אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מדעי המומחיולוגיה

26 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

25.
בכלכלה זה די נכון, אין באמת מומחים אמיתיים (או שהם לפחות לא נחשפים בתקשורת). אבל ברפואה ?
יש הרבה חסרונות למערכת הרפואה, אבל מומחים יש בהחלט, ובד"כ הם באמת נותנים טיפול/ייעוץ טובים יותר. לצערי מנסיון. דרך אגב, אם מומחה כלכלה צודק ב - 50% מהתחזיות, זה ה ר ב ה יותר מאשר הטלת מטבע, בגלל שיש אינסוף אפשרויות.
מ. | 13.12.11
20.
משבר וכלכלה
מתוך דו"ח של האו"ם שסוקר את המצב הכלכלי והחברתי של שנת 2010: "המשבר הכלכלי העולמי חשף את הליקויים המערכתיים שגרמו למשבר, ועל הקהילה הבינלאומית להרחיק אותם. הליקויים המערכתיים הללו נובעים מחוסר התאמתה של מערכת המוסדות והמוסכמות לדרגה הגבוהה יותר של הקשר ההדדי והמורכבות הכלכלית, שהתפתחו במשך עשרות שנים של גלובליזציה. הדרך להתגבר על הפערים הללו ולהבטיח את תיאום הפעולות בכלכלה העולמית – היא לארגן מחדש את המנגנונים הגלובליים. כדי להבטיח צמיחה עולמית ממושכת בטווח הרחוק, חייבים לבצע רפורמות יסודיות במנגנוני הניהול של הכלכלה העולמית ולפתח תבנית חדשה של התפתחות כלכלית עולמית. חייבים לפתח פיתרונות גלובליים לבעיות הגלובליות, על מנת שהצעדים הננקטים יהיו תואמים להתפתחות גלובלית מוצדקת ויציבה".
איתן | 02.12.11
19.
כשאין מדע אין מומחיות
כל התחומים שנזכרו סובלים מאותו פגם יסודי. המחקר בהם לא מבוסס על מדע אלא על אידאולוגיה (בכלכלה ובניהול) ועל מחקרים מוטים (ברפואה במימון חברות התרופות) או על יכולת להרשים אחרים (בכלכלה, ביין וברפואה). גם ברפואה וגם בכלכלה יש את הקושי לבצע מחקרים. ומצד שני יש בהם קיבעון מצד אחד ואינטרסים שבוחשים בקלחת מצד שני. הרי מומחה רפואי שימצא דרך להקטין שימוש בתרופות או מומחה כלכלי שמדבר על הקשרים בין האקולוגיה לבין הכלכלה (כלומר מאמין בתאוריה של כלכלה אקולוגית וחותר לכלכלה בת קיימא), מתקשים לקבל מימון מקרנות מחקר (כי זה פוגע בתורמים של קרנות אלה). הם לא יקבלו פינה בטלוויזיה היות וגם שם זה פוגע במפרסמים. הכתבה שכחה לציין מומחים שדווקא הצליחו בניבוי לא רע. לדוגמה הניבוי של מ.קינג האברט על שיא תפוקת הנפט בארצות הברית בשנות ה-70 שבוצע בשנות ה-50. אגב, פישר אחרי המשבר הגדול פיתח תאוריה שונה של השקעה לפיה משקיעים מסתכלים לא רק על המניות אלא גם על משקיעים אחרים. כמובן שהפעם התעלמו ממנו והמשיכו עם התאוריות של "משקיע ראציונלי" בשנות ה-70 במודל "עולם 3" ניסו להקים מודל ממוחשב שיבדוק את הקשרים בין כלכלה, אוכלוסין וסביבה לגבי כלל העולם. היתרון של מודל כזה הוא שכולם יכולים לבחון את ההנחות שנמצאות בבסיס המודל, לנסות לשכלל אותן או לשנות את ההנחות האלה. המודל הזה משוכלל יותר ואבלוציוני יותר מאשר כל המודלים האחרים. זו סיבה טובה מדוע הממסד מתעלם ממודל זה.
האזרח דרור | 02.12.11
13.
אני לא ממש מסכים, מספר מסקנות בעייתיות
יש קושי גדול מאוד לזהות ולצפות אירועים משמעותיים וקיצוניים (משברים עמוקים, נפילה של אימפריות-בריה"מ, וכו). התיימרות לחזות אירועים כאלה ניתנה לשוטים. מה כן? בהחלט ניתן להבחין ולחזות מגמות, ולגזור ממגמות אלה מסקנות משמעותיות על העתיד. למשל: אני כבר כשנה חושב שהמשבר הבא יהיה משבר עמוק באיזור ה3-5 שנים לפחות (וכמובן אין לי מושג מה יהיה גובה המדד...). אם אני אצרף עוד מספר מגמות בעולם, ניתן לחזות שינוי בסדר הכוחות הכלל עולמי עם צפי לשינוי עמוק כלשהו באירופה (איחוד/פיצול). נחזור לכללי- לכן, לדעתי, ניתן לאתר ולזהות מגמות-זרמים עיקריים ועל בסיסם לחזות את המשך המגמות (ושוב אי אפשר לחזות אירועים, בטח לא קיצוניים - אפשר היה לחזות שבריה"מ תרד מגדולתה, אבל לא מתי ולא את עוצמת השינוי) עוד עניין: אחוזי החיזוי. להגיד שיזהוי אירועים ב-46% שווה כקליפת השום זו פשוט שטויות. לא מדובר פה הרי על שאלות כן ולא, ולא על שאלות בית ספר, אלא על שאלות קשות הרבה יותר כמו לאן הולך המשבר, מה יהיה עומקו וכו'. הסטטיסטיקה פה היא שונה לגמרי... בנוסף, לבקש ממומחים לחזות את שיעור הריבית עוד 3 שנים זה פשוט ניסוי מטומטם. פישר לא יודע הרי מה יהיה אחוז הריבית הבא... וזה כי מדובר על משתנה ולא על אירוע!
עופר טבח | 01.12.11
12.
כלכלנים
כל הכלכלנים, מנסים להציל את הכלכלה, כלומר את הקשרים בין חלקי החברה שמבוססים על חלופה הדדית, מבלי לקחת בחשבון שמבנה החברה השתנה, ומתוך הקשרים האגואיסטיים בין כולם נוצרו קשרים של תלות הדדית מוחלטת בין כל המדינות, המוסדות והאנשים הפרטיים. אף אחד מהכלכלנים של היום אינו מסוגל לקחת בחשבון את התלות ההדדית הזאת, מפני שבתוכו של אף אחד לא קיים מודל דומה של העולם. המעבר לכלכלה החדשה צריך להיות מלווה בעלייה ברמה המוסרית של בני האדם, על מנת שיהיו מסוגלים לממש זאת.
אורן | 01.12.11
11.
מילה של "גורו" יוצרת אפקט-עדר ומשפיעה על השווקים בשל הנעה פסיכולוגית לפעולה
"גורואים" יוצרים מציאות. 99% פה זה פסיכולוגיה. האסייתים, כעדר, לא הבינו כנראה את הפחדות ה"גורו" ולכן המשיכו בשלהם. נוטרל המימד הפסיכולוגי. אולי צריך להעביר את החוג לכלכלה לביה"ס לאומנות באוניברסיטאות, או לחוג לספרות עם דגש על מיומנויות מספרי-סיפורים.
זאבית | 01.12.11
10.
קריסה של הקפיטליזם
מתוך כתבה שפורסמה ב-BBC: "חמישה מומחים בתחום הכלכלה רואים את המתרחש באיחוד האירופי ובארה"ב כקריסה של הקפיטליזם המערבי. הסיבוב הנוסף של המשבר הפיננסי גרם לתושבי מערב אירופה להטיל ספק ביציבותה של המערכת הכלכלית המודרנית. אין תקדים לעלייה יוצאת הדופן בפעילות הכלכלית הגלובלית. היא נמצאת בסתירה מוחלטת למשאבים ההולכים ואוזלים ולאיזון האקולוגי השברירי שבהם תלויה ההישרדות שלנו. חוסר האיזון הזה מלווה בהתדרדרותה של המערכת האקולוגית העולמית ב-60%. אנחנו מתחמקים מהאמת שהמספרים הללו מציגים לנו. אנחנו מתעקשים שצריך להמשיך בצריכה המופרזת. קל לאתר את הסיבות לעיוורון הזה. יציבותו של הקפיטליזם המערבי תלויה במידה רבה בצמיחה הכלכלית. כאשר הצמיחה נעצרת, הפוליטיקאים נכנסים לפאניקה. העסקים פותחים במלחמת הישרדות. האנשים מאבדים את העבודה ולפעמים גם את הבתים שלהם. נסיגת הכלכלה מאיימת עלינו כמו ענני הגשם שנראים באופק ומתריעים מפני סערה. אלה שמטילים ספק בעיקרון הצמיחה הכלכלית נתפסים כמשוגעים, אידיאליסטים או מהפכנים. ובכל זאת, אנחנו חייבים להטיל ספק בעיקרון הזה. מיתוס הצמיחה הכלכלית השלה אותנו. הוא לא ענה לציפיותיהם של 2 מיליארד איש שממשיכים להתקיים מ-2 דולר ליום. העיקרון הזה הרס את המערכת האקולוגית השברירית שבה תלויה ההישרדות שלנו. הוא נכשל בגדול בלהבטיח את היציבות הכלכלית ובשמירה על מקורות הקיום של האנושות. הצלחה של מעטים, שמבוססת על הרס האקולוגיה וחוסר צדק חברתי מתמיד, אינה מהווה בסיס לחברה מתורבתת".
דבי | 01.12.11
9.
התדרדרות
חושבים שהעתיד הטוב תלוי בהתפתחות הכלכלית, זאת אומרת, לא רואים דרך אחרת חוץ מהמערכת הפגומה של ההתפתחות הכלכלית הבלתי פוסקת. יחד עם זאת, בתהליך ההשרדות של המערכת אין חשיבות לגודל ולכיוון של ההתפתחות: צריכים יותר שווקים, יותר התפתחות, לקנות יותר, לזרוק יותר, להרוויח יותר וחוזר חלילה. אך המציאות מציגה דרישות חדשות: איזון של כלל האנושות, המערכות ומוסדות, השגה של הרמוניה ושיתוף מלא בחיבור מאוזן של כולם. צריך להתנסות בתהליך החדש, אפילו במקצת, כדי להשתכנע שבמצב החדש נגיע לרגיעה, מילוי וסיפוק.
שחר | 01.12.11
8.
לקיחת מספר משתנים קטן מידי ונסיון להכליל אותם על מצב שנובע ממשוואה רבת משתנים
זה גם נכון על פרשנויות פוליטיות ששם הרבה פעמים מה שמקבע את הפרשן למשוואה קטנה מידי היא השקפת העולם שלו, בעצם השקפת העולם שלו הביאה אותו גם למצוא את אותם משתנים שתומכים באותה תפיסת עולם ולא משנה כמה פעמים הוא יטעה, כי בעצם הוא לא פרשן אמיתי שמנסה לחזות מצבים שונים בעתיד (למרות שהוא משוכנע שהוא כן) אלה הוא מנסה להכתיב את דעתו על המציאות ע"י הפרשנות צרת האופקים שלו, מה שמענין בתופעה הזאת היא שלבור הזה נופלים אנשים שאמורים להיות המשכילים ביותר, קל לזהות אותם כי בדרך כלל יש להם אובססיה לאיזה נושא מסוים לאיש מסוים, מסביבם קהל מעריצים נלהב כך כמו כל דיקטטור הם לא מקבלים היזון שלילי בסביבתם הקרובה, ההיזון השלילי שהם מקבלים לפי תפיסתם נובע מאותם אנשים שבדרך כלל לא משתיכים להם כך שהם מזהים כל ביקורת כלפיהם כעוינות של הצד האחר והם גם ישיכו את המבקר למחנה האחר גם אם הוא לא שייך לשם, כי הבסיס הוא אמוציות ולא גישה של ניתוח רציני, ממומחים בכל תחום היתי מצפה לקבל כמה חיזוים אפשרים עם הערכה סטיסטית מהם הסיכוים של כל אפשרות כולל מה הם המשתנים שאותם הם ממלאים כולל הערכת משתנים\נעלמים שאין באפשרותם לחזות או להכניס לניתוח מסיבות שונות
משוואה | 01.12.11
7.
המומחים והניהול
תחזיות: פעם אחר פעם ה"מומחים בתחומם" אינם מדייקים. כלכלנים, אנליסטים וכדומה. מדע הכלכלה אינו מדע בהגדרתו ומודלים שונים כושלים פעם אחר פעם. מגוון המשתנים והכיוונים הוא כה גדול עד שלא ניתן בכלל לאפיין את המשתנים, אופי הקשר ביניהם, ואת עוצמת הקשר וההשפעה ההדדית. מי שייקרא את התחזיות של השנים האחרונות רואה כשל מתמשך בחיזוי, בו בזמן ממשיכים ה"אנליסטים" לתת משפע ידיעותיהם ללא לקיחת אחריות על כישלונות העבר. הרי אם כלכלן היה מוכר לך רכב עם תחזית שהרכב יעבוד כשורה 46% מהזמן, הייתם קונים??? השוק מוכיח פעם אחר פעם כי התחזיות המדייקות והמדויקות ביותר של המומחים והאנליסטים, מתייחסות למה שקרה 3 - 6 חודשים לאחור!!!!! ניהול: יועצים רבים אינם בעלי ניסיון ניהולי בפועל (וכרגע לא משנה אם ניהלת חנות מכולת בתוך התחלה. גם שם ניתן ליישם וללמוד רבות) אלא מלומדים שסיימו תואר, ולא משנה מהיכן. גם בוגרי האוניברסיטאות המובילות בעולם לא הוכיחו כשרונות מיוחדים בניהול. אולי בכלל לא ניתן ללמד ניהול אלא רק לתת למי "כלי ניהול" למי שנוטה לתחום??? ויכוח עתיק יומין. יכולת החלטה ויוזמה, לקיחת אחריות אישית, תגובה לשינויים, קור רוח, התמדה וסבלנות, יכולת לנהל קשרי אנוש, הם בסיסי הניהול. לא תואר במנהל עסקים. לכלכלן / אנליסט אין אחריות אישית. מי מפוטר לאחר שכשל??? הרי תמיד יש תירוץ: זה השוק, מזג האוויר, חייזרים, וכו'. רוצים לנהל? הקשיבו לעצמכם, איספו מידע (נסו להימנע מהטיות - ראו מחקרי כהנמן), האמינו בעצמכם, לימדו מטעויות, ואל תאשימו אחרים. בהצלחה
איתי | 01.12.11
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת