ראשית אחולי מקרב לב על זכייתך בפרס הנובל. גם אני התחלתי ב 1962 ללמוד בפקולטה להנדסת חשמל סיימנו 108 סטודנטים מתוכם רק בחורה אחת ,עולה חדשה מרומניה.(אגב מספר הסטודנטים חובשי כיפות סרוגות היה רק שלשה, ). אכן כשסיימנו בשנת 1966 היה מיתון כבד בארץ , ובלית ברירה המשכתי בטכניון לתואר שני כאסיסטנט כאשר ברקע רציתי להיות מהנדס בתעשיה ולא חוקר (אז עוד לא קראו לזה הייטק). אחרי מלחמת ששת הימים התחיל בום רציני בארץ של עבודה ,סיימתי את המסטר ועברתי לעבוד בפיתוח בחברת תדיראן במערכות קשר צבאיות. מעניין כששמעתי שזכית בנובל, צחקתי עם רעייתי והתלבטתי אם לא עשיתי טעות לפני 45 שנים אולי הייתי צריך להשאר בעולם האקדמיה,לא שאני מתיימר ,קטונתי. מזלך דן היקר (ומזלה של המדינה) שנשארת באקדמיה ,כי כמו שצעירים, באנלוגיה, רוצים ללכת ליחידה קרבית כך מהנדסים צעירים רוצים ללכת להייטק ולא לאקדמיה, אצלך המציאות של חוסר עבודה גילתה בסופו של דבר את כשרונותיך, מעז אכן יצא מתוק. מה שמצא חן בעיני הוא שלמרות שמדענים כמו פרופ' ליניוס פאולינג (זוכה 2 פרסי נובל) שאת ספרו בכימיה למדנו בקורס א' ,ביטלו את גילוייך (כן דווקא במיקרוסקופ אלקטרוני ולא בקרני איקס כמקובל) התמודדת ולא ויתרת ואכן ניצחת. היה ברכה .ירבו כמותך בישראל. הייתי ממליץ שארגון בוגרי הטכניון יפיץ לבוגריו את הפוסטר עם מבנה הגביש כפי שגילית.

המזל של הפרופסור היה שבתום לימודיו בטכניון הוא לא מצא עבודה כמהנדס-מכונות, המשיך לתואר שני בכימיה, נעשה מדען וזכה, לבסוף, בפרס נובל. כל הכבוד לו! ואולם, יש גם מקרים אחרים: אנשים מסיימים תואר ראשון במקצוע כלשהו (לאו דווקא הנדסה), נניח בסוציולוגיה או במדע המדינה, לא מוצאים עבודה, ממשיכים לתואר שני (בתקווה שאז ימצאו...), נעשים over qualified, לא מתקבלים יותר לאף מקום עבודה "מסודר" - ועושים "קריירה מזהירה" בתור שומרים בקניון, טלפנים במוקדי שירות, סוכני מכירות או בעלי בסטות בקניונים בחו"ל... ברור שעל פרס נובל הם אפילו לא חולמים... כל אחד והמזל שלו...

משמעותית ....

תודה לך ששמרת על טוהר הנשר.

כאשר המגף של המדינה מוריד לך את הפנים לתוך הבוץ כל שנה יותר ויותר. אולי פעם התנאים איפשרו לימודים ללא דאגות, אבל היום אין אפשרות להתקיים בכבוד כאקדמאי צעיר, כי המלגות נמוכות מידי והשכר עלוב. אני מדבר על קיום בסיסי ביותר, בלי אוטו וחדר במעונות. מי שחושב שיוכל לקנות מכונית או בית לא יודע איפה הוא חי או שההורים שלו עשירים. מהנדסים, מפשוטי העם, רק נכנסים לחובות בזמן הלימודים, ואחר כך חייבים למצוא עבודה (גם אם בתור מוביל רהיטים) כי צריך לשלם הלוואות. אני בטוח שגם באיראן יש אוניברסיטה, זה עדיין לא הופך את המדינה הזאת למדינה טובה לחיות ולהתפתח בה והדבר היחיד שישאר פה תמיד זה הישיבות, זה לא האוניברסיטאות. המוחות המבריקים ביותר כבר עזבו, והעשירון העליון בדרך החוצה. ביי-ביי.

הוא עשה את הדוקטורט לפני 40, מה הוא יודע על המצב היום ולמה שידע? הוא עשה הקודטורט בתחום מדעי, מה אתה בא אליו עם תחומים לא מדעיים. הוא כנראה את המלגות שלו השיג.

אני לא יודע איך המצב היום בהנדסת מכונות. ראיתי המון בנות בהנדסת תעשייה וניהול וראיתי קצת פחות בהנדסת חשמל אבל הרבה יותר מאחת. המצב כן השתנה אבל עדיין נראה לי שהמון בחורות נרתעות ממדעים וחבל. למדו איתי בחורות חמודות וחכמות והיו לי מרצות ומתרגלות שלימדו מצוין.

רק המדענים המזוייפים, אלא שכותבים מאמרים אנטי ישראליים ומקדמים איש את חברו באקדמיה, רק הם מתנגדים לצעדי הממשלה.

לצערי אתה חי בבועה שקוראים לה הטכניון. קשה להיות היום חוקר צעיר בארץ, עוד יותר קשה למצוא עבודה אח"כ במחקר בתחום בארץ, בעיקר אם התחום שלך אינו מדעי. ברוב המקרים קשה להשיג מימון ומלגה. שלא לדבר על עבודה אח"כ. להגיע לפוסט זה גם משהו שהוא בכלל לא בטוח. תבדוק מה קורה בארץ באמת ואז תחזור אליי עם תשובות. אגב הכתבה ששודרה עלייך בערוץ 2 הייתה מצויינת

דני לאיפה נעלמת ? מחכים לך לקראת המעשי בקורס סקיפרים...מהחבר שיושב לשמאלך...

וזה פרופסור מהטכניון...

חלק נכבד מהממשיכים לתארים מתקדמים הם הפחות מוצלחים מהמחזור. יש מעט שהם באמת טובים ואוהבים את הלימודים ומוכנים לוותר על המון כסף ויש להם גב מספיק חזק מההורים כדי להמשיך לתארים מתקדמים. בד"כ המוכשרים והבינוניים מוצאים עבודה ולא ממשיכים באקדמיה. מיעוט מהמוכשרים ממשיך באקדמיה, במקרה הטוב בשביל פרוטות. זו גם הסיבה שיש כ"כ הרבה מרצים גרועים שאתה מדבר איתם על המקצוע שאותו הם מלמדים ואתה נפעם מחוסר ההבנה שלהם וחוסר היכולת לחשוב. מקסימום הם יודעים לדקלם איזה ספר. ןאני חס וחלילה לא מזלזל בפרופ' שכטמן ובהישגו, סתם מביע דעה על מצב האקדמיה. חבל שמדינת ישראל לא משכילה לעודד את המוכשרים והיצירתיים להשאר באקדמיה, במקום לאבד אותם לשוק העבודה שמחפש תפוקה ולא מחקר.

כך יהיו לנו יותר זוכי פרסי נובל! שמישהו יאמר לשטייניץ שהוא פועל בכיוון ההפוך.

דני הינו ציוני אמיתי איש אשכולות בעל ידע בתחומים מגוווניםתאוהב הארץ בכל רמ"ח אבריו

מצטער אבל המציאות שונה.