אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

למה אנחנו לא מסוגלים לתכנן את העתיד שלנו

78 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

77.
ל 70. קנדה זה אחלה מקום רק תיקון טעות קטנה, אותו שכר בקנדה מול הארץ יתן לך יותר
כמובן בתנאי שתחיה נכון ולא תבזבז כל היום כספים. ומדוע בסופרים אין מס הכנסה על מוצרי צרכיה חיוניים לא מתועשים כמו בשר, עופות, דגים, אורז, פסטה, גבינות, שמן וכו וכו וכו.... הכל זול יותר מבארץ ורמת השירותים החברתיים גבוהה יותר. החורשות הן לא מחוץ לעיר אלא בתוכה (והן יפיפיות) וכמעט כולם כרובם אדיבים.
קנדית | 06.08.12
74.
חחח, מסתבר שאני עדיין פה...
דוגטו(73)- רצה הגורל וממש במקרה אני בן של עצמאי, כמו כן יש לי איזה פרוייקט קטן בצד. זו הסיבה שאני יודע לחשב, זו גם הסיבה שבגינה אני מכיר (קרוב מדי) את הסטטיסטיקה העגומה שרוב העצמאים מרוויחים למעשה פחות ממה שהיו מרווחים כשכירים באותה רמה. כמובן שכמו בכל תחום יש את המוצלחים יותר והמוצלחים פחות, ויש לא מעט אנשים שהתעשרו, אבל הם מיעוט- שילוב של מזל וכישרון. בפועל, רוב העסקים נסגרים בשנים הראשונות ואלו שכן שורדים- בהרבה מקרים המשכורות שהם מספקים לבעלים הן משכורות סבירות אבל נמוכות יותר מהכישורים שלהם(אל תשכח גם שעצמאים לא מקבלים שום תנאים סוציאליים וממשכורת גבוהה על הנייר צריך להוריד לפחות 30%). זה כמובן לא אומר שאין לעצמאות ערך, זה מאוד כיף ונוח להיות הבוס של עצמך ואבא שלי הצליח לשלב פעילות עסקית עם גידול ילדים (בעוד שאימא שלי דווקא עבדה עם משכורת ולו"ז קשיחים והיא היתה המפרנסת העיקרית בבית)- אבל מבחינה כלכלית, אין מה לצפות לרווחים. אגב, תן לי לספר לך מקרה על מישהו ש"הצליח" בעסק. לאבא שלי יש חבר שהיה בעליה של חנות קמעונאית יוקרתית שפעלה למעלה מ20 שנה והבעלים הפך לאדם עמיד. לפני מספר שנים בעקבות שינויים בשוק וכניסה של רשת גדולה לארץ, נסגרה החנות והבעלים פשט רגל ואף נכנס לחובות. נכון, שהיו לו גם נסיבות אישיות שהרעו את המצב הכלכלי (הוא התגרש) אבל כיום בגיל כמעט 50 הוא גר באיזו יחידת דיור פצפונת עם נושים, דמי מזונות, ומשכורת קטנה שמנה הוא צריך לממן הכל. אז גם אלו שמצליחים בעסקים- מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. החיים הם גלגל.
50\66\70 | 26.12.11
72.
מרתק, אך תהייה קטנה
כתבה מאוד מעניינת, כרגיל, מבית היוצר של הוברמן. העניין עם הזר המקביל אלינו מרתק, וזה נכון כשחשבתי עליו בזמן קריאת הכתבה..לא באמת סמכתי עליו..עולה לראש משפט בסגנון "נו באמת..אני לא אהיה כמוהו..".. אבל אנחנו כן במידה מסויימת יכולים לתכנן את העתיד..אומנם הוא מושפע מהמון גורמים עכשוויים כמו שצוין בכתבה וע"פ אינטואיציה של הרגע (מתחבר לכתבה על מנגנון קבלת ההחלטות שלנו במוח) , אבל בלי תכנון לעתיד לאנשים לא היה לאן לשאוף, לא היה שום חזון ואני מאמין שיש מספר לא מבוטל של אנשים שחיים את חייהם כפי שחלמו..הם פשוט העזו. תודה לך על עוד כתבה נפלאה ומעוררת מחשבה !
מלר | 22.12.11
71.
עתידנו...
יפה מאוד, ...עד היום = עבר ! .. הווה = עתיד... ברגע חלף ההווה, אנו בעתיד ! ! ! ...הנ"ל = רגע ! ? אך כיוון וטבע יתר חיים, אנו מנצלים אותם ל...בין השאר להנאות-החיים... מנצלים את הרגע, כל רגע ו... יום יום פועלים / חושבים / נזכרים...בעברנו, הזכרון הטוב = הנאה ! לרגעים - של זכרון בהנאות החיים, אנו ביום יום ...צופים ומקווים לחוות חוויות דומות !
עמי | 22.12.11
70.
ל69- קנדה זה אחלה מקום (נדמה לי, לא בדקתי, זה תלוי גם באיזה אזור) רק מה
אתה חושב ניתן לקנות שם ב 3400 ש"ח לחודש? חחח, הרגת אותי. אתה מציע לעבור למקום שבו השכר החציוני גדול יותר פי 1.5 מישראל! הרי כל הפואנטה שהציעו היא לעבור למדינה עניה שבה לכל השאר במדינה יש משכורות נמוכות מהפנסיה שלך ולכאורה כך גם 'יוקר המחיה'. אני כבר לא מדבר על העובדה שלמה לעזאזל קנדה תאפשר לפנסיונרים עניים לעבור לגור אצלה ולהתעלק על המיסים של האזרחים שלה? או שאתה בכלל מתכוון ללהגר מישראל בזמן שאתה צעיר? ברור, מעבר למדינות עשירות זה משהו שכל אפריקה ואסיה שואפים אליה, אבל זה לא קשור לנושא. אגב, אני אגלה לך סוד, אחוזים זה עניין קבוע בכל מדינה. שוק גלובלי אמרנו? כך שגם אזרח קנדי ברמה סוציואקונמית מקבילה לרמה שלי- יקבל את אותה התוצאה בקנדה שאני מקבל בישראל. ההבדל? שזה בקנדה ושם אולי יהיו לו יותר דברים כגון חורשות מחוץ לעיר או מערכת חינוך טובה יותר או פחות לחץ פקידותי במשרד ממשלה וכו'..., אבל מבחינת עוני ויוקר מחיה הוא יהיה באותה רמה, וזה שהוא "עשיר יותר מבישראל" לא יעזור לו. כמה טוב אתה תרגיש בשכר מינימום אם אתה יודע שאתה עשיר ביחס לזימבבוואה? עוני הוא עניין יחסי. ואגב, רוב הכסף הולך על מגורים,שירותים,ושאר דברים מקומיים ולא על מוצרים נידים מהעולם. כך שבעצם רמת חיים של עני בישראל ועני בקנדה היא די דומה, כיוון שמבחינת תשתיות, רפואה ועוד דברים רלוונטיים אנחנו לא כל כך מאחורי קנדה- בייחוד כשמשווים את ישראל למדינות עניות באמת שלשם הוצע לעבור. נ.ב למה פסימי? סטטיסטיקה ידידי, זה כל הסוד. כולם שואפים לזכות בלוטו אבל רק מיעוט זוכה, וכל החשיבה החיובית שבעולם לא תעזור (למרות שכמובן היא הכרחית בכל מקרה). אבל כשמתכננים תוכנית עסקית ובוחנים את העתיד צריך לעשות זאת בעיניים מפוקחות ולא בתקוות. גם אני מקווה ובונה על התקדמות בחיים, אבל אני אינטלגנטי מספיק כדי להתנתק ולהבין שאני לא מאוד חכם ואין לי כישורים מיוחדים ושכל שאר האנשים ברמה שלי גם הם מדמיינים את עצמם מצליחים, ואיפה הם? אינטרפולציה.
50/66 | 21.12.11
69.
66, אם תהיה פסימי, לא תדע לאן תוכל להגיע
כלומר אם לא תדמיין את עצמך מצליח, לא תצליח.... מה אגב חסר לך בקנדה? יש שיטור מצויין, רפואה ציבורית והגנה סוציאלית. שפע של מקום וזול, עלות מחייה סבירה. אם אתה בא לשם לחיות, תשקיע שנתיים שלוש ותצא תושב. כדאי שיהיו לך כישורים - מניח שעד גיל 60 צברת כמה. אפילו אם תהיה שם עני, תהיה עשיר יותר מאשר כאן.
גש | 21.12.11
67.
עניין של חינוך
"רוב האנשים ידמיינו שבלי רגליים החיים שלהם בעתיד יהיו סבל אחד גדול, אבל הם אינם מסוגלים לדמיין שהנכות הזאת היא לא עיסוק במשרה מלאה, ויהיו להם עוד דברים טובים אחרים בחיים. המוח שלנו לא מסוגל לראות את כל זה." - חוץ מהעובדה שיש לנו פגם בקורטקס שגורם לנו לעשות כל מיני דברים, אותם פסיכולוגים אומרים לנו גם שהמוח בנוי לשינויים. אם אתה מרגיל אדם לחשוב על העתיד ולהתחבר למי שהוא יהיה-יש סיכוי גבוה שזה יקרה ויעזור לו לחסוך. אז אם כל הכבוד למה שמוצאים במחקרים ואומרים על המוח, והכל נכון מאוד, אם אתה רוצה להוציא מבן אדם משהו אחר - צריך לגדל אותו בהתאם כדי להעלות את הסיכוי שזה יקרה.
אורי | 19.12.11
66.
ל61- חשבתי גם חשבתי על זה ולמעשה אפילו בדקתי קצת את הנושא.
ולצערי זה לא פיתרון. מעבר לכאב, לחוסר נוחות, ולקושי העצום( זה עוד בהמעטה) של לעבור לארץ זרה רחוק מכל מי ומה שאתה מכיר- כשאתה בן 60+, להתנתק מהמשפחה ומכל מה שאתה מכיר... מעבר לזה, יש גם את הבעיה שכיום, בניגוד אולי לעבר, אנחנו חיים בכפר גלובלי ואולי זה יפתיע אותך אבל הכסף שאתה משלם יתן לך בדיוק את אותה רמה כלכלית בכל מקום בעולם. איך? אתה תשאל. פשוט, גם אם תמצא מקום שבו בית סביר עולה במחיר סביר- אז מנגד במקום כזה יהיו חסרים שירותי רפואה. או משטרה. או תחבורה. או מוצרי צריכה. או עוד הרבה דברים. בשוק גלובלי הדברים האלו מתאזנים ומדינות בעלות ממון רב יותר (והרי זו הפואנטה לעבור ממדינה עם ממון רב שבה הממון שלך הוא זעום למדינה עם ממון זעום) גם נותנות יותר דברים.
50 | 19.12.11
62.
אני מרגיש בר מזל
לא רחוק היום ובו לתאגידים תהיה שליטה עלינו ובנו בעזרת מדענים אלו אשר מוכרים את סודותנו למרבה במחיר, כבר היום ובעקבות קריאת כתבה זאת אני מרגיש כחולדה במעבדה. יודעים - אם אני חושב על עצמי או על אחרים, אם מחשבותיי הם על העתיד הווה או עבר ולא ירחק היום ומידע על מחשבתי יהיה ידוע להם וכן תגובתיי לכל מראה ריח שמיעה או מעשה, איזה מזל שאנו חיים בעולם הזה ז"א בזמן הזה לפני שהכל ישתנה. הנה עוד סיבה לאושר - סיבה ל.... לא להביא ילדים לעולם הזה שכזה. רק באמזונס נמצא המפלט.....
מיכאל | 18.12.11
60.
אני אגיד לכם בדיוק למה אנחנו לא חוסכים!!!
אנשים עבדו בעבר תמורת סכומים של דולר ליום ובעבר היותר רחוק גם בשכר של 10 סנט ליום. נגיד ועבדתי כמו חמור וחסכתי 100 אלף דולר עוד 50 שנה זה בטח יהיה שווה ערך לחודש עבודה אחד. לכן עדיף להשקיע אם כבר את הכסף בנדלן או משהו שהערך שלו יעלה בהתאם לצניחת ערך הכסף. בנוסף אני חושב שהמנהיגים לאורך ההיסטוריה הוכיחו שאין הם מסוגלים לדמיין את העתיד טוב יותר מאיתנו, ולכן איננו סומכים על אף כלכלה לטווח של 50 שנה מעכשיו. אלא מעדיפים להתגלגל עם הגלגל בהתאם. כל הכלכלות נפלו בשלב מסויים עד שהכסף שלהן מאבד כל ערך. אבל עדיין אחלה כתבה. למרות שאני רואה אצל חיות תיכנון לתווך ארוך, בין אם זה חברות בין זנים שונים לצורך אסטרטגיה עתידית, או נמלה שחוסכת לזמן עתיד וכו'
תום | 17.12.11
59.
על המוח ותכנון העתיד.
נהפוך הוא.השאלה אינה במקומה.המוח,בהבנתו ועל-סמך ראית הנולד שלו,המודעת,וזו שאינה מודעת,מתכנן היטב את העתיד בהתבססו על מאגר נתונים אבולוציוני אינסופי.אלא שעל סמך כל אלו מסקנתו היא שלמין האנושי אין עוד עתיד.משחר ההיסטוריה מינים שרדו ומינים נעלמו ואין בכך כל חדש.נסיון לטעון אחרת לגבי המין האנושי הוא פשוט נסיון הדחקה.לפיכך המטרה היחידה שכלפיה המוח מכוון היא "חייה היום כי מחר נמות"!!!
רון ב. | 17.12.11
58.
לילדים אין רצון נתינה, רק לקחת וכמה שיותר.
העלות הכספית של גידול ילד עולה במשך 18 שנים בסביבות 200,000 דולר. השקעה עצומה של מאמץ אנרגיה מריבות עם הילד. הילד גדל ומתחיל את חייו הבוגרים ומרוץ החיים לא מאפשר לו להשקיע זמן או כסף בהוריו. החיים מאוד יקרים והילד נזקק לכספי ההורים ולירושה. לבסוף הילד זקוק מאוד לירושה ומתחיל לעשות את החשבונות שלכם : למה אתם חייבים להחליף רכב או דירה או שיפוץ, ולמה אתם רוצים ללכת לדיור מוגן ? אתם מביאים ילד ונותנים לו חיים והוא מחשב את סכום הירושה שתשאירו לו. תתנו תתנו ולא תקבלו.
אריאלה | 17.12.11
56.
זה נכון שהיכולת לתכנן לעתיד היא תכונה גנטית של האדם, אבל
זו תכונה שאפשר לאמן, לתרגל ולשפר. אפשר להתרגל לחיות בצמצום כספי וקלורי, ואפשר גם לאבד את ההרגלים בתחום הזה. ההבדלים התרבותיים בעניין הרבה יותר גדולים מההבדלים הגנטיים. ולראיה, תרבויות אנושיות שחיות מהיד לפה, ואחרות שבנויות על הסתפקות במועט ותכנון לטווח ארוך.
גלי | 17.12.11
52.
אני לא רק רואה את העתיד אני גם חיי על חשבונו
והמשמעות היא שאין לי את האפשרות לחסוך היום לטובת מחר והאמת כמו שהעתיד נראה יותר עדיף לא לדמיין אותו....אז מה הפרצוף שלי יהיה מכווץ ומקומט.....רחמיי. אני כבר היום ברחמים עצמאיים והפרצוף שלי עדיין מתוח מה שכן המחשבה על העתיד גורמת לעור פניי להזדקן טרם זמנו.
מעמד הביניים | 17.12.11
50.
תחשיב קטן. אני מרוויח היום וכנראה ארוויח ככה כל החיים בסביבות ה7-8 אלף.
קשה מאוד לחיות על תקציב כזה עם ילדים. היום בלי ילדים אני מצליח לחסוך רק כ2 אלף ואני חי חיים די בסיסיים(יציאה לסרט פעם בחודשיים,לא נוסע לחו"ל, קונה אוכל זול,שוכר דירה בשכונה לא יקרה,בגדים בשוק אלקטרוניקה ישנה ויד שניה). נניח בעתיד אני אצליח לחסוך איזה אלף בחודש. נשארו לי עוד 30 שנה עד גיל 60. נניח יש עוד אחוזים על ההשקעה, איזה 5% שזה סולידי מאוד להשקעה בטוחה. סכום סדרה הנדסית יתן לנו 797,266 ש"ח. 5% שנתי מתוכם זה 39,863 בשנה. חלקי 12 חודשים=3321 ש"ח. זה כולל בתוכו גם אינפלציה. חברה, במקרה האופטימלי ביותר שבו אני לא אהיה חולה ולא אאבד כושר עבוודה, ותמיד יהיו לי אלף ש"ח לחיסכון כל חודש במשך כל הזמן הזה(מקרה לא מציאותי בעליל.אוטופיה. במציאות מפטרים אותך בגיל 50+, ויש הרבה תקופות שלא ניתן לחסוך בהם) ועוד אני אמצא אפיק בטוח עם תשואה כזו- אני אקבל סכום שקשה מאוד לחיות עליו ובנוסף כוחו רק ילך וירד עם השנים. ז"א כעבור 10 שנים באינפלציה של 2% שנתי(אינפלציה לא גבוהה) אני כבר אקבל כ2700 ש"ח. ככה אי אפשר לחיות! אולי הדבר הכי חכם זה לחיות את הרגע, וכשתגיע הפנסיה-להתאבד...
 | 17.12.11
49.
מרתק, אבל....
הדור של ההורים ושל הסבים היה מתוכנת לחסוך, גם העניין ביותר שמו כמה גרושים בצד ("גרוש לבן ליום שחור"). רובם ידעו לדחות סיפוקים עכשווים כדי לדאוג לעתיד הלא-ברור. היום אנחנו לא יודעים לדחות סיפוקים ומתחילים לחשוב על הפנסיה בגיל מאוחר מדי. אז איך הנתון הזה מתיישב עם התיאוריה של בן-ארצי וההסבר על הקורטקס הקדם-מצחי באנשים? אולי דווקא רוב האנשים מאוד מודעים לצורך לחסוך, אבל כאשר הכסף לא מספיק למחיה סבירה בהווה, אין אפשרות לדאוג לעתיד? אני רוצה להגיע בריאה ושלמה לעתיד, ובשביל זה אני צריכה סכום מסויים כל חודש. אנשים עשירים חוסכים ומשקיעים ויוצרים עוד כסף. עניים פשוט מתקיימים. גם אם יחשבו על העתיד ולמרות שכולנו יודעים שחייבים לחסוך לפנסיה, לא תמיד יש יכולת עכשווית לחסוך, וזה לא קשור לדחיית סיפוקים עכשווית.
 | 17.12.11
48.
מיליון שקל בבנק לא קונים לך אפילו 4,000 שקל של הכנסה חודשית
מיליון שקל בבנק לא קונים לך אפילו 4,000 שקל של הכנסה חודשית לפי איזה חישוב? אם פרשתי בגיל 67 וחייתי עד גיל 80 (ממוצע לגבר) אני צריך משכורת ל 13 שנים שהם 156 חודשים שהם 6410 ש"ח לחודש לי זה מספיק! וגם לזה שאפגוש בעוד 30 שנה...
חוני המעגל | 17.12.11
40.
חזק
מאמר מענין מאוד - אורן שווה לנסות לכתוב על שינוים בתרבות האנושית שמובילים לכך שאנו חושבים ומנסים לתכנן את העתיד. בניגוד לימים בהם כל נושא העתיד נוהל על ידי האל ונציגו [הגזלנים בדרך כלל] עלי אדמות חוץ מזה יש פה שלושה משפטי מפתח חזקים שאומרים המון אנחנו בני האדם הצלחנו להשתלט על העולם - פשוט כי יכולנו לדמיין את זה . חוק בסיסי בכלכלה אומר שאנשים משלמים יותר על דברים שהם אוהבים. בפסיכולוגיה אנשים אוהבים דברים שהם משלמים עליהם יותר". בטווח הארוך אנחנו מדמיינים את עצמנו מבוגרים אחראים ואידאליסטים, אבל בהווה כולנו מתנהגים כמו ילדים.
יוסה | 16.12.11
39.
הרצון לסיפוקים מידיים גובר תמיד...וגם הצורך בהכחשה! מאידך,גם אם התנהלת נכון
לפי כללי השוק והחסכון (=כמו שעשו רבים בארץ ובארה"ב)...בסוף מישהו עקץ אותך... מה שהיה נכון במשך 30 שנה בשוק הנדל"ן האמריקאי "נהרס בן לילה"...וכנ"ל בארץ עם המניות הבנקאיות בזמנו...ההצמדה לדולר...למדד....ומה שלא יהיה!
אכן קשה לחסוך ולחשוב על העתיד.. | 16.12.11
38.
צודק 13. מטריד כמה הפסיכ' האלה פשטניים, ומתעלמים ממחקרים אחרים
מה הטעם לדבר על ילדים, כשמחקרים הראו שעד גיל 19-20, יש קושי בניבוי תוצאות עתידיות של מעשה? זה ההסבר הטוב ביותר לפשיעה בגיל הזה, לנהיגה פרועה ולכך שבצבא מעדיפים חיילים כאלה, כי הם לא יחשבו קדימה ויסתערו עם הינתן הפקודה. טעם במזון מסויים יכול להישאר כל החיים, כי הוא לא קשור לטעם אלא לזיכרון ול*תחושה* שמתייגת אותו, והיא לא מושפעת כלל מטעם. יתכן שמי שזוכר מוצר בצורה כזו יקנה אותו רק כדי לשים אותו בארון, כי עצם הצורה שלו מזכירה לו דברים טובים. מהו אושר? - שמה שציפית מתגלה כטוב יותר. מהי אכזבה - שמה שציפית לא התקיים. איך מקיימים הבטחה לעצמך? יוצרים הרגל קבוע, כי הרגל חזק יותר מרצון. לכן החלטה לעשות דיאטה לא קשורה להחלטיות, אלא לאירגון הנכון שלה (מה לקנות, איך להכין, מתי לאכול, מתי לעשות כושר). את כל הדברים האלה אגב אומר וכותב ד"ר פיל כבר שנים, והם מבוססים על מחקרים ידועים (כי הוא לא בדיוק חוקר). למה המומחים שבכתבה לא אומרים את זה? תמהני.
במ | 16.12.11
31.
הסיבה שאנשים לא חוסכים זה כי זה לא משתלם!
בבורסה עושים יותר כסף. חוץ מזה בעולם המערבי מביאים 2.5 ילדים והם יודעים שתהיה להם ירושה נאה. עד שנות השישים לכסף היה ערך ואנשים חסכו, אבל היום הריבית הורסת הכל. הרבה ריבית על מינוס ומעט על חסכון. לכן עדיף לא לחסוך אבל גם לא להיות במינוס.
חעמנ | 16.12.11
22.
כתבה מרתקת ומדהימה בהיקפה
רק עם דבר אחד ממש לא הסכמתי, שזו ההמלצה לשאול אנשים אחרים לגבי ההחלטות שלהם ולהסיק לגבי זה לגבי העתיד שלנו. בהרבה דברים, החל מהבחירה באיזה רכב לנסוע, דרך מה ללמוד, איפה לגור והאם לרדת מהארץ או לא- ל50 אנשים שונים יש 80 דיעות שונות, וכולם משוכנעים בצדקתם האובייקטיבית. זה נכון שלרובנו יש נטייה להאמין שהם לא כמו אף אחד אחר, אבל בעיניי הנטייה הזו מובילה הרבה פעמים למצויינות יוצאת דופן או אפילו "סתם" ליצירת אנשים מעניינים, שחושבים ופועלים מחוץ ל"עדר". להימנע ממשהו רק כי למישהו אחר זה לא הצליח, זה מתכון בטוח לאפרוריות ושעמום בחיים, במקרה הטוב. במקרה הרע, קמים יום אחד ומגלים שהחיים שלך הם של מישהו אחר.
מיכל | 16.12.11
20.
אם הכתבה לא מגמתית וקונספירציה. אז היאמ דהימה ורובה נכונה. הקטע של הזקן הזר כל כך נכון
אני יחסוך לאיש הזקן והזר הזה? גדול! גם המשפט שבכלכלה לומדים שאנשים משלמים הרבה על מה שהם אוהבים ובפסיכולגיה הם אוהבים את שעלה להם יקר פשוט חכם גדול ונכון! .בקיור כתבה חכמה צריך לחסוך נכון. זה שהמוסדות לא מנהלים את הקרנות נכון ושאין הגנה של במדינה על הכספים ושהממליים במוסדיים חסרי אחריות ו/או שקורה שאנשי עסקים טועים לכן הפנסיה נפגעת זו בעיה אחרת. עיצה? אל תחסכו דרך קרנות פנסיה של המדינה שמחליטה שרירותית לחלק לכם את היתרות בתשלומים שבדרך כלל ממשיכים אחרי שאתם מתים ועד שאתם מתים לא מאפשרים לכם חיים נורמלאיים. תקנו נכסים , נדל"ן אם אשפר או חסכו בתכניות חסכון שלכם. קרנות השתלמות לחסכון במס...ועוד....
יאיר5656 | 16.12.11
14.
אלא שאנחנו כן מוסגלים לחזות ולהערך לעתיד
לא רק זה אלא שאפשר לחזות במידת בטחון של מאה אחוז שהיכולת האנושית לחזות את העתיד הולכת ומשתפרת עם הזמן,בניגוד למה שהמומחים הבין לאומיים אומרים כאן(על סמך נסיון העבר אפשר לחזות בבטחון שכל מה שהמומחים מקשקשים זה שטויות ואם יש מישהו שתמיד כושל בהערת העתיד וההווה זה יהיה תמיד ה"מומחה",תופעה מעניינת שמשום מה אין הרבה מומחים שאוהבים לחקור אותה,אולי מלבד כהנמן שבעוונותיו הוא בעצמו הפך לאב טיפוס של "מומחה" כזה) בניגוד למה שמתקשקש כאן אנשים לא סתם מדמיינים איזה עתיד אלא יש להם יכולת שהולכת ומשתפרת עם האבולוציה לחזות גם אפשרויות אמיתיות,וזה באמת קשור מאוד גם ליכולת לראות ולהרגיש את ה"אחר" ולכן מי שישרוד כאן בסופו של דבר זה אנשים עם אינטגרציה ויושרה ויכולת לאהוב ולהתחשב באחרים ומי שיכחד יהיו הבריונים, וה"מומחים". היכולת לחוש את ההווה בהחלט קשורה ליכולת לחזות את העתיד כי כידוע לכל מי שמתעניין מעט בפיזיקה יש קשרי גומלין מאוד מהותיים בין הזמן למרחב,וכיודע לכל מי שיש בו טיפת נשמה,אהבה זה משמעות הקיום.
משה | 16.12.11
8.
אתה יודע מה מפחיד אותי?
אז אני אהיה ילד טוב ואחסוך עכשיו. הרבה. אז עוד נאמר... 30 שנה? איזה דנקנר אחד שהחיסכון שלי נמצא אצלו יחליט שזה הרגע למגלומניות שלו, יקנה מלא עסקים בעזרת הפנסיה שלי ושל כל המדינה, יכשל ברובם ויפשוט רגל. יופי. אז הייתי ילד טוב וחסכתי בגיל מוקדם. עכשיו אפשר לזרוק אותי לכלבים כי איזה חמור אחד חושב שהוא מלך העולם. עוד דוגמא... אז נניח אני חוסך 5000 בחודש (הלוואי שיכולתי), מכובד לא? ומה אם עוד 30 שנה 5000 שקל לא יקנו לי אפילו גביע קוטג' אחד מסכן (ולשם אנחנו הולכים)? אני מסכים עם הכתבה, ובדיוק לומד על הנושאים האלה באוניברסיטה... מרתק ונכון. אבל הפחד הכי גדול שלי זה שגם אם אני יעשה הכל נכון מעכשיו ועד שאזדקק להחלטות האלו, החמדנות עוד תקבות אותי ואת כולנו.
אלכס | 15.12.11
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת