חדשות כלכלה, שוק ההון וצרכנות פיננסית | כלכליסט

אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

קראו עוד סגור

בדיקת "כלכליסט": בניגוד לטענות המתמחים, רק 6% מבוגרי משפטים לא מצליחים להיות עורכי דין

פרסם תגובה בטל

רק גורמת נזק, והופכת את המקצוע למונופול.

הויכנרתשלי | 19.11.13

אני לא מתבייש לומר שאני, יונתן תלמיד במכללה גדולה במרכז, הלכתי ללמוד משפטים כי: א. חומר קל ב. חומר מעניין ג. נשמע טוב- ״סטודנט למשפטים״ לא? ד. ואם נרויח מזה כסף, אז למה לא? עזבו אתכם שטויות, אנשים הולכים ללמוד, ולא חשוב מה, בשביל אחד או יותר מהסיבות שהעלתי ותו לא. אז תפסיקו לבלבל את המוח, לכו ללמוד, כל אחד מה שטוב לו, ושיהיה בהצלחה לכולנו:)

יונתן | 23.02.12

המכללה למנהל לא שונה בדבר מהמכללות האחרות. כאן כותבים דעות ולא יחסי ציבור.

שמעון | 02.12.11

רמת עורכי הדין ירדה פלאים בשנים האחרונות והסיבה העיקרית לכך נובעת מהמסקנה של הכתבה הזו - כמעט כולם מצליחים לעבור בסופו של דבר. זה בכלל לא משנה אם הנכשלים הם מהמכללות או מהאוניברסיטאות, הבעיה היא שלמעשה כמעט ואף אחד לא באמת נכשל, אלא רק המעבר שלו נדחה לבחינה הבאה או זו שאחריה. המצב בשטח הוא שכמעט כל מי שהלך ללמוד משפטים מגיע בסוף לייצג בביהמ"ש, והרי ברור שלא כל מי שניגש ללימודים מתאים להיות עורך דין. ומי הם המצליחים ? אז יש את הטובים שחלקם מצליחים ויש את החלאות שלמרבה הצער גם הם מצליחים (הצלחה שונה אמנם, אבל כלכלית הם מצליחים) וכמובן שהסוג השני הם אלו שמוציאים לכל עורכי הדין את השם הרע.

דוד | 14.11.11

משפטן | 13.11.11

אתם מוציאים הרבה מאוד כסף ומאמץ על התואר המטופש הזה, אני ב6 שעות עבודה ביום מרוויח 40 אלף שקל בחודש וצוחק כל הדרך אל הבנק, בשביל כבוד צריך לעבוד חחחח

שמעון ביטון | 11.11.11

האוניברסיטאות מלמדות גרוע נותנות יחס גרוע פשוט מחפיר ואנשים טובים שיש להם את כל הסיכוייים לעבור נכשלים בגלל מרצים גרועים. ההצלחה שם היא לחלוטין בגלל החומר האנושי שמגיע מראש עם נתוני פתיחה טובים יותר. לעומת זאת מכללות לוקחות את מי שלא התקבל לאוניברסיטאות ומצליחות להעביר את הבחינה אחוזים נכבדים מאוד... אז איזה מוסד אקדמאי יותר טוב??

רועי | 11.11.11

מתוך אותו מוסד לימוד. כלומרץ. מבין כל תלמידי אונ' ת"א שניגשו לבחינה, 95% מהם עברו את הבחינה לעומת המצב במכללה שערי משפט, בה מתוך כל בוגריה שניגשו לבחינה 70% עברו. ההשוואה נה כחלק יחסי מהנבחנים באותו מוסד ולא מכלל הנבחנים...

אין לכך אח ורע בארץ או בעולם. שיתנו לכוחות השוק לעשות את שלהם.

יוסי | 11.11.11

מכל "המגיבים" למיניהם אני מפנה אותכם לתגובה מס' 14 יש מה ללמוד ולהשכיל מה זה בעצם להיות עו"ד ומה הדרך הכרוכה בכך(לא בהכרח שהרוב פונים ללימודי משפטים מעיד על כך שהמסלול להיות עו"ד קל....). כל עניין האוניברסיטאות ותנאי הקבלה ההזויים שלהם זו קונספרציה אחת גדולה!!!!! וכל הכבוד למכללות הפרטיות(למרות שכ"הל הדרקוני שהם גובים) ובייחוד למכללת "שערי משפט" שנותנת הזדמנות לאחד כמוני נשוי בן 30 +2 ללמוד לימודי ערב ולעבוד במשרה מלאה ולהפוך להיות עו"ד (מה שאף אוניברסיטה לא רצתה לתת לי).... לסיכום אנחנו מדינה קטנה שכולם לומדים מה שכולם לומדים....ולכן הטובים שורדים ומצליחים ומי שלא טוב פשוט לא יצליח (למרות היותו נושא תואר עו"ד מאוניברסיטה כלשהיא.....)

