אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

"אל תשמיץ בערעור את העו"ד שקדם לך"

34 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

32.
כתבה מועילה והצעה לשיפור
כתבה מענינית, כמי שהוגש נגדו תביעה, למדתי מהדברים של הדוברות. חלקן מתארות מציאות של עומס רב שמשפיע על תהליכי המשפט והפסיקה. הפתרון איננו בהוספה של שופטים, אלא בהחמרת העונשים והוצאות משפטיות על מי שמגיש תביעת סרק. אם פעם אחת יכנס לכלא למספר ימים בודדים מי שהגיש תביעת סרק וכן ישלם הוצאות ריאליות לצד שכנגד, אז תהיה ירידה חדה בכמות התביעות.
איש | 21.11.11
27.
אין צדק בבתי המשפט בארץ, גם לא בפרקליטות המדינה וגם לא במשטרה ! מדינת הפקרות על פי חוק!
בתי המשפט עלובים, ואסור לך לומר להם את זה, כי זה יחשב "ביזיון בית המשפט" או "העלבת עובד ציבור". גם בבית המשפט מצאתי "בריונים" על פי חוק. בושה למדינת ישראל. גברים נרדפים על ידי הנשים שלהן, בתלונות שווא, תלונת שווא של האישה במשטרה עוברת לפרקליטות ומגיעה למשפט, ואילו תלונת אמת עם עדים והוכחות של הגבר, נגנזות במשטרה. מדינת חוק ? שיוויון ? דמוקרטיה ? - הצחקתן אותי ואת המערכת. והכל ידוע ! אין צדק, אין חקר האמת, אין הגינות ולא כבוד הפרט. שופטת קוראת תיק תוך 4 דקות וגוזרת דינים. בושה וחרפה למדינת חוק.
אזרח  | 20.11.11
25.
נכון - בשביל מה סיכומים בכתב ,השופטים ממילא לא קוראים דבר,לשם כך המתמחים !
מערכת השפיטה נהייתה מפונקת ועצלנית -הביאו מתמחים ועוזרים משפטיים לשופטים ובפועל הם אלה שמעיינים בתיק וכותבים החלטות ופסקי דין עליהם השופטים רק חותמים הדיונים מלמדים שהשופטים בדרך כלל לא מכירים את החומר שבתיק -מערכת משפטית חולה -אכן לא צריך סיכומים בכתב .
אדם | 20.11.11
20.
תהיות לגבי דברי כבוד הנשיאות
לעניין מתן פסק דין בתום הדיון- אם מדובר בדיון בו התקיימו סיכומים בע"פ- אכן יוזמה מבורכת. לעומת זאת, מתגובתה של כב' השופטת גרסטל עולה כי היא התייחסה למצב בו מוגשים סיכומים- במצב זה לא ניתן לכתוב פס"ד מיד בתום הדיון- טרם קבלת הסיכומים וקריאתם לעומק- שכן רק בסיכומים מוצג התיק עם כל הניואנסים של חקירות העדים. לגבי ההערה שהשופט לא מבין את קו החקירה- זה בעייתי: מחד תמיד עדיף שהשופט יבין, בפרט שופט שקרא את התיק, והתכונן. עם זאת, חקירה נגדית אמורה להיות סמויה גם מעיני העד ה"חכם" ומעיני בא כוחו שיכול להתנגד ולהפריע את קבלת התשובות מבא- כוחו. אפשר לגלות את קו החקירה אם העד יצא מהאולם, ואם בית המשפט יגיב בתקיפות הראויה לניסיונות עורך דינו לסכל את קו החקירה (שהרי עכשיו הוא מבין לאן אתה חותר....)
עו"ד | 20.11.11
19.
