? אילו בעיות אין ביכולתה לענות? האם ואיך ניתן ללמוד מנסיונות עבר (בועות ומשברים)? איך בונים מודל יעיל? אני סטודנט לתואר ראשון שנה ב' לכלכלה באוניברסיטה העברית והלימודים לוקים בחסר מאד. מה גם שאין כמעט מרחב תמרון למרצים שכן החומר הוא רב ואחיד ואין זמן להוסיף משהו אישי, כמעט. אני יודע סטטיסטיקה, אינטגרלים וגזירות מעולה. זה עושה אותי כלכלן?!

ואח"כ, פילוסופיה, ואח"כ עוד איזה 17 דברים שונים, ובסוף, אבל ממש בסוף, אולי נשאר קצת מקום למדע (רק אולי).

במיקרו מתחילים ישר ללמד את עקומת התמורה, עקומות היצע וביקוש וכו' מבלי להדגיש שהקורס מבוסס על מודל של אלפרד מרשל (ואחרים) מהמאה ה 19 וכבר באותו זמן לא היה מקובל על כולם. כולם יודעים שהמודלים הקפיטליסטים גברו על מודלים אחרים במבחן המציאות, אבל....האם זו סיבה להתייחס אל מודל אחד כתורה משמיים ? איך יתפתח התחום הזה אם לא ילמדו את הסטודנטים תיאוריות שונות ? למה בסוציולוגיה כן מלמדים מספר פרדיגמות ובכלכלה הצליחו לקחת מדע חברתי ולהופכו למדע מדוייק מבלי שיהיה באמת מדע מדוייק ? אפילו בלימודי פיסיקה מגלים יותר פתיחות לתיאוריות חדשות.

ב-1870 היתה המהפכה האחרונה בלימודי הכלכלה. התאוריה השולית הובאה כדי לנגח את תאוריית הערך של העבודה (שעליה הסתמכו מארקס ואדם סמית) ומאז ה"תאוריה" נסתרה כבר בעשרות מובנים , אבל היא חיה וקיימת- כי היא דבר נוח מבחינה פוליטית . איפה ראיתם שוק עם אינסוף יצרנים ואינסוף צרכנים לדוגמה? מוצרים שהעלות של העברה שלהם או של בירור המחיר שלהם הוא 0? צרכנים שלא צריכים לאכול (ולכן יכולים להסתפק בכל סל מוצרים שהם ירווחיו לא משנה כמה הוא קטן). התאוריה הכלכלית הנוכחית נוסחה במאה ה-19 ובהתאם לכך היא יוצאת נגד הפסיכולוגיה (הנחה שאנשים הם ראציונלים) , נגד תורת המידע (מידע הוא חינמי זמין לכל כל הזמן), נגד חוקי התרמודנמיקה (אם יש לכם מכונות ופועלים תוכלו לייצר מוצרים, גם ללא אנרגיה) ונגד חוקי האקולוגיה (שנתפסת בתאוריה כעוד מוצר -כמו עניבות או גרביים - לא כמשהו שיקבע אם כולנו נחיה או נמות - נסו לדוגמה לחיות בלי עצים וחמצן ואז תגידו מה התפוקה השולית שלהם). מצחיק הפרופסור שאומר שאם לא היו מלמדים את תאוריית השוק החופשי, היו מלמדים את התאוריה של ברית המועצות. שתי הגישות הן פוליטיות (ושגויות- כי הן לא מתסמכות על מדע אלה על פילוסופיה). בקיצור הבעיה היא לא שהתלמידים לומדים יותר מידי תאוריה, אלא שמדובר בתאוריה מצוצה מהאצבע.

אין שום משמעות לכלכלה כי מה עושים מנהיגי המדינות לוקחים חובות ומגלגלים אותם. במקום להבריא את המערכת ולהוריד את שכר הבכירים. בשביל להבין מהו צדק חברתי לא צריך תואר בכלכלה. בן אדם שמרוויח מליון לא אוכל יותר מבן אדם שמרוויח 8000 ולא צורך יותר מזון ממנו ודברים אחרי מלבד כל מיני ביזבוזים מיותרים וחומרניים. העולם לא צועד להיות עולם ורוד אלה בעיקר שחור הקפיטליזים יהרוג את כולנו. עד שיהיו מספיק מובטלים ברחובות כדי להפיל את הממשלים והשלטונות המושחתים.

כפי שקראנו בכלכליסט רק ביום שישי האחרון, רוברט רייך טוען שמקור המשבר הוא בהדלדלות ההכנסה הפנויה של מעמד הביניים, אשר מאז ומתמיד היווה את הצרכן המרכזי במשק. אין הכנסה פנויה = אין צריכה = אין צמיחה. העשירים פשוט אינם צורכים מספיק על מנת להניע את גלגלי הכלכלה. לפיכך הימנעות מפיטורים, ומדיניות ממשלתית "חברתית" המצמצמת פערים, אינם בגדר פילנטרופיה, אלא הכרח כלכלי ברור ומוחשי. לפיכך בחוגים לכלכלה אין צורך לזרוק את המשוואות, אלא פשוט לתקנן.

הכלכלה מתבססת על הנחת יסוד חשובה - האדם הינו יצור רציונלי. שני המדענים הישראלים זוכי הנובל הוכיחו שהאדם הוא הכל חוץ מרציונלי.

המרצים שם עם שתי ידיים בכיסים-אחת מחזיקה חזק את הנייד אם תכנס קצת פרנסה.השניה...גם מחזיקה

בתור אחת ששוקדת על הסמינריון האחרון בכלכלה... ומצטרפת 2 - כהנמן - חזור ארצה

התוכנית בכלכלה היא תוכנית טובה. אולם הבעיה היא שמרבית הסטודנטים לומדים אך ורק כלכלה, וכתוצאה מזה הם צרי אופקים. בעבר היתה חובה ללמוד לפחות שני תחומים. כיום מרבית האוניברסיטאות מאפשרות לסיים תואר ראשון עם 100% של הקורסים בכלכלה ובמנהל עסקים. מה שדרוש - הרחבת האופקים של תלמידי כלכלה. בארה"ב מבינים זאת.

מה שצריך לעשות זה במקום קורסי בחירה להכריח ללמוד כלכלה התנהגותית, בחירה והעדפה חברתית, מוסר ועסקים

למדתי לפני 20 שנה. כבר אז זה היה ארכאי . אני סקרן לדעת אם השטות עדיין נלמדת?

האוניברסיטאות לומדות כמעט את אותם נושאים, צריך להעביר שעות מקורסי המיקרו שאינם רלוונטים לשום דבר בעולם שלנו לנושאי מחקר אחרים. לא יכול להיות שנבזבז סמסטר שלם כדי להבין תאורייה כלכלית מטופשת מתחילת המאה הקודמת, מציאת מקסימיזציה לבעיות וסיפורים לא צריכה להוות מחצית מהתואר. צריך להפנות את המשאבים לחיזוק קורסי הבחירה שיעצימו את המוטיבציה של הסטודנטים להכנס לתחומי מחקר חשובים. ובאותה נשימה מישהו יכול בבקשה להחזיר את כהנמן ודן אריאלי לארץ, הגיע הזמן לאחר שנים בגלות.

"העיקרון המרכזי הוא שאסור למדינות להיכנס לגירעון. מה שאנו חווים כעת בעולם הוא תולדה של התפיסה הזו". אז לפי שטיגליץ, מדינות אירופה נמצאות בחובות של מאות מיליארדי אירו, וארה"ב נמצאת בחוב של 15 טריליון דולר כי הן מיישמות את העיקרון שאסור להן להיכנס לחובות?