אתה חופר אחי

ידוע לנו שהמחזור פועל במערכת הורמונאלית מורכבת, והוא יכול להשתנות בזמנים קצרים מאוד. נשים יכולות לשנותו בעזרת גלולות למניעת הריון; הוא משתנה בתקופות מתח, חוסר איזונים הורמונאליים, ואפילו יכול להסתנכרן בתוך תקופה קצרה בקבוצות נשים שיש ביניהן יחסי גומלין מסוימים. מי שסינכרן את המחזור הנשי לירח היו... אנו, הגברים (אבותינו). כעת נותר לברר את המכניזם, איך זה קרה, ומדוע זה קרה. הדבר לא קרה במכניזם של הברירה הטבעית. היא פועלת על דברים הסמויים מן העין, ופעולתה איטית מאוד, סדר גודל של עשרות ומאות אלפי שנים על פי מוטציות. לגבי דברים הנראים לעין, פועל מנגנון אחר, מהיר מאוד: ברירת המין. גבר שמחזר אחרי אישה לצורך התרבות, יסרב לבחור אחת שתכונה מסויימת לא "נראית לו ראויה", ולכן לגן הספציפי שאחראי לה לא יהיו צאצאים, והוא יגווע ויכחד מהגנום האנושי. זה פועל במהירות רבה, במשך כמה דורות, ודומה לברירה המלאכותית שאנו עושים לכל כך הרבה מינים בסביבתנו.

הסיפור שלי היה כל כך טוב... למה לקלקל? לו הייתי יודע שמקצוען ברמתך יתייחס לתגובתי, הייתי בלי ספק מנסח את הדברים אחרת, ביתר דיוק וזהירות. לגופו של עניין. האנושות המודרנית (200 אלף שנים אחרונות) נולדה לתוך מציאות של 3 מחזורים פיזיקליים הנראים בעין: היממתי, הירחי והשמשי. לכן, אם צריך לאשר פטנט או זכויות יוצרים למחזור של 28 ימים, הרי הוא מגיע לירח ולא לנשותינו היקרות. נתון נוסף שגילינו: המחזור הנשי אף הוא דומה להפליא לזה הירחי. אינני מוטרד מהעובדה שהמדובר רק בממוצע, והשונות סביבו מתפלגת באופן טבעי בסטיות תקן לפי עקומת גאוס, בדומה לתכונות אחרות כמו גובה, משקל, מנת משכל. וכעת מגיעה השאלה הלגיטימית, האם זה מיקרי או שיש קשר. אבל אם יש קשר, סביר שהמחזור הנשי הסתנכרן בדרך כלשהי לירח ולא להיפך.

כאשר אבותינו בחרו בשיטת התרבות של זוגיות מונוגמית, בן לוקח בת, החלו תהליכים רבים ועוצמתיים של ברירת המין. כך גדלו וצמחו שדי האישה, וכך המחזור הלך והתקרב למופע הירח. בעוד לנשים היה אינטרס להסתיר את מועד הביוץ המדויק, היה אינטרס לגברים לגלות אותו. והם יכלו להסתמך על הוסת, דימום וריח שקשים להסתרה, והחלו לחפש את הנשים הבריאות לצורך רבייה, וכך קירבו את כולם לממוצע הקיים כיום. תאר לעצמך שממוצע המחזור הנשי היה בערך חודש. המדובר כמובן בבתולות מחוזרות. אחת שמחזורה ארוך פי 2 מהממוצע, - חודשיים - לא תמצא לעצמה גבר. כולם יחששו שהיא חולה או עקרה (או שהתעברה מגבר אחר) והיא לא תביא צאצאים, וכך יסולק הגן (או סט הגנים) שגרמו לאורכו הרב. (אני מקווה שלא הרגו אותה והניחו לה לפחות לחיות). בדומה, אחת שמדממת בתדירות מהירה מדי, גם היא לא תמצא גבר ותינטש – וכך יעלמו גם הגנים המקדימים מדי.

ובכן, איך למדוד בתקופה העתיקה את אורכי המחזור? למה קל לייחס? אולי היו שם כמה מוכשרים ברמה של ארכימדס/אוילר/ארדש, שהחל ממועד הדימום השכימו בכל בוקר וסימנו קו על האבן, אבל אני מסופק שהרוב הגדול של הציידים ידע בכלל לספור עד 28 מבלי להתבלבל (ואז אפילו עוד לא המציאו את האפס). הרבה יותר קל היה להעריך את מצב הירח בין הדימומים, ולנסות להעריך אם מצבו דומה לזה שהיה בזמן הדימום הקודם. ואז זה השפיע גם על הנשים: הם שמו לב שהגברים מחפשים רק נשים הקרובות לממוצע, והמערכת ההורמונאלית שלהם התאימה את עצמה לדרישות הזכרים ומופע הירח. לסיום: אין לי מושג אם מה שכתבתי נכון, אבל זה סיפור יפה, נא לא לקלקלו...

ארבע היקר, איך אני אוהב הסברים כאלה! איך הכול מסתדר, אה? אבל יש בעיה בתיאוריה האנתרופולוגית המעניינת שלך: תהליכים אבולוציוניים הם ארוכים מאוד, והמחזור החודשי היה קיים הרבה לפני שהחל מנהג ירח הדבש. זה, כמובן, הופך את התיאוריה שלך על ראשה: מנהג ירח הדבש הותאם לאורכו של המחזור החודשי, ולא להיפך.

סיפור חייה של אישה.

המושג "ירח דבש" הגיע מהעבר הרחוק, כאשר בעל (קדום) טרי נשא את זוגתו והלך יחד אתה לגלות של חודש - שבמהלכו עיבר אותה - ורק אז היה משוכנע שהצאצא אכן שלו ולא של גבר אחר, והוא יכול להשקיע בהם, להגן עליהם ולפרנסם. במהלך החודש הזה, שקל היה לזהותו לפי מופע ירח שלם - (לוחות השנה לא היו מפותחים כל כך אז) היתה צריכה להסתנכרן כל האופרציה הנשית, ולכן כל המחזור הנשי אורך בערך חודש ירחי. הברירה הטבעית ניפתה את החריגים הקיצוניים והשאירה רק את הנשים ש"עמדו בתקן" של חודש.

פעם שרידות של תינוקות הייתה עניין קריטי והגברת שרידות תינוקות צריכה להיות חסכונית ונכונה אבולוציונית. לכן, ההגיון אומר שביוץ אנושי צריך להיות פעם בשנה, תשעה חודשים לפני האביב. כנראה ישנן סיבות טובות מדוע זה לא כך, אך חבל שלא ניתן לזה הסבר.

בלדד כתב: "כולם נופלים בטווח הקסום הזה של בין שלושה לחמישה שבועות. מקריות? כך נראה". שום מקריות, סתם נקודת מבט אנתרוצנטרית. יש בטבע מחזורים באורכים שונים. מחזור שהוא בין 3 ל-5 שבועות, נתפס אצלנו כ"קסום", כי הוא דומה בעינינו למחזור הירח, שבולט לעין ונחשב מיוחד ואפילו מקודש. מחזור בן 7 שבועות או 17 ימים או כל מספר אחר,לא נתפס אצלנו כקשור לתבנית נתונה מראש, ולכן איננו שמים אליו לב. מדובר בהתניה תרבותית, של קישור בין מחזורי הטבע השונים למין "אחדות קוסמית". אין בכך שום דבר מיוחד.