הבחור גם רופא מצויין ,גם גאון וגם נשמה טובה. חבל שההזדמנות לעשות שינוי אמיתי במערכת התפספס, למרות שאני לא שופטת את המתמחים עם מערכת הלחצים שהיתה עליהם.

כל הכבוד למדינה. ניצחתם את הרופאים, קרעתם את המורים קדימה הפועל גועל נפש

עובדים לא יוכל לחתום על הסכם קיבוצי ולדעת שזה סופי ומוחלט. כי כעבור שעה תצוץ איזו תת קבוצה, מתוך ציבור עובדי הארגון, שמה שהושג בהסכם לא ימצא חן בעיניהם ויתחילו לנהל מו"מ חדש. ואחר כך תקום עוד תת-תת קבוצה ואחריה תת-תת-תת קבוצה וזה לא ייסתיים לעולם. משק רציני לא יכול לתפקד כך. אם יש ארגון יציג והוא מגיע להסכם וחותם עליו, אין אחרי זה משחקים. "כן ניראה לי", "לא ניראה לי". אין דברים כאלה. נניח שכעת המתמחים יחתמו, כולם ומחר פתאום יבואו כל הרופאים הג'ינג'ים ויגידו: "לא מתאים לנו, כי אנחנו ג'ינג'ים." אז מה?? כל החגיגה תתחיל מהתחלה? לא מקובל, לא נכון ומאוד מסוכן.

מי שהחתים את הצד השני על הסכם רע, שלא יתפלא לגבי ההשלכות.

כוחנית ומתכוון להשתלט על ההסתדרות הרפואית. לצורך זה הם רתמו את המתמחים הנאיביים האלה. זה לא יעבור. רוב הרופאים נגד המהלכים האלה. עובדה.

טרמפיסטים, או מחוסרי דיור, או בטלנים מקצועיים, שהפכו את המחאה לקייטנה אחת גדולה. אבל מי שנאבק באמת, לא נרתע, קם, צעד לירושלים, שבת רעב, נשא עימו סדר יום מדוקדק של מה צריך ומה לא צריך, ליכד את כל העם סביב מאבק הרופאים ובסוף, בסוף, אחרי 157 ימי מאבק עיקש, הביא הסכם ראוי, היה ד"ר אידלמן. כעת, מתוך ציבור לא קטן של משהו כמו 15-20 אלף רופאות ורופאים בישראל, ברור שיש כמה שלא מרוצים. יש הרי בכל קבוצה לא מרוצים פרופסיונליים כאלה, שלא משנה מה תשיג עבורם, הם יעקמו פרצוף. יש גם, בודאי, בקבוצת ענק כזו של כמעט 20 אלף איש, גם תאבי פוליטיקה, כאלה שהקטע של המאבק מוצא חן בעיניהם. הם אומרים לעצמם: אם זה טוב לאידלמן, זה בטח טוב לנו ואז מתחיל מאבק, שהוא בכלל לא בעניני רפואה אלא בעניני שליטה ושררה וכוח. ואז לוקחים משרד יעוץ, שמלמד אותם שיטות כוחניות, ללא פשרות, ואז מתחילה מהומה רבתי. מתלבשים על כמה מתמחים צעירים חסרי ניסיון, אבל מעוררי אהדה ומושכים על גבם מאבק שלם, פוליטי, שלפעמים הוא בכלל בכיוון הפוך ממה שהמתמחים רוצים בעצם. מכל מקום, אידלמן הוכיח בקיץ 2011 שהוא מנהיג חברתי יוצא מהכלל, עם הישגים. זה שלא הסכם מושלם... מי מושלם?? אני מקוה שכעת אותם מרדנים מ-2 בתי חולים במרכז, לא יטרפדו את ההסכם שרוב המתמחים והמומחים כבר הסכימו עליו. בהצלחה לציבור הרופאים.