מחוייבות לאמת היא החשובה לא יעילות ולא נוחות - רק כך יעלה אמון הציבור בבתי המשפט
ראוי גם לציין כי בקיאות השופט בפלוגתא הרלוונטית יכולה לקצר התדיינות באופן משמעותי. מכאן יכולתו להציע הצעת פשרה בכל תיק בשלב קד"מ - טרם כניסה לעובי הקורה, הרבה צדדים היו מוכנים לכך וזה רווח נטו של כל הצדדים.
אבי | 20.11.11
17.
כל אלו זוטות. במדינה שבה, בניגוד למדינות מערביות, ישנו אחוז הרשעה של 999 על כל אלף, כל זה לא חשוב
זה הכל משחק חסר טעם וריח. מקשקשים, עושים הצגה של צדק, ובסוף הנאשם מורשע. אין בשום מקום בעולם אחוז הרשעות כל כך גבוה, למעט עמובן בדיקטטורות. מבחינה זו, בית המשפט הישראלי פועל במתכונת של דיקטטורה, ומהווה הלכה למעשה חותמת גומי של הרשות המבצעת. הם מגישים תיק? אז הנאשם יורשע. אפילו במקרים שזועקים לשמיים, כמו עמוס ברנס ורבים אחרים, השופטים בישראל פשוט לא מסוגלים לזכות. אין להם יכולת שכזו. כאילו לקחו להם את האוכל מהפה. זו הבעיה האמיתית, ולא הזוטות בכתבה שעניינן העיקרי הוא איך לקצר את הפארסה.
יהודה לביא | 20.11.11
16.
לבטל את תצהירי העדות ולהעיד בע"פ עדים מתכוננים וזה פוגם באיתור השקרים ....
בכל התיקים הבינוניים זו דעתי כדי לבטל את נושא התצהירים בתיקים אלו אנשים פשוט משקרים במצח נחושה. להוסיף עוד שופטים. להפסיק עם מוסד הפשרות = אנשים מבינים שעדיף להגיע לבית המשפט שם מתפשרים בסכום נמוך יותר משלמים עוד לעורך הדין חבל על הזמן . להחתים על הסכמי בוררות !!!
אורי | 20.11.11
13.
תומך בשיטת הנשיאה גרסטל
אין כל דרך טובה לסכם עדויות של מספר עדים בעל פה מיד בתום עדותם מה עוד שאין הסיכומים בבחינת עדות העדים בלבד ויש גם לחזור לתצהיריהם, למסמכים שהוגשו בתיק וכיוצ"ב. על כן אינני רואה פסול אלא דווקא יתרון אם יתאפשר לעורכי הדין לשלב בשלווה במשרדם ולנתח את כל חומר הראיות ולהגיש סיכומים תוך כחודש. הלוואי ועקב כך היו ניתנים פסקי הדין ע"י השופטים באיחור של שבועיים. מאידך, אין להיעתר לבקשת הדחייה בהגשת הסיכומים ו/או לצירוף ראיות חדשות ולגרום לכך שהסיכומים יוגשו כחצי שנה לאחר גמר החקירות. חיוב בסיכומים בע"פ מביא עורכי דין רבים להכין סיכומים בכתב לקראת הדיון, עוד בטרם נשמעו העדים - שאולי משפר את היעילות אך פוגע במהות.
יוסי | 20.11.11
11.
שופט הוא שופט, קרי בן אדם היכול לטעות ככל עו"ד או אדם מן הישוב
את השופטים שם החוק כדי לעשות סדר יחד עם אלה הבאים וטוענים לפניהם. השופט רשאי ומוסמך לפעול רק עפ"י החוק כי בכל מקרה החוק מעליו! לשופטים מעמד גבוה וקרדיט בלתי רגיל מהמערכת השיפוטית ובצדק, אולם שופטים לא מעטים מרשים לעצמם לנהוג בדרך החורגת מן המקובל, אם בצעקות ואם בענישה של הטוענים מולם והצדדים וזו בעיה. כי כאשר שופט מנסה לכפות על עו"ד או צד פשרה (לדוגמא) והצד אינו מעוניין מסיבותיו הוא, השופט יודע כי לפניו תיק שיתארך. זה ככל הנראה גורם לשופטים מסויימים "שלא לחבב במיוד" את הצדדים או התיק, וכך הדברים נראים. אמנם שפיטה היא המקצוע של הדוברות הנכבדות בכתבה, אך לפחות אחת מהן טעתה בתיק שניהלתי, שהחלטתה (המנוגדת לטענותיי אז) השפיעה על התיק והשלכותיה על הנאשם היו רבות שלא בצדק, וחבל! שופט הוא בסך הכל בן אדם היכול לטעות ובשל הלחץ הבלתי נסבל בבתי המשפט, שופטים לצערנו גם טועים בהחלטותיהם. לשם כך יש את ערכאת הערעור, שלצערנו הנה הליך מסובך יותר הכולל הפקדת ערבויות והוצאות נוספות (בעיקר באזרחי). טוב יעשו השופטים אם יבקשו כ"א שיפוטי נוסף לשם הקלה על המערכת כולה, כי כך המצב פשוט בלתי נסבל והן יודעות זאת.
א.ע. | 20.11.11
9.
משהו אכן דפוק בשיטת המשפט הישראלית
לאחרונה הגעתי לישיבת קדם בבית הדין לעבודה בת"א בפני השופטת הבכירה מיכל לויט ובחרתי ליצג את עצמי. אני כבר לא מדבר על העובדה שהדיון עצמו החל באחור של כשעה, אני גם לא מדבר על העובדה שהתיק שלי לא היה מונח לפני השופטת והיא הייתה צריכה לצאת לחדרה ולהביא אותו. אני מדבר על העובדה שהספיקה לה דקה אחת על מנת להחליט שהתיק צריך להיקבע לדיון הוכחות ולדבריה זה אכן מקרה מובהק.... ולא עזרו כל בקשותי שתשמע אותי לפני כן כי לטענתי מדובר כאן בענין משפטי גרידא ותו לא. השופטת לא נתנה לי פתחון פה והחליטה מה שהחליטה. ושאלתי למערכת המשפט שלנו: מדוע הייתי צריך לחכות 4 חודשים לענין שהוא כל כך ברור ועכשיו אני אמור לחכות עוד כ 4 חודשים לדיון ההוכחות? האם לא ניתן היה בענין כל כך ברור במיון מקדים של התיק להפנות אותו אכן ישר להוכחות ולחסוך 4 חודשים? ודבר נוסף, האם דיון קדם משמעו אכן דיון שבו נשמעים טיעוני הצדדים לפני שהשופט מקבל החלטה איך ימשיך התיק או מדובר במעמד חד צדדי בלבד?
חיים | 20.11.11
7.
בישראל גודל הארנק קובע את גורלך במשפט
המעמד העליון יכול להרשות לעצמו עו"ד טובים ויקרים. ואילו המעמדות הנמוכים יותר, לא יכולים להרשות לעצמם עורך דין טוב שיעבוד קשה עבורך, והתוצאה, כפי שמודות השופטות בכתבה, היא שסיכוייך במשפט נמוכים הרבה יותר. בישראל יש דין אחד לעשירים ודין אחר לבני מעמד הביניים ומטה.
נקודת מבט של אזרח | 20.11.11
6.
זה ממש נשמע תיאור פלסטי לגבי מערכות יחסים שופט-עו"ד אבל
נראה לי שהאזרח הקטן שתובע בצדק או נתבע באי צדק נשאר אי שם מאחור בויכוח הזה בין כוחות היכל הצדק. האם בגלל קוצר זמן ראוי שצדק לא ייעשה?! לא בטוח שזו כוונת המחוקק. הרשות השופטת חייבת לשפוט משפט צדק ויהי מה! אפילו במחיר קריאת עוד 2 דפים, רחמנא ליצלן....
האזרח הקטן | 20.11.11
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת