איך זה שעדיין יש ביקוש רב למקצוע? הנתונים המוצגים בכתבה הם מ 2009 כך שכבר עברה שנה או שנתיים של לימודי משפטים והייתי מצפה שמספר הסטודנטים יקטן. יתכן שהסיכוי של 1:3 עדיין אטרקטיבי ורוב הנרשמים מקווים להיות שם.

שנבכה???

עורכי דין צעירים טוחנים שעות ומרוויחים לרוב משכורת שמאפשרת לחיות על המינוס ולשרוד, אלא אם תחסוך כל שקל. אז שעכשיו נדאג על האפשרות של להיות שותף או לא? מצטער, לא מזיז לי. צרות של עשירים

הסקרים אינם בקרב כלל עורכי הדין אלא משקפים מצב במשרדים בינויים וגדולים אליהם פונים הסוקרים. יש מאות ואלפי משרדים קטנים של עצמאי או מעט שותפים שאינם נמצאים בלב תל אביב אלא רחוקים. הם משרתים אוכלוסיה מועטת אמצעים וההכנסות שלהם בהתאם. עו"ד במשרד כזה אינו מרוויח בהכרח יותר מהשכר הממוצע במשק לאחר ניכוי כל הוצאותיו.

עו"ד עם כמה שנות נסיון שעובד 10 שעות ביום משתכר בממוצע 8,000-10,000 ש"ח נטו. הבעיה שאי אפשר להתקדם הרבה מזה - יש לך 5-7 שנות נסיון, אין לך לאן להתקדם. בעבר אפשר היה להיות עצמאי, היום אין פרנסה. לגבי נשים המצב עגום עד יותר. "משרת אם" - עובדות מ-8 עד 15-16 ומקבלות 7,000 ש"ח גם כשיש להם 10 שנות ותק. שיהיה ברור שכביכול מתחילים את יום העבודה ב-8, אבל במשרדים שעוסקים בליטיגציה, אם עורכת הדין צריכה להיות ב-8 בבימ"ש בנתניה והיא גרה בראשל"צ למשל, תעשו חישוב באיזו שעה היא צריכה לצאת... וזה עוד טוב, יש דיונים רבים מחוץ לפריפריה. כשעבדתי כשכירה שבוע רגיל שלי היה נראה כך: ת"א, קרית גת, רמלה, חופשי מדיונים (בד"כ השתדלו שלא לשבץ לדיונים יום אחד בשבוע), נצרת. אני גרה בכפר סבא. ואז מגיעים למשרד בשעות הבוקר המאוחרות-הצהריים המוקדמות, פורקים תיקים, מזינים למחשב כל מיני פרטים, לוקחים את התיקים של מחר, מחזירים טלפונים/מיילים/התכתבויות דחופות, מנסים לעבוד כמה שעות והביתה, על מנת לעבוד על התיקים של מחר כשהילדים הולכים לישון. כמה קיבלתי? 7,000 ש"ח וביטוח מנהלים. על הוצאות הנסיעה היה ויכוח תמידי כשתמיד חשדו שאני מרמה אותם. וזה אחד המשרדים המכובדים בארץ...

מה הסיכוי להיות שותף של הבוס שלך במקצועות אחרים במשק??? 1 שותף על 3 שכירים ויש סיכוי להפוך לשותף מה כ"כ רע? מה הסיכוי שלך להפוך לשותף של הבוס שלך בחברת היי-טק??? מה היחס שם בין שותף לשכירים?

מבחינת שכר תנאים שעות וכו'

ככה היה לפחות במשרד בו עבדתי (אחד מעשרת הגדולים). כמובן שרוב השותפים אינם טיפשים, אבל היה ניכר כי הקשרים שלהם והיכולת הבין אישית היא שקובעת ולא איכות העבודה והיכולות המקצועיות. את הפן המקצועי משאירים לעורכי הדין השכירים. השכירים הם שמריצים את העניינים.

נתוני השכר הם כוזבים.

איך יכול להיות שיש מלא אנשים שלמדו עריכת דין (באוניברסיטה) ומתלוננים שהם לא מצליחים למצוא עבודה או שהשכר מאד נמוך גם לאחר שצברו ניסיון, אבל בכל סקרי השכר עורכי דין מככבים? או שהקושי הוא בקבלת העבודה הראשונה ואחרי כן השמיים הם הגבול? זה פשוט לא מסתדר לי. בענף התוכנה יש משכורות גבוהות אבל יש מחסור גדול בעובדים. איך יכול להיות שיש עודף של עורכי דין אבל יש שכר כל כך גבוה בענף?

רוב המשרדים עובדים על בסיס ניצול. אין היום כל סיבה, גם אם אתה עילוי משפטי, למנות אותך לשותף במשרד. יש הצפה בשוק. המשרד לוקח אותך, מנצלים אותך 3-4 שנים בשכר גרוע במשך 12 שעות ביום ולפעמים יותר. לאחר מכן הם מתעשתים ומבינים שאתה עולה להם יותר מדי כסף. אז הם מעיפים אותך ומביאים בשר טרי הישר מהפקולטה לעוד 3-4 שנים וחוזר חלילה. הדרך כמעט היחידה היום להיות שותף במשרד היא להביא לקוחות. אתה יכול להיות עורך דין גרוע, ולא לדעת כלום במשפטים - אם אתה "מוריד הגשם" (rainmaker). עדיף להיות עצמאי. אוכלים קש ומפרסמים בעיתון אבל מהר מאוד זה משתלם. שלושה תיקים פשוטים זה משכורת חודשית במשרד

נכון להיום קיימים כ-50,000 עורכי דין רשומים בלשכת עורכי הדין בישראל. לא נעים לומר אבל המקצוע הזה הפך להיות משהו שאני כבר לא יכול להתגאות בו.

מי שהוא עורך דין על רמה תמיד יתקבל כשותף ואם לא יעבור למשרד שיקבל אותו כשותף

הכל תלוי מה המשרד מוכר - מומחיות או שעות. בחו"ל למשל וקטל ליפטון רוזן וכץ מחזיקים ביחס של שותף לשכיר והם אחד המשרדים הרווחיים (והטובים) בעולם - בעיסקות מיזוגים ובשוק ההון. בהרצוג יש כ 60 שותפים ועוד 120 שכירים, בערך , כלומר יחס 1 ל 2 וכו'