אז תרדו. אין דבר כזה הכל ועכשו. זה מזכיר לי את הסיסמאות הנבובות של המאבק החברתי בקיץ האחרון. לא יודעים מה רוצים, אין שום אג'נדה, חוץ מסטלה, רעש ולכלוך במאהל, אבל רוצים את מה שלא יודעים מהו, עכשו!! על זה בדיוק מה ששמעתי אמש בראיון עם מייקל בלומברג, ראש עיריית ניו-יורק שדיבר על המחאה אצלם: לא יודעים מה רוצים, אבל חייבים לקבל את זה... עכשו!!!! גם המתמחים שלנו, לא ממש היה ברור למישהו מה רוצים, במשך שלושה חודשי מחאה, אחרי שההסכם נחתם, אבל הם דרשו את זה... עכשו!! ואם לא??? ווי ווי. יורדים לאוסטרליה. שלום.

צריך להוסיף עוד תקנים לרופאים מתמחים במערכת הבריאות, צריך לאסור על רופא לעבוד משמרת רצופה של יותר מ-24 שעות. מתי לאחרונה נוספו מיטות לאשפוז בבתי-חולים??? חולים ישנים במסדרונות!!! אין מספיק מקומות אשפוז ובתי-חולים ציבוריים ברחבי הארץ, ולא נראה שמשהו מזה הולך להשתפר בעתיד הקרוב

ישנם מקומות בעולם בהם מתמחה משלם עבור תלמודו. לדעתי משכורת המתמחה אינה העניין. העניין הוא באלטרנטיבות שעומדות בפני המומחה הצעיר עם סיום התמחותו. היום הוא שבוי בידי המערכת הציבורית, שכן המערכת הפרטית קטנה ביותר ונמצאת תחת מתקפה ציבורית ומערכתית. עם סיום ההתמחות ראוי שלמומחה הצעיר תהיינה שתי אופציות; לעבוד במערכת הציבורית, שם יבצע גם מחקר, ילמד סטודנטים ומתמחים ובשכר סביר. הינו, גם מדע גם כבוד (?) וגם שכר מובטח (!). ומנגד, אפשרות לעבודה במערכת הפרטית, שם יתוגמל כפונקציה של הביקוש לשירותיו. המתמחים צריכים להלחם על זכותם לעבודה פרטית במערכות פרטיות למהדרין (!). הם חייבים לדרוש ממשרד האוצר לאפשר הקמת בתי חולים פרטיים כפונקציה של היצע וביקוש.

אני מבקש נואשות את העתונאים לדרוש בתוקף ולהביא את ראש הממשלה לראיון בטלויזיה ו/או בעתונות, כפי שהיה בשנים עברו, ולדרוש ממנו להגיב על נושאים בעיתיים ובעניין הההסכם עם הרופאים: 1. המדינה לא מקיימת חוקים שלה משנת 2000 בעניין תוספת תקנים ומקסימום 6 תורנויות של רופא בחודש. 2. רופא מתמחה ממשיך לקבל 25 ש"ח לשעה עם תוספת ראלית של חצי שקל לשעה, כול שנה למשך 9 שנות ההסכם. עם שתי התוספות שהובטחו עכשיו באמצע וסוף ההתמחות, זה יהיה כאילו 30 ש"ח לשעה, אך שוב יש כאן טריק, התנאים הסוציאליים ישארו על שכר של 25 ש"ח לשעה. גם עם התערבות שני הבוררים הנכבדים, ההסכם נשאר עם הרבה טריקים ושטיקים, אין סולם שכר נורמאלי בהסכם העבודה שלרופאים.

שר(באמת מי זה ???) הבריאות עסוק במציאת מנוחה לנשמות שהנמצאות היכן שאמור לקום חדר המיון של "ברזילי".

כל מי שביקר במחלקות הפנימיות של בתי החולים ובחדרי המיון לא יכול היה שלא לראות את המציאות המרה ,רוב כמעט מוחלט של הרופאים הם מתמחים , כמעט ואינך רואה רופא בכיר או אפילו רופא מבוגר . כל הנטל מוטל על הרופאים הצעירים (בשנות השלושים שלהם) שגם להם משפחות ונטל לימודים לא קל ושכרם נמוך ביחס הפוך לעבודה הקשה והמסורה שלהם . כך פעלה השיטה הישראלית שנים רבות , צמרת של רופאים משתכרים היטב ועובדים שעות מעטות במערכת הציבורית וממהרים לקליניקות הפרטיות ומוסדות רפואה פרטיים (לבכירים שבהם בבתי החולים האוניברסיטאיים ההוראה האקדמית מכללת בתוך שעות העבודה המצומצמות ) ועיקר הנטל נופל על הרופאים הצעירים . מרד כזה היה שאלה של זמן , וספק רב אם ההישגים שהושגו ישנו את השיטה המבססת מערכת רפואית שלמה על ניצול של עתודת הרופאים של המדינה .

כתבת: "הם לא רשמו הישגים יוצאי דופן במו"מ". דווקא ממה שפורסם נראה היה שההיפך הגמור הוא הנכון. המתמחים שברו את הכלים בעיקר על בסיס הטענות הבאות (ולא טענת השר"פ המגוחכת של האוצר): 1. ההסכם לא נתן שום מענה מעשי לבעיית מספר התורנויות, ולמעשה כל מה שנכתב הוא שתקום ועדה (ללא יכולת אכיפה) שתבדוק האם התורנויות ירדו לשש. בהסכם החדש - הסכמה על הורדת התורנויות לשש וקנס משמעותי לבתי חולים שלא יעמדו בזה. 2. אי מתן יום מנוחה שבועי למתמחה שעבד בסוף השבוע. בהסכם החדש - יינתן יום מנוחה כזה (לא משנה שזה מתחייב מן החוק). 3. הרעת התנאים הבוטה בכך שהוכנסו תורנויות מומחים (מה שאומר שגם אחרי שגמרת את ההתמחות אתה ממשיך עם תנאי העבודה הבלתי נסבלים). ההסכם החדש שובר את הסעיף הזה ומחליף אותו באפשרות של מומחים לעבוד (תמורת תגמול נכבד) מספר נוסף של שעות ברפואה הציבורית. 4. משך ההסכם המשמעותי והקשיח, גם אם יתגלה שהאוצר לא עומד בהתחייבויותיו (דבר צפוי לאור תוצאות ההסכם הקודם). בהסכם החדש הוכנסה נקודת הבחינה מחדש באמצע ההסכם. אני לא כותב את כל הנ"ל מידיעה, אלא רק על סמך מה שנכתב בתקשורת ונאמר על ידי נציגי המתמחים (לאנשי האוצר אני לא מאמין). אם הניתוח הזה שגוי, אתה מוזמן להסביר למה, אבל אמירה סתמית קלישאית שלא הושג דבר משמעותי היא תמוהה מאוד. כנ"ל לגבי הקביעה שהשיטה נסדקה. השיטה פעלה בדיוק כנדרש - יש אוצר, יש אירגונים יציגים ויש בתי דין לעבודה. ה"חידוש" הוא שהסתבר לאוצר שכאשר כופים על העובדים הסכם איום ונורא (וזה הדבר שהתקשורת שכחה לציין במהלך כל המאבק) הם יתמרדו, וגם יעשו את הדבר הטבעי לעשות במצב הזה - ירצו ללכת הביתה ולמצוא עבודה אחרת. אילו ההסכם היה כולל את כל הסעיפים שציינתי, במקום שהאוצר (כפי שאחד מנציגיו אמר במפורש) יראה את תפקידו ככפיית כל רצונותיו על הרופאים, כל מה שקרה אחר כך היה נמנע. הלקח צריך להיות שהסכם עם העובדים צריך להיות מכובד וראוי, לא שמעכשיו ואילך כל הסכם כזה צריך להיות כרוך בחודשים של אי יציבות ושבירת כלים.

שזה גם בסדר, כי משכורת של 17000 שקל בחודש על קריעת התחת שהם עושים היא לא מספיק, אבל מי הם שיחליטו בשבילי (הציבור משלם המסים) איפה אני רוצה את הכסף שלי? ומי הם שייאיימו בהתפטרות? אם קצינים בצה"ל (תאמינו לי שמג"ד קורע תתחת פי כמה יותר) היו מאיימים בהתפטרות, גם אז זה היה בסדר? חוצמזה, שבמידה מסויימת גם הציבור שילם על ההכשרה שלהם (תואר, ובמיוחד תואר ברפואה, לא עולה 10000~ לשנה, יותר בכיוון של פי שלוש), וכשהם התחילו את מסלול ההכשרה הם ידעו טוב מאוד לאן הם נכנסים, אז לבוא עכשיו ולבקש שינויים בדיעבד זו לא חוכמה גדולה, בלשון המעטה.

בתור אשה של רופא מרדים הדהים אותי לראות את חוסר ההבנה בכל מה שקשור למאבק הזה, מצד כולם. מיידע אישי כדאי שהציבור בישראל ידע - לא מדובר בעתיד הרפואה הציבורית אלא בעתיד הרפואה בכלל בישראל. דוגמא מייצגת - בבית החולים שבו עובד בעלי (אחד מבתי החולים המרכזיים בארץ) אין(!!) יותר מתמחים ישראלים במחלקת הרדמה. הדור של הבכירים מרכיב מחלקה מצויינת אבל אין כבר דור המשך. המתמחים כולם או פלשתינאים (כן, כן, מהשטחים) או כאלה שבאים לפה לשנה שנתיים מארצות מתפתחות (דרום אמריקה וכדו'). מי שלא מבין אז כדאי שיהיה ברור - אם לא יקרה נס (וסביר שלא יקרה), הרי שבעוד שנים ספורות לא יהיו בארץ מרדימים איכותיים. זה אומר שחדרי הניתוח יופקרו לידי מרדימים דרגה ד' כולל מחלקות הטיפול נמרץ, שגם הם באחריות המרדימים. ומרדימים זה רק דוגמא. כך גם מצב בכירורגיה ועוד ועוד. ומי שחושב שכסף יעזור לו, טועה. אם אין בארץ מרדימים, אז אין. רוצים ניתוח עם הרדמה בטוחה? - תסעו לחו"ל! רוצים אפידורל לאשה יולדת? תסעו לחו"ל. ומי שחושב שאפשר לייבא מרדימים מהודו (נראה לי שכך אמר ביבי), אז בואו נעשה סקר - מי שמוכן להפקיד גורלו בידי מתמחה הודי שלא יודע עברית ולא ממש ברור מה איכות השכלתו הרפואית, שיצביע! מי שמוכן שאבא שלו ששוכב בטיפול נמרץ יטופל על ידי מתמחה הודי, שיצביע! מה אף אחד לא קם?? קשה לי להאמין שהמדינה שלנו התדרדרה למצב שכזה. אם תשאלו אותי, זה איום הרבה יותר גדול מהגרעין האיראני.

300 אמיצים , מתוך 2500 מתמחים, וכשיש כ 20,000 רופאים בישראל, אי אפשר שקומץ כזה, בלי גיבוי שאר הרופאים ותחת דריסת הרגל הנוראית של האוצר יציל או יגרום לשיפור מערכת הבריאות. מערכת הבריאות הוזנחה באופן פושע במשמך עשרות שנים, ושרדה תודות לאותם דחפים שגורמים לרופאים ללמוד את המקצוע, אידאולוגיה, רצון לעזור וחמלה. ואין מה לעשות, צריך כסף לשקם את המערכת, כסף למיטות וכסף לתקנים וציוד, וכן שכר יותר הולם לרופאים, צעירים וותיקים כאחד. בתנאים שיש במערכת אגב, אי אפשר להביע לביטוי את אותם ערכים כי המערכת בקריסה. אותם דחפים הם נקודת החולשה שלהרופאים. לא, הם לא באמת רוצים להתפטר, הם רצו לעזור לחולים וכן גם לעצמם. מעהק כזה או אחר, לא יגרום לזה שיהיו יותר רופאים, ולא יגרום לרופא להיות פחות עייף ב 3 בלילה ולפהק מול החולה כאשר הוא עושה את התורנות ה9 שלו מתוך 10 באותו חודש. יום עצוב לציבור, יום עצוב לרופאים.

המשבר הוא משבר "הרפואה" בארץ ולא משבר "הרפואה הציבורית". את השירות הרפואי ניתן לתת באופן ציבורי ובאופן פרטי. אבוי למי שרוצה לערבב את התחומים ולספק שר"פ ורפואה לתיירים בין כותלי מוסד ציבורי. זו שחיתות וזה לא ילך. משרד האוצר, במסגרת חוק ההסדרים, מטרפד כל מאמץ להקמת בתי חולים פרטיים בישראל במסווה של פיקוח על מס' מיטות האישפוז לטובת אזרחי ישראל. זה בלוף וזה מושחת וזה פוגע בחופש העיסוק ובזכויות החולה (כן, יש חוקים כאלה) וזה לא חכם ולא כלכלי. הקמת מערכת פרטית, תוריד עול כלכלי ורפואי מהמערכת הציבורית ותאפשר לרופאים עבודה רגועה יותר ובתנאי העסקה טובים יותר. כסף במערכת הפרטית מהווה תוספת תקציבית למערכת הציבורית.

אם נשווה את שכר הרופאים לשכר פקחי טיסה (משמרות, עבודה הדורשת תשומת לב ועוסקת בחיי אדם), הרי ברור שלרופאים מגיע יותר. האם המדינה יכולה לשלם משכורות כאלה? וודאי שלא. לכן, הולכים בדרך הפשרה. כאשר מתעוררת אי שביעות רצון כל כך גדולה, להסכם שאמור לייצב את המערכת ולשמור עליה למשך 9 שנים, ברור, שהפשרה ללא הושגה. אי החתמת שעון נוכחות הוא סוג של פשרה, שהיתה טובה לכל הצדדים. המערכת הציבורית הצליחה לשמר כוח אדם איכותי, במחיר זול, ולקיים מערכת רפואית טובה יחסית. יש להבין, שבתי חולים ציבוריים הם מוקד הידע והאיכות המקצועית בישראל. תשע השנים הקרובות יעשו למערכת רק רע. אחת הסיבות למחסור ברופאים היא בריחת רופאים מעיסוקם העיקרי לכל מיני מיפלטים בארץ ובעולם. ההסכם החדש יגביר את הדרת הרופאים מהמרחב הציבורי. עוד ציבור מודר !!!

אז מה היה לנו? 1. מדינה שלא מכבדת את חוקיה שלה: לרופאים אפילו אין יום מנוחה שבועי (לא , להגיע הביתה ב10 אחרי תורנות של 28 שעות לא נחדב יום מנוחה) 2. תוספת תקנים: כבר הובטח בהסכם ב 2000 ולא קוים 3.עד 6 תורנויות לחודש: כבר הובטח ב2000 ולא קוים. 4. עבודה ב25 שח לשעה שתעלה בשקלים בודדים תוך 10 שנים!!! שיהיה לנו בהצלחה. עם רופאים ממורמרים שכאלה לא רצוי להיות חולה

זהו. המאבק תם. התקשורת תעבור לנושאים אחרים. השיגרה במערכת הבריאות לא תענין איש. בפועל: קופות החולים ב2011 בגרעון של כמילארד שקלים. בתי החולים כולם פרט לאחר בהפסדים . החיד שלא מפסיד מאוזן ולא ברווח של ממש. הבינוי והציוד מקורו בדרך כלל מתרומות והמצב הכלכלי העולמי לא מותיר רבים שששים לתרום כיום בנדיבות בלתי מוגבלת משכורת היסוד של רופא בכיר בן 55 היא 10000 שקל ברוטו על משרה מלאה ללא תוספות מומחים צעירים יוכלו לבצע יום עבודה עד 9 לקבל 7000 שקל אבל במערכת שמחוץ לבית חולים שיש בה מחסור חמור בכח אדם התשלום כפול. התוצאה הראלית של המצב הנתון החדש : הדור הצעיר בדרכו לחו"ל. יש מחסור חמור ברופאים בקנדה אוסטרליה ארה"ב בריטניה. הנתיב נפתח בריחת המוחות החלה. מזל טוב למשרד האוצר הרופאים הותיקים יותר יתחילו אף הם לפזול לחו"ל אבל עקר הזרם יהיה החוצה מבתי החולים הציבורים למערכת העצמאית והפרטית. סך שעות העבודה בפועל בבתי החולים ירד. מזל טוב לאוצר פעם נוספת לתקשורת לא יהיה מה לדווח כי זה תהליך חרש. ללא הפגנה. לא שורפים צמיגים אבל...איש איש לדרכו . אני רופא בכיר ותיק נפרד היום מהמדינה ויוצא למסע אישי למצוא פרנסתי מבלי להתחשב יותר בצרכי הכלל קרי במערכת הציבורית בה עבדתי עד היום -כ30 שנים כל הכבוד לאוצר. הנצחון מוחץ מדי. פילוסופית ההפרטה הביאה לקריסה סופית של מערכת הרפואה הציבורית. בהצלחה לכולם

צריך לבטל את כל הרגולציות המגבילות כיום - לתת לכל מי שסיים לימודי רפואה באיטליה או הונגריה לעבוד בארץ, בלי הבחינות הדרקוניות של הר"י, שרק גורמות למחסור ברופאים, ולתת לכל מי שרוצה לפתוח בתי חולים פרטיים ופקולטות פרטיות לרפואה. ברגע שבו יהיו בארץ הרבה רופאים והרבה בתי חולים, גם האיכות תעלה וגם המחיר יירד, כי משכורתו של כל רופא תהיה תלויה בכמה לקוחות הוא יצליח למשוך. הדבר החשוב שצריך להבין, הוא שבעיותיה של מערכת הבריאות הציבורית נובעות מעצם היותה ציבורית.

אז למה לא לאפשר רפואה פרטית? זה יוריד עומס מבתי החולים הציבוריים. או להפסיק את הקצבאות לחרדים והופ... הינה התפנו להם מיליארד שקל בשנה.

מיטב בנינו הובסו והטעו את כולנו כשחשבנו שבשם העיקרון הם יחוללו מהפכה. הממשלה נחלה נצחון מזהיר וקיבלה אור ירוק להנציח את אי השוויון בין עשירים לעניים. עובדי הנמלים וחברת החשמל יושבים בשקט ונהנים מהמחזה כי הם השליטים האמיתיים ואין להם תחליף הודי. הפתרון היחידי- מפלגה חברתית חדשה.

הדבר החשוב שהמערכת צריכה ללמוד מהמאבק הזה הוא הצורך בייצוג הולם של קבוצות העובדים, ובעיקר ההכרח שאת האירגון ייצגו מספר אנשים שיהיו חייבים על פי תקנון לשתף את שולחיהם בעקרי הסכם העבודה ההולך וקורם עור וגידים. הנוהג של האוצר לנהל את המו"מ רק מול יו"ר אירגון העובדים הוא השער לכל החוליים של מערכת יחסי העבודה. חוסר השקיפות, חוסר ההתייעצות וקביעת עובדות בסלע בלתי מחיק הם התוצאות של נווהג זה. שלא לדבר על שמועות שונות ומשונות שמצטרפות לכל מהלך .

אילן לוין חגג על אידלמן והביא לחתימת הסכם גרוע שלא החזיק מים. מכאן והלאה, כל מה שקרה זו אשמתו. המשמעות היא עצומה ולכן אני במקום ביבי הייתי משחרר אותו מתפקידו אחרי הבאות שהכניס אותי אליו.