הרבה מחאות היו ודעכו. מחאה טיבה שהיא סוחפת הרבה אנשים, "כואב לי ברגל" - את זה כולם מרגישים. השלבים הבאים של המחאה דורשים יותר ארגון, יותר חשיבה. גיבוש חלופות. זה מתחיל להתרחש היום בעשרות או מאות מוקדים במקביל. מבנק חברתי ועד קואופרטיבים, מדמוקרטיה ישירה ועד "כנסת פתוחה". הרבה אנשים התעוררו. יקח זמן עד שזה יגיע גם לאיום אמיתי על ראש הממשלה וחשוב מכך על ה"שיטה". אבל זה יגיע. (פשוט בגלל שהשד יצא מהבקבוק ולאנשים אין מה להפסיד).

יש לראש הממשלה ומקורביו עוד מספר "פטנטים". מיד מיצרים בעייה ביטחונית קשה מול הרצוע. עושים איזה פרובוקציה או שניים והדרום חוגג, וכולנו שכחנו מ טרכטנברג ושכחנו מהפאר החברתי ונתניהו חוגג. ותזכרו רבותי במידה שמחר תיהיה שוב איזה התעוררות חברתית מיד יצוצו בעיות ביטחוניות.

כל עוד לא נגדיר את "השיטה" כפשע של האליטות כנגד הציבור והאנושות - אנחנו ממשיכים לברבר את עצמנו לדעת. הסרט "עולם הזמן" מוכיח שיש אנשים שמתחילים להבין זאת, אבל יקח כנראה זמן עד שזה יחלחל. וזמן זה... כסף. והרבה.