סטודנט בשערי משפט | 10.11.11

הפסיכומטרי לא כולו מורכב משינון, חלקו כן, חלקו מורכב משליטה בשפה האנגלית, שהינה שניתן לרכוש אותה אף במהלך הלימודים. נכון, יש בו פרק של לוגיקה, אין ספק, אני יכול להעיד שאישית, תמיד היכן שנפלתי לא היה בפרק של הלוגיקה (כמובן שאיני יכול להעיד על בחינת הפסיכומטרי עצמה כי אין תשובות), אבל גם לפרק זה ניתן ללמוד, ולענות נכון, גם ללא הבנה מלאה של החומר - הכיצד? לחברות ההכנה לבחינה יש דרכים נהדרות לפשט את השאלות... ועל כן, רוב בוגרי האוניברסיטאות לומדים לפסיכומטרי במשך חודשיים - שלוש לפחות בצורה אינטנסיבית, לא שבוגרי המכללות לא לומדים כך, ולא שזה דבר רע, אבל זה לא מעיד על חוכמתו ובינתו של האדם אם ניתן ללמוד אליה ולמי שיש פחות זמן וכסף יש נחיתות על פני מי שיש לו יותר זמן וכסף. ועל כן אחת המטרות המפורסמות של הפסיכומטרי - הקטנת פערים - נופלת. בקשר להסקת המסקנה שלך לגבי איכות הסטודנטים - מכיוון שהתקבלות לאוניברסיטה הינה צירוף של פסיכומטרי ובחינות הבגרות - שהינן בעייתיות לכשעצמן, הרי שהמסקנה שאליה שאת מגיעה - שהמתקבלים לאוניברסיטאות בעלי חכמה ובינה גבוהה יותר, פשוט שגויה. ועל כן, על אף שגם לדעתי תוכי במצב הנכון להיום יכול להיות עו"ד, אין זה אומר שאלו דווקא בוגרי המכללות... ועל כן - כדי שלא כל תוכי יהיה עו"ד - שתואיל הלשכה ותשנה את הבחינה שתבחן את חשיבתו של הנבחן. במצב שכזה עוה"ד הפחות טובים יסוננו, ואז הלשכה תצדק בטענותיה שטענה זה עתה ... כל עוד המבחנים אינם מבחנים שכאלו - היא לא יכולה לטעון זאת..

אבי | 10.11.11

חלקם רק לבר אילן ולחיפה, וחלקם אף לת"א ולעברית. למה לא רצו? מ1001 סיבות שונות (איכות מרצים, איכות לימודים, תנאים, יחס מרצים) ... מבחינת רמה - מאיפה אתה מבסס את זה? הרי כל הסינון הראשוני הוא סינון בעייתי (פסיכומטרי ובגרויות) אם אתה יוצא מתוך נקודת הנחה שמצרף של פסיכומטרי ובגרויות גבוה משמעותו איכות אז אתה צודק - הבעיה - זה לא כך, מהסיבות שמניתי...

אבי | 10.11.11

שבה - ולראיה בחינות הלשכה - גם תוכים חסרי בינה יכולים להצליח, אם רק יתאמצו מספיק. בחינות שינון הן בחינות מאמץ. אבל אני מופתעת שאתה מכליל את הפסיכומטרי כאן: דווקא פסיכומטרי לא ממש מודד שינון... הוא מודד, במקור, לוגיקה, מחשבה מהירה, אנגלית ואוצר מלים - שאמור להעיד על השכלה כללית. מי שקרא כל ימיו לא זקוק לשום שינון בבחינת הפסיכומטרי... (ולא לאף אחד מהקורסים שמנסים לעקוף את המכשול הזה) דווקא העובדה שגם תלמידי מכללות, עם ציון פסיכומטרי הרבה יותר נמוך מבוגרי האוניברסיטאות, מצליחים בסופו של דבר לעבוד את בחינת ההסמכה, מעידה על כך שהמחסום בפני הכניסה ללשכה הוא מחסום דמוקרטי של מאמץ בלבד: מי שירצה מספיק, יהיה עו"ד. גם תוכי

עורכת דין לשעבר | 10.11.11

והיום בבוקר היתה הדוגמא הטובה ביותר לכך עש היכן התדרדר מעמד עורכי הדין כאשר עורך דין מן השורה הראשונה ביהירות עמד ונאם את נאום כיבוי המאורות האולטימטיווי. אפילו בית המשפט העליון כבר איננו מוסד ראוי מכובד ושיש לירוא מפניו.

לא קשה לזהות בבימ"ש מי היא בוגרת אוניברסיטה ומי היא מהמכללות. לראשונה הליכה זקופה, של בלט, עם קלאס, ולשניה הליכה של פרכה-מסטיק עם ג'ינס סקיני ומגף עור. הראשונה בד"כ שותקת בתורים, והשניה עסוקה בהעלאת גירה וצווחות לתוך הנייד. ככה זה. מי שראה, יודע.

אדי | 10.11.11

אוי, נו, באמת. בוגרי אוניברסיטאות יודעים רק לשנן כמו תוכי, ובמכללות מלמדים אתכם הרבה יותר טוב. כן, הרי ברור שהחומר האנושי במכללות הרבה יותר טוב... די לשקר לעצמכם, הרי ברור שמי שיכול להתקבל לתואר באוניברסיטה לא הולך למכללה! אף אחד לא בוחר ללכת למכללה, זו תמיד פשרה. וכן, מעסיקים מעדיפים בוגרי אוניברסיטאות. זו המציאות. הרמה באוניברסיטה פשוט יותר קשה, אין מה לעשות. ובמכללה, מכיוון שמשלמים יותר, יש גם שירות יותר טוב ויש לך עם מי לדבר (מזכירות עוזרת יותר וכו') - באוניברסיטה אתה לא מעניין אף אחד, וההצלחה שלך תלויה רק בך.

מאיה | 10.11.11

סיימתי מכללה למשפטים (אחת מהשתיים הנזכרות כבעלות הנתונים הנמוכים מבין המכללות) לפני כשמונה שנים, הסיבה שבגינה למדתי במכללה הייתה אך ורק בשל ציוני בגרות נמוכים עד נמוכים מאוד שכן בתקופת התיכון זלזלתי בלימודים ופשוט לא למדתי לבגרויות. סיימתי את לימודיי בהצטיינות וגם בבחניות הלשכה סיימתי בין המצטיינים. הכרתי לא אחד ולא שניים שהגיעו גם הם למכללה מאותם הסיבות שבגללן אני הגעתי וגם הם סיימו את לימודיהם בצורה יפה בד"כ בהצטיינות, אני מניח שאם היית לוקח את החבורה הזו ושם אותה באחת האוניברסיטאות ציוניהם לא היו רחוקים הרבה מאלו שקיבלו במכללה. עם זאת אני חושב שחייבים להציב מנגננון שיקטע את לימודיהם של אלו שציוניהם לא מצדיק את המשך לימודיהם. כאשר אני למדתי היו לא מעט סטודנטים (ייתכן שאף חלק ניכר מהסטודנטים - לא בדקתי סטטיסטיקות) שפעם אחר פעם היו מקבלים ציונים מבישים כדוגמת: 20, 30 ו - 40 ולא כמקרה חד פעמי אלא פעם אחר פעם וכל אלו היו מקבלים בד"כ הזדמנות שנייה או שלישית ובסופו של דבר עוברים ומסיימים את לימודיהם גם עם ממוצע 60 או 65 אבל מסיימים, אלו המקרים לדעתי שיש לקטוע ולא לאפשר מעבר שלהם הלאה. בשורה התחתונה עם כל הכאב שבדבר יש למצוא מנגנון שימנע מסטודנטים כושלים לסיים את לימודי המשפטים - רק כך נוכל לשמור על כבוד המקצוע. אני כיום שותף במשרד עו"ד גדול, מוביל מחלקה במשרד, מתמודד עם ניואנסים לא פשוטים ותיקים מורכבים ואם לא הייתי מקבל את הצ'אנס לתקן את דרכיי מימי התיכון, לא הייתי מגיע לכך.

אבי | 10.11.11

לעומת תלמיד מצטיין שהבריק בתיכון. בוגרי האוניברסיטה העברית הם ברובם אנשים שהיו הכי מצטיינים בתיכונים שלהם. ברור שזה יכול לפספס בחור מבריק שמסיבות אישיות לא יכל ללמוד כמו שצריך וכו', אבל הנתונים לא מפתיעים. אם אתה צריך לקנות בהרבה מאוד כסף תואר, כי לא התקבלת ללמוד בפקולטה יותר יוקרתית עם הציונים שלך, אז זה לא צריך להפתיע אותך שלא תעמוד בעוד בחינות באותה הצלחה. כשמישהו הולך למכללה, הוא בוחר לקנות את התואר שלו, והשוק בהתאם מעריך אותו פחות. תמיד יהיו מקרים יוצאי דופן לכאן או לכאן. אגב, גם חלק מהאוניברסיטאות ברמה יותר נמוכה ופגשתי בוגרים של אוניברסיטת חיפה ובר אילן בעלי בורות מדהימה.

האמת העצובה | 10.11.11

גיא | 10.11.11

אם אכן למדת משפטים והנדסה ,אתה אמור להיות עסוק מידי בשביל לדפדף באינטרנט ולהשתתף בטוקבקים. אז מה עדיף?להיות עו"ד מרוויח או מהנדס מובטל??

ל48 | 10.11.11

מתמחה צעיר | 10.11.11

סתם מסבכים ומתסבכים לכולנו את החיים ועוד לוקחים מלא כסף על זה לכו ללמוד משהו שבאמת מועיל חברה. משהו יצרני

יואב | 10.11.11

בתור אחד שמרצה גם כאן וגם כאן (חוג למדעי המחשב), ההבדל העיקרי הוא שבמכללות רמת הסינון נמוכה ולכן יש הרבה יותר סטודנטים בעלי יכולות אנליטיות נמוכות, ויש לזה הרבה השלכות. זה לא אומר שאין פה ושם סטודנטים מעולים במכללות. חוצמזה שבמכללות יש התאמה בין כמה הסטונדט חלש לבין כמה הוא חצוף, בדיוק ההפך מאוניברסיטה.

מרצה במכללה ובאוניברסיטה | 10.11.11

אבי | 10.11.11

האמת החלטתי ללמוד מקצוע אחר, נראה לי שלא כדאי להכניס ראש בריא למיטה חולה.

יובל | 10.11.11

כי צריך לשנן ולשנן ולשנן... הכל כתוב... חוקים, תקנות, פסקי דין. אבל כאן זה נגמר כי לעסוק בעריכת דין, מצריך שכל. הרבה שכל. ואני מקווה שבעתיד יבחנו אם יש לתלמיד יש שכל כי יותר מידי טמבלים עוסקים בעריכת דין... חלקם אפילו התברגו לתפקידים בפרקליטות המדינה ובבית המשפט.

דוד מלכי | 10.11.11

לשחרר עו"ד גרוע לשוק זה כמו לשחרר נהג גרוע לכביש. בוודאי שבסופו של דבר הרישיון שלו ייפסל, השאלה היא כמה נזק הוא יגרום לפני כן.

ירושלמית | 10.11.11

הסטודנטים בארץ, הן במכללות והן באוניברסיטאות, הם בושה וחרפה למדינת ישראל. יש אכן עדיין קומץ של סטודנטים איכותיים ואותם לבטח נמצא רק באוניברסיטאות, אבל ככלל, רמת הסטודנטים נמוכה ביותר, כמעט סוג ז', ומה שמסוכן שבעקבות כך גם רמת הלימודים תלך ותרד.

פעם הייתי | 10.11.11

אלא שרבים מהם מכהנים בתפקידי יוקרה ותפקידי מפתח ואין צידוק לכך.

הנדסה - לימודים רציניים וקשים מאד. משפטים - בקלילות. לקרוא את הסיכומים וללכת למבחן. הערות: למדתי את שני המקצועות באוניברסיטה ולא במכללה. מצער שאנשים מוכשרים פונים לעיסוק כה לא יצרני כעו"ד. ולמי שמתלבט: תלמדו מקצוע המועיל לחברה ולבני האדם: הנדסה, רפואה וכו'. משפטים הוא מקצוע שניתן לחיות ממנו, אך אלו חיים חסרי טעם.

חייבים להפסיק את תמיכת הממשלה בלימודי משפטים לתואר ראשון. לממשלה יש זכות ואפילו חובה להתערב בבחירת המקצוע של סטודנטים, היות והיא מממנת את רוב שכר הלימוד במוסדות הנתמכים (גם רוב המכללות, במקרה הזה שערי משפט ואונו לא). מי שבאמת רוצה ללמוד משפטים ואין לו כסף למכללה שימד רק בתואר שני, כמו בארה"ב. אז הוא יקבל מלגה וגם יהיה עורך דין משכיל באמת, בזכות התואר הראשון בהנדסה או מח"ר.

מגיבניק | 10.11.11

ההבדל העיקרי בין בוגרי מכללות לבין בוגרי אוניברסיטאות הוא שכר הלימוד. לו בוגרי האוניברסיטאות היו צריכים לעבוד "כמו חמורים" כדי לממן שכר לימוד של 30000-37000 אלף ש"ח בשנה - זאת, בנוסף ליוקר המחייה ממילא, אזי היינו יכולים לראות עד כמה באמת יש הבדל, אם בכלל, ברמה הקוגניטיבית-שכלית של הבוגרים. הרי ברור שמי שעומד לרשותו פחות זמן ללמוד, יגיע להישגים פחות טובים. גם בשנת ההתמחות חלק בלתי מבוטל מבוגרי המכללות נאלצים לעבוד במקביל בעבודה נוספת כדי להחזיר הלוואות [מעניין כמה בדיוק והאם זה נבדק אי פעם]

רן | 10.11.11

זה יותר עורכי דין מתל אביב, בר אילן, והאוניברסיטה העברית ביחד.

צריך לסגור לפחות חצי מהמכללות ובמיוחד את שערי משפט וקריית אונו- בושה מה שנהיה מהמקצוע הזה בגללם!

ספי לוין, מתמחה | 10.11.11

מספר נושאים עולים כאן בתגובות, וראויים לתגובה: 1. עבודה משפטית "אמיתית" רחוקה להיות עבודה פקידותית, והיא דורשת ידע נרחב, יצירתיות רבה, יכולת התבטאות, יכולת בין-אישית גבוהה ו"חכמת חיים" (ולא מדובר במטבע לשון שחוק). 2. כמו כל עובד אחר, גם עורך הדין נבחן בסופו של יום רק בתוצרת עבודתו, ולא בגיליון הציונים בו הוא מצויד. יש מצטייני דיקן מהאוניברסיטאות שפשוט אינם עורכי דין טובים, ויש בוגרי מכללות שמתגלים כעורכי דין מצויינים. נכון הוא, שתואר מאוניברסיטה פותח ככלל יותר דלתות, אבל מה שעושה כל אדם עם ההזדמנויות שניתנות לו, בשליטתו בלבד, ועליו חובת ההוכחה. אני מבטיח לכם, שיש מעט מאוד שווקים יותר "אכזריים" משוק עריכת הדין, וגיליון הציונים ותעודות ההצטיינות לא יעזרו לך, אם אתה עובד רע. 3. בחינת ההסמכה, כמי שעבר אותה, היא בחינה מטופשת ומעליבה, ואין בינה לבין יכולתך להיות עורך דין ולו דבר. עם זאת, דעתי האישית שיש צורך בבחינה שכזו, אולם תוכנה צריך להיות שונה לחלוטין, ולשים דגש על מהות ויכולת ניתוח משפטי. אני בטוח, שכאשר תהפוך הבחינה למהותית (וזה יקרה), אחוז הנכשלים מהמכללות יהיה גבוה בהרבה, ולכן טענות ה"שינון על ידי בוגרי אוניברסיטה" המשונות שעלו כאן, אינן רציניות. 4. שאלת איכות הלימודים במכללות, שהיא בעצם הזירה העיקרית לדיון בדבר איכות ו"כבוד" המקצוע, רלוונטית וראויה לדיון מקצועי וציבורי. מניסיוני הדל, ישנה חלוקה איכותית ברורה גם בתוך המכללות, ואי אפשר לדבר עליהן כמקשה אחת. כאשר הבחינה תהפוך למהותית, ובוגרי מכללות פחות רציניות יגלו שפשוט אין להם כלים לעבור את הבחינות, המכללות תדעכנה מעצמן, כמוסדות שאינם מסוגלים להעמיד בוגרים במקצוע.

אורי | 10.11.11

המסנן הכי טוב הוא השוק החופשי: בסופו של דבר, יש ביקוש מסוים לשירותי עורכי דין, ויש כמות מסוימת של עורכי דין. אם יש יותר מדי עורכי דין, אז אלה שבפועל הם עורכי דין פחות טובים (וזה לא בהכרח אומר שהם קיבלו ציון נמוך בבחינה) לא ימצאו לקוחות וייפלטו מהשוק. הבעיה מתחילה, בגלל שהרבה אנשים חושבים שזו חובתה של הממשלה לדאוג ל"תעסוקה הולמת" לכל אזרח, ואז אנשים שהוסמכו כעורכי דין ולא מצליחים לעבוד בתחום יוצאים לשדרות רוטשילד ודורשים שהממשלה תמצא להם פתרון, במקום להבין שהם צריכים למצוא מקצוע אחר.

מרק לוגובסקוי | 10.11.11

דעה: נכון להיום כל אחד שרק רוצה יכול להיות עורך דין ללא כל כישורים או השקעה בלימודים לפני או בזמן התואר וכל זאת בזכות המכללות. אין ספק שאם אדם מתקבל ללמוד משפטים על סמך ממוצע של 70 בבגרות ופסיכומטרי של 400 כנראה רמתו היא לא מהגבוהות בארץ, לפחות בתחום הלימודי, אבל עדיין מסיים בהצלחה את לימודי המשפטים במכללת שקר כלשהו. ושוב לא נפסלת האפשרות שיהיו עורכי דין מבריקים גם מבין אלה שסיימו מכללה אבל ביחס סטטיסטי ניתן יהיה להגדיר זאת בצירןף מקרים נחמד ולא יותר מזה...

ג'וני | 10.11.11

זה נכון לגבי כל המקצעות זה מכון לעשיית כסף מתמקדים בלימוד של ABCD והמטרה להכשיר עובדים מקצועים בכל תחום מחייב שיתוף של המדינה והתעשיה של שילוב ולימוד יחד ובסוף מספר שנים לעמודבפני מבחן לתעודה

שלומי | 10.11.11

שבאופן טבעי, אינם יכולים ללמוד מהבוקר עד הערב, וצריכים גם לפרנס משפחות בתקופה זו. זה עדיין לא מראה על רמתם הנמוכה יותר, אלה רק על חוסר יכולתם להקדיש חודשים לשנן כמו תוכי. הרבה מהנכשלים הינם אנשים לאחר תואר אחד או יותר, שפשוט זהוא התואר הנוסף ןלא יותר. אש לפני שיורדים על המכללות....ולגבי כל הבוכים על הרמה הירודה של עריכת הדין, היא הייתה נמוכה גם לפני המכללות, פשוט היום יש את מי להאשים. הטובים ימצאו עבודה...ואילה שלא, לא.

מיקי | 10.11.11

ראשית, היום, כל מי שרוצה תואר במדעי המחשב יכול לקבל תואר כזה.הסיבה לכך היא שיש המון מכללות שכן נותנות תואר במדעי המחשב (BA או BSC). שנית, אנחנו כבר בשנת 2011 ולא בשנות ה-70. הטכניון כבר מזמן לא "איכותי ביותר". יש את ת"א בן גוריון ואת העברית.אני אישית מעדיף לא להעסיק בוגרי טכניון בדיוק מהסיבה שציינתי - הם חושבים שהם הכי טובים ומקרינים זאת לשאר הסביבה.(כמובן שיש יוצאים מהכלל)

אנונימי | 10.11.11

בואו ונקרא לילד בשמו.... כסטודנט שנה רביעית, בעל הכשרה פורמאלית בתחום הריאלי, בעל ממוצע ציונים שנושק למצטיין, ושמשלב את לימודי המשפטים יחד עם עבודה במשרה מלאה, אני יכול לומר ללא התלבטויות שלימודי המשפטים הם לימודים לא קשים בכלל. מדובר בלימודים שכמעט ולא מאתגרים אינטלקטואלית וקשה לי להצביע על כישורים מיוחדים שנדרשים עבור מי שמעוניין ללמוד נושא זה (יחד עם זאת מדובר בתחום מעניין ביותר). כך שאין יתרון מובהק לבוגרי האוניברסיטאות בשוק העבודה (יתרון מהותי ולא יתרון בראיון עבודה). ב- 15 שנים האחרונות, מאז תחילת פריחת המכללות, לשוק משתחררים עוד ועוד בוגרי מכללות. ראו ציבור עורכי הדין הותיקים שהשוק הופך לתחרותי והחלו לחשוש לפרנסתם (ואין פה שום סיבה אחרת מלבד זה). לא מדובר בכבוד המקצוע ולא מדובר בשירות לאזרח. אז יש לי תשובה לכל אותם אלה "שחוששים לכבוד המקצוע" תעודדו תחרות חופשית בשוק- חופש העיסוק (כי כנראה שזו היתה הטענה הראשונה בכל תיק אחר שהייתם מנהלים), ובהכרח העו"ד / המשרד המקצועי יותר ישרוד.

סטודנט ממכללה | 10.11.11

לא למדתי במכללות המדוברות (ולא באף אחת אחרת), אבל נדמה לי שיש הבדל משמעותי בין האוכלוסיות: באוניברסיטת ת"א רוב הלומדים הם סטודנטים צעירים, שרוב שמנם פנוי ללימודים. בקריית אונו לומדים מבוגרים (יחסית) שהם בעלי משפחות ו"דוחסים" את הלימודים עם הצורך לפרנס משפחה שלמה.

זה בסדר, צריך להצדיק את הסיבה מדוע לא הצלחת להתקבל לאוניברסיטה איכותית. עובדתית היא שאוניברסיטאות מחזיקות אנשים עם רמה יותר גבוהה, והשאר משלמים עשרות אלפי שקלים כדי ללמוד את מה שהאוניברסיטה טענה שאינם יכולים ללמוד אצלה. מצאת אחלה תירוץ, "יודעים לשנן יותר טוב". בדרן.

אלעד | 10.11.11

כל זב חוטם הופך להיות "עו"ד" מבלי לדעת את השפה העברית אפילו.. אני מתבייש להגיד שעבדתי במקום שהמנהלת שלי היתה עורכת דין ונגה לכתוב בשגיאות כתיב מזעזעות, נהגה להעתיק חוזים מהאינטרנט ושכחה אפילו לשנות את הפרטים הפנימיים... אני לא רוצה להכליל אבל היא כמובן בוגרת מכללה וזה כנראה ההבדל בין לימודים באוניברסיטה לבין מכללה..

דן | 10.11.11

המכללה למנהל והבינתחומי הן המכללות היקרות בארץ, ומי שלא מתקבל אליהן הולך לקריית אונו או נתניה. מדהים לראות שלמרות שהבינתחומי והמכללה למנהל סובלות מתדמית בקשר לאיכות הסטודנטים, אך עדיין מציגות נתונים מעולים במשפטים וגם בראיית חשבון. אני מקווה שלא יהיה כאן מצב דומה לארה"ב, בו המכללות הפרטיות נחשבות יותר, ועל חינוך גבוה נדרש לשלם והרבה.

לירן | 10.11.11

ליאת | 10.11.11

מתכונת בחינות ההסמכה רק מבזה את אלה שרוצים בהסמכת הלישכה שזאת לצערי הדרך להיות עורך דין בישראל.הבחינה לא בודקת הכשרה למקצוע. רק שינון שהתועלת שלו אחר כך לא מועילה בכלום לעבודה השוטפת בכל תחום.משמעות הדבר שיכול להיות עורך דין גרוע מכל מקום לימוד שעבר את הבחינה וההיפך.

עורך שעבר את הבחינה | 10.11.11

זה מביש ומביך שהכתב דוחה את טענות המתמחים מנתונים של 2009 אנו טוענים גם שעד לפני שנה היה הוגן וצודק! והשנה ללא הצדקה ובפתאומיות שינו את כללי המשחק??? ולכן על הכתב היה לחלק בין השנים עד- 2010 ומ- 2011 וכדי להגיע לממוצע הרב שנתי יש להוריד את המעבר ל- 55% ואז נגיע ל כ-75% הצלחה

אמית | 10.11.11

בגלל שאנשים כמוך חושבים שעבודת עורך דין יכול כל אדם עם קצת היגיון לעשות, אז יש עבודה לכל עורכי הדין הגרועים שיש בשוק. אלה, בתורם, כותבים חוזים גרועים. חוזים גרועים, טבעם להגיע לבית המשפט, וככה אני מקבל לקוחות. מניסיוני, מרבית המקרים בהם אנשים הגיעו לבית משפט, הם בגלל שהם התקמצנו על עורך דין טוב בתחילת הדרך ("למה שאני אשלם 10,000 שקל על חוזה שסבתא שלי יכולה להוריד מהאינטרנט?"). ועל זה נאמר, הכי זול לקנות ביוקר.

ליטיגטור | 10.11.11

אני עברתי את המבחן בכתב בציון 85 ,ציון אדיר מלכל הדעות. אבל נכשלתי פעמיים במבחן בע"פ ועכשיו אני צריכה לחכות חצי שנה לבחינה הבאה בע"פ

עורכת דין | 10.11.11

לא משנה תוך כמה ימים צריך להגיש טענות, את זה לומדים תוך כדי עבודה. עורך דין טוב צריך להבין את החוק - ולדעת להוציא ממנו את הטוב ללקוח שלו.

פנינה | 10.11.11

דווקא לעו"ד החשיבה המשפטית, יכולת הניתוח של טקסטים, היכולת לעשות הקבלות וכו' חשובות ממדד הזכרון. אז למה את כל אלו לא בודקים? הרי אם בוגרי האוניברסיטאות יודעים לשנן טוב זה לא אומר שכעו"ד יהיה להם את כל התכונות החשובות הללו. עו"ד שיש לו יכולת זיכרון ושינון טובה לא יהיה עו"ד טוב בלי התכונות שמניתי, אלא אך עו"ד בינוני ומטה. וזאת לעומת עו"ד שיש לו יכולת זיכרון ושינון בינונית אך התכונות האחרות ברמה גבוהה.. בקשר למבחנים - אני חולק עליך - ישנם מרצים רבים היום שעוברים לשיטת בחינה שבודקת חשיבה ולא זכרון, היו לי אישית לא מעט שכאלו, שגם כאשר זכרת הכל זה לא עזר לך אם לא ידעת כיצד ליישם זאת. אך אני מסכים כי אין בכך די, ועל כל המרצים לאמץ גישה זאת.. אין לי בעיה שיבדקו זכרון ויכולת שינון אם מחליטים שהוא כלי חשוב, אבל אין ספק שהכלים האחרים חשובים לא פחות - ואותם, לדאובני, לא בודקים... ובסופו של יום אנו מאבדים עו"ד נהדרים לטובת עו"ד בינוניים

אבי | 10.11.11

ציון גוז | 10.11.11

בס"ד לא הגיע הזמן להבין ששיטת הלמודים היא אך ורק תחרותית וכמותית ,ובכל מקום לימודי, כאן ובעולם "כולו". יש לתת את הדעת על שנוי הגישה והתפיסה בכלל .בכל מה שקשור לחינוך והשכלה. בהצלחה לכולנו.

יוליוס | 10.11.11

האמירה שיש הבדל בתנאי העסקה, היא לא נכונה בעליל, אין שום הבדל בשכר לפי התארים השונים, (יותר מכך - מנסיוני, במכללות מלמדים תכל'ס לעומת האוניברסיטה בה לומדים יותר מידי תאוריה). ההבדל היחיד, היא האם תוכל להתקבל כעובד מדינה, אבל לגבי השוק הפרטי אין לזה שום משמעות (בטח לא בשכר)

ראש צוות פיתוח | 10.11.11

ואני אומר את זה בתור אחד שלמד במכללה. מה ניתן לעשות שיש המון אנשים שכל קשר בינם לבין המקצוע שרוצים לעסוק בו לאחר מכן הוא מקרי בהחלט. הייתי אומר לצמצם את מספר המוסדות שמלמדים את המקצוע. אך מצד שני ישנם המון אנשים שרוצים ללמוד משפטים בכדי להרחיב את הידע שלהם ולאו דווקא מהרצון לעסוק בכך לאחר מכן. אבל התופעה הזו של אנשים הבאים ללמוד בכדי לסמן V ותואר ראשון קיימת ועוד מתרחבת לעניות דעתי. ולא שיש בזה משהו פסול...אבל זה בהחלט מוריד את הרמה אני מניח. לכן צריך אולי לעשות סינון כזה או אחר או בחינות כניסה מחמירות יותר?

מיליוני דבורים שסיימו לימודים על סרט נע מקבלים תואר ומפנים מקום למחזור הבא שמגיע תוך מספר שניות.

עו"ד | 10.11.11

ברור שרוב הנכשלים הם בוגרי מכללות, וזאת משום שהם גם רוב הנבחנים!!! כמה בוגרי אוניברסיטאות נגשו לבחינה וכמה בוגרי מכללות נגשו??? בקיצור, ברור שאם 9-10 נבחנים שייך למכללות, אז גם אחוז הנכשלים יהיה רובו שייך למכללות.

מיכל | 10.11.11

רק שכחו לציין שבמכללת שערי משפט יש חלוקה למסלולים. יש מסלול שנקרא משולב של בעלי תארים. מנסיון אישי אנשים משכילים מאוד ותותחים בתחום המשפט יותר מהרבה עורכי דין שאני מכירה. אני בטוחה שהמסלול הזה מעלה את אחוזי ההצלחה. וכמו שכבר ציינו במבחן צריך לדעת בע"פ המון פרטים. אתם מכירים עורכי דין שזוכרים בע"פ? למה יש את ספרי החוק?

דנה | 10.11.11

הפונה למקומות הלימוד השונים. יש הבדל בין סטודנטים למשפטים בתל אביב לבין סטודנטים במכללת קריית אונו.

חיים | 10.11.11

עם כל הכבוד מר ועכנין, עורך דין אינו לומד שלוש וחצי שנים ולאחר מכן מוסיף לעצמו עוד שנה התמחות ומקנח בשלושה חודשי לימוד אינטנסיביים על מנת להפוך להיות פקיד! להזכירך שכל עת שלאדם נגרמת עוולה ולא רק שהוא צריך חוזה..... (שגם אותו אני מבקש לראות אותך יושב ומנסח חוזה, דבר שהינו אמנות לכשעצמו!), הוא פונה לעו"ד על מנת שזה יוכל לעזור לו.... ולעניין טענתך כי כל אדם הגיוני יכול להיות עורך דין גם כאן טעות בידך ראיתי מספיק עורכי דין אשר הינם אנשים מאוד הגיוניים אך אין הם עורכי דין טובים! ולהזכירכם כי חלק נכבד ביותר מאלו הרשומים בלשכת עורכי הדין אינם משמשים כעורכי דין בכלל ולמען האמת הוויכוח הבלתי פוסק על המכללות ועל זילות המקצוע מתחיל לשעמם כבר, כמו כל מקצוע בעולם אלו אשר אינם טובים נפלטים מן המערכת (ולא עצם העובדה שהינם רשומים בלשכה אינה מלמדת כי עוסקים הם במקצוע). ולאלו שחושבים שהמקצוע הינו מקצוע של פקידות ומזלזלים בעבודה, בבקשה לכו תשכילו תעברו את מסכת הלימודים שכל סטודנט למשפטים צריך לעבור ולאחר מכן התמחות ולאחר מכן את מבחני הלשכה ואז תעמוד לכם הזכות לדבר!

תגובה ליוסי ועכנין - מס' 4 | 10.11.11

עם כל הכבוד, כבוגר מכללה ואוני' (תואר שני) - החומר האנושי באוני' הוא כן יותר טוב. זה לא אומר חלילה שזה תמיד ככה. יש בוגרי מכללות מצוינים, אבל אי אפשר לבוא בטענות גם לבגרויות, גם לפסיכומטרי וגם לבחינות הלשכה. חייבים אמצעי סינון כלשהו וכל מבחן שנעלה על הדעת אפשר למתוח עליו ביקורת שהוא לא מדד לכלום. יובהר כי אמצעי סינון אינו מגדיר אותך כטמבל ומישהו אחר כחכם. תדע ששינון הוא לא בהכרח דבר רע ואפשר לתרגל את המוח לזכור הרבה פרטים. בחלק מהמקרים שינון הוא חלק בלתי נפרד מהמקצוע כמו שצריך לשנן סיכומים בעל-פה לתיק. לא אחת, השינון של פסקי דין תקנות וחוקים עזר לי להתמודד עם שליפה של הצד שכנגד בבית משפט כאשר הועלתה טענה מפתיעה, או למצער, לדעת מיד לאיזה חוק או תקנה לפנות. אגב, כולם רוצים בחינה "מהותית", אבל שוכחים שזו בהגדרה בחינה שאינה אובייקטיבית וככל שיירצו להפוך אותה לכזו, ייצטרכו צ'קליסט. אז גם זה יהיה שינון בסופו של דבר או שהציון יהיה פשוט שרירותי , כאשר אחד יקבל 70 והשני 50 על מבחן דומה. גם אז יבואו בתלונות. ואגב, כנחמה למי שלא עבר, אחרי שתעברו את הבחינה תבינו איזה מקצוע מגעיל בחרתם לעצמכם וממילא הרבה מכם ייבחרו להדיר את רגליהם מהמקצוע הדורסני, הלא יצרני, הלא מוסרי וחסר אנושיות.

עידן המשפטן | 10.11.11

יש אולי 15-20 מכללות שנותנות B.A במדעי המחשב. יש מעט שנותנות B.Sc בהנדסת תוכנה. לא בטוח אבל שאתה מבין את ההבדלים אם זה מה שכתבת...

מישהו | 10.11.11

הם רק מסבכים את החיים של כולם

מי שיש לו תואר במדעי המחשב ממכללה לאו דווקא פחות טוב ואיכותי מבוגר אוניברסיטה. מי שמתקבל לעבודה ולא טוב פשוט מאוד לא נשאר (לא משנה מאיפה התואר שלו). ולגבי תנאי ההעסקה, אני בוגר מכללה ומרוויח יותר מכמה וכמה בוגרי אוניברסיטאות אצלנו (פשוט מאוד צריך לדעת לנהל משא ומתן בעת הקבלה לעבודה)

constructor | 10.11.11

אין קשר בין בחינת הלשכה לבין הצלחה כפרקליט דבר וחצי דבר ומטרתה ליצור חיץ עבור אוכלוסיות גדולות במדינה. הם פועלים כגילדה של ימי הביניים ואין לכך מקום במאה ה-21 ובטח לא בתקופה של שקיפות ודרישה לצדק חברתי. עולם המשפטים בישראל הוא מאובן של האלף הקודם וכדאי שישנה פניו במהירות טרם יעלם מהנוף באופן מר ונמהר.

יהודה | 10.11.11

אתם טועים ובגדול. מס' 1, לפסיכומטרי אין שום דרישה שתלמד בעל פה 3000 מילים. אם היית אדם שקורא, מתעניין ולומד, מעבר למדור הספורט והרכילות, היית מכיר את מרבית המילים הללו, בלי צורך בקורס. השינון עליו אתה מדבר הוא טריק שנועד לסכל את כוונת הבחינה. מעבר לכך שאי הכרה של רשימת המילים לא תשפיע מהותית על הציון. מס' 5 , חבר, הם מדברים באחוזים, לא במספרים מוחלטים. המספרים הובאו כדי להוכיח את נכונות טענותיהם, אבל הטיעון הוא סטטיסטי. והטענה היא שהסינון ראשוני משפיע על רמת הבוגרים. כלומר, לא משנה איך יקראו למוסד, ברגע שהוא עורך סינון על בסיס כישורים (פסיכומטרי) והישגים (ציוני בגרות) ככלל הוא יפיק בוגרים טובים יותר ממוסד שלא עורך סינון כזה (שים לב שרשמתי ככלל, כלומר זה לא אומר שלא יכול להיות מקרה פרטי של בוגר מכללה טוב מבוגר אוניברסיטה). בקיצור, אתם מדגימים היטב למה המשרדים הטובים לא ישקלו גיוס של בוגר מכללה (פרט למקרי פרוטקציה)

לא עו''ד | 10.11.11

נכון שאפשר ללמוד מחשבים בכל מכללה זניחה אבל ממש לא כולן מוסמכות לתת תואר בוגר BA במדעי המחשב. התואר האיכותי ביותר הוא מהטכניון ואין מה להשוות בין תנאי העסקה אח"כ של בוגר תואר איכותי לבין מי שלמד מחשבים במכללה.

כבר אי אפשר להשוות את הסטטיסטיקה של 8.5 השנים האחרונות. החל ממועד מאי 2011 יש שינוי מגמה בקושי הבחינה ולראה גם בכתבה רשום מספר הנבחנים הגבוה יחסית במועד האחרון. לכן השוואה סטטיסטית של הבחינות הקלות ב 8.5 השנים האחרונות כבר לא רלוונטית. גם השוואת האחוזים בין האוניברסיטאות למכללות מטעה מאחר וכשמסתכלים על מספר הסטודנטים שנגשו (על פי פרסומי הלשכה) הרי שמהכללות נגשו יותר נבחנים ובסופו של דבר עברו את המבחן יותר ככה שהמכללות מכשירות יותר עו"ד מהאוניברסיטאות במחיר של אחוזי מעבר יותר נמוכים. למה? כי במכללה משלמים יותר ויש לה יותר מקום פיסית מאשר באוניברסיטה. אם באונברסיטת תל אביב כל סטודנט ישלם 80,000 ש"ל לתוא ר ויהיה להם מקום פיסית גם שם ילמדו יותר סטודנטים ואז אחוז המעבר יירד. בקיצור, שטויות במיץ

אנונימי | 10.11.11

ההבדל העיקרי הוא שאיש תוכנה שגמר באוניברסיטה או מכללה יבחן בעבודה ואם הוא תכנת בינוני לא ישאר לאורך זמן וייפלט מהמקצוע. לעומת זאת עורך דין נדרש בדרך כלל לכתוב,חוזה לדירה או משהוא דומה, בסך הכל עבודה פקידותית שכל אדם עם מעט היגיון יכול לעשות ולכן הם יצרו לעצמם סף מלאכותי באמצעות בחינות לישכה.

יוסי ועכנין | 10.11.11

מה שכן יראון טועה לדעתי - גם במדעי המחשב יש מלא מכללות והרמה בחלק מהמוסדות נמוכה. רק ששם אין מבחן סופי שוויוני לכולם. פשוט אין רישיון בזה. במשפטים - צריך שהרישיון יהיה תואר שני + קבלה כמו ברפואה: שיהיה סינון לפי מבחן אישיות ופגישה אישית לפני הקבלה עם הדיקאן או צוות ההוראה לבחינת האדם. היום כבר לא בודקים אישיות. רק ציונים.

יוני | 10.11.11

לא שאני חושב שכך צריך להיות אבל כנראה כאן טמון ההבדל בין סטודנטים באונברסיטאות למכללות. באופן כללי כמעט בכל קורס שיצא לי להכיר יש צורך בשינון טוב כדי לדעת את הפרטים הקטנים ולא נראה לי שיש הבדל תהומי בעניין זה בקורסים בין המכללות לאוניברסיטאות.

אלי | 10.11.11

האם יש קשר בין זה לבין הפסיכומטרי שצריך לשנן בו 3000 מילים בעברית? האם יש קשר בין זה לבין מבחני הבגרות ההומניים שכל שיש לעשות בהם זה לשנן? כמובן שכן תלמיד שיודע לשנן ולזכור כמו תוכי מצליח יותר בבחינות ההומניות ובכך הבגרות שלו גבוהה יותר במקצועות אלו תלמיד שיודע לשנן ולזכור כמו תוכי יצליח יותר בבחינת הפסיכומטרי. אז מה הפלא שאחרי זה הסטודנטים באוניברסיטאות מצליחים יותר בבחינה שהיא כל כולה שינון של חומר?

אבי | 10.11.11

תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת