מה לפרסום לחברה עסקית ולדיון בעתיד מערכת החינוך? מכיוון שכך, לא אכנס לתקפות הטיעונים שבכתבה

ישראל בכיוון למדינת עולם 3 נוסח אירן , ולכן מערכת החינוך מכינה היטב את הנוער לכך, בנוסף הנוער לומד היום מהר מאוד באיזה כיוונים כדאי לו ללכת ולהתמיד, ועל מה להשחית את זמנו (ולא, לעבוד בתור חמור הייטק זה לא ממש הכיוון שלו, ובטח לא להיות מורה...) על מנת שיוכל לפרנס את עצמו בכבוד, ולהבטיח את עתידו.

הטכנולוגיה לוקחת אותנו אחורה בכל מה שקשור בהכנת הבוגרים לעתיד ! הכול יפה אבל אם אתה מוכן להשקיע ומפוקס יותר מ 5 דקות - ולא תזזיתי לכל אפליקציה שאתה רואה... לא מהמכשירים תבוא הישועה - רק מלקרוא ספר כמו פעם - מילה אחר מילה וזה נכון לכל גיל ומעמד !

מר מעוז כנראה מנהל טוב והאינטרס שלו שהחברה שלו תמכור כמה שיותר ( תורמים מחשבים על מנת להגביר את הצריכה ממי שיכול). מה שצריך בעתיד אלה אנשים בוגרים שיכולים לחשוב בצורה מופשטת ושיכולים לקבל שינויים תכופים באורח החיים. החינוך היום "מכין" את הילדים והנוער לאתגרים העומדים בפני המבוגרים. החינוך מגיע מתוך הפריזמה של יכולת החשיבה והפעילות של המבוגר במקום מהצרכים של הילד לפי השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. רבים וטובים מהארץ ומחו"ל אומרים כי ההתעסקות של הילדים והנוער במחשבים למינהם (טלפונים, מחשבים, משחקי מחשב ווידאו) מסוכנים ומעכבים את תהליך ההתפתחות שלהם. אם רוצים לשפר את איכות החשיבה של הילדים והנוער דבר ראשון יש להסביר להורים שלא לחשוף את הילדים למכשירים הנ"ל. לאפשר למורים לחנך ולא רק לנסות מגיל קטן (כיום כבר מהגן) להלעיט את הילדים במידע. לאפשר לילדים להתעסק במיומנויות ואומנויות (למשל להגביר את לימודי המלאכה, הנגרות, הצורפות וכ'ו). לא לפנות בצורה ישירה לחשיבה של הילד לפני גיל 13 (כיום עושים זאת כבר בגיל 4). רק שינוי כולל בתפיסה של החינוך יאפשר לגדל דורות עתידיים של ילדים ובוגרים עם דמיון וביטוי עצמי נכון שיאפשרו למודים גבוהים, המצאות, התמודדות עם טכנולוגיות המתפתחות במהירות וכדומה. מספיק אם כל אחד יחשוב מה היו פני הטכנולוגיה לפני 20 או 30 שנה על מנת להבין שאנחנו לא צריכים להכין את הילדים לטכנולוגיה העתידית אלא להכין אותם להתמודדות עם שינויים ולתפיסה מופשטת ודימיון. דברים אלה מתפתחים אצל הנוער אם לא חושפים אותו לחשיבה כבר בגיל צעיר. המבוגרים מביננו יכולים לראות כי כיום הנוער רדוד יותר, עדין יותר, נע בצורה פחות טובה, שמן יותר, בעל אוצר מילים קטן יותר, כותב הרבה פחות, מתנסח בצורה דלה ובעיקר קצרה ועוד. תופעות אלו צריכות להדאיג אותנו כי הן מעידות על כישלון שיטת החינוך ועל הצורך הדחוף להחליפה. למי שרוצה הוכחה מדעית יפנה למחקר של האנתרופולוג תמיר לאון על "דור המסכים".

תנסו להתקבל לעבודה בלי נסיון מקצועי נדרש, אפילו אם מערכת החינוך, או אוניברסיטאות ישקיעו בידע, כל עוד אין לך נסיון או חברים מהתעשייה אתה נשאר בחוץ. אולי כדאי שהחברות יפתחו תוכנית לקבלה והכשרה של בוגרים ? אל תעבירו את הבעיה למשרד החינוך תטפלו בה בעצמה ותפתחו הזדמנויות לצעירים.