להטיל חרם על מוצרים של דוגמניות משופצות. כמו כן, יש לבטל את המראות בחנויות, המזייפות את הגזרה משמנה לרזה.

מה שקרה בתעשיה, שבמקום להשקיע המון זמן ומשאבים באיפור ושיפור החזות של הדוגמנים, נהיה יותר קל, מהיר וזול לעשות את התיקונים באופן דיגיטלי. אם החוק יתקבל, פשוט יחזרו לאיפור מחדש כדי שהתמונה לא תשונה באופן דרסטי ולכן לא יהיו חייבים להוסיף הערה בקשר לעיבוד המשמעותי של התמונה. הרי אף אחד לא רוצה לראות דוגמנית עם חצ'קונים או קמטים.

הריי בתהליך העיבוד של התמונה מידע הולך לאיבוד, כיצד ניתן לשחזר אותו בדיוק כזה? הכי הרבה ש אפשר לעשות זה להגיד איפה הייתה עבודה של פוטושופ, אבל להגיע לתמונה מקורית זה לא אפשרי.

"מעצבי פוטושופ" הם לא מתמטיקיים המומחים לעיבוד תמונות והם משתמשים בכלים שמשאירים "שובלים" שניתן לזהות בעזרת אלגוריטמים מסוימים. לדוגמא רוב הכלים משתמשים בפילטרים והם גורמים לשינוי רמות הרעש בתמונה, על ידי אלגוריטמים להלבנת הרעש יש סיכוי סביר שתוכל להפוך את הפעולה של חלק מהפילטרים.

אנחנו הרי חיים בתרבות של רושם, הכל זה יחצ"נות ותדמית. אז מה אנחנו עובדים על עצמנו פעם שניה? מנסים לשקר לעצמנו כאילו אנחנו לא משקרים לעצמנו?

ולא חסרות דוגמאות לעבודות פוטושופ מזעזעות.

מצאו במה להתעסק. במקום להתלונן על השיפוץ, שיתנו בונוס לגרפיקאים על עבודה מעולה!!

היום יש את הטכנולוגיה הזו זה לא חדש...

כמשפצים תמונה בפוטושופ אין מאיפה להביא פיקסלים חדשים לתמונה. הטכניקה היא הוא למרוח פיקסלים קיימים, או לשנות את הגודל שלהם, או לשכפל, או הכל ביחד. אומנם כשמביטים על התמונה מקרוב בעיניים אין דרך לזהות אבל על ידי הגדלה בהחלט שאפשר לזהות

אורן,חבל שאתה סתם מדבר שטויות בלי לדעת

מ-ו-ש-ל-מ-ת

אם אין את התמונה לפני על מנת להשוותה לאחרי, ואם הריטוש נעשה באופן מקצועי, אין שום דרך מתימטית לזהות היכן הוא נעשה ובאיזו מידה. לכאורה אפשר לנסות לזהות שיכפולים, או איזורים שבהם יש הפחתה של הרעש ביחס לאיזורים אחרים בתמונה, או איזורים שבהם יש מריחה של פיקסלים (ירידה בחדות). כל אלו הם תופעות לוואי של טכניקות ריטוש. אבל כדי לזהות אותם יש צורך לקבל את הקובץ המקורי ברזולוציה גבוהה, וגם את הסימנים המפלילים הללו, מי שמספיק מקצועי יודע להעלים. לסיכום - בולשיט.