5. כשאחד ל.... לוקה בבעיה הזו אז הוא באמת מאושר כי יש מישהו שדואג לצרכים הבסיסיים שלו אבל אם כולנו היינו ככה ממש לא היינו מאושרים והאמת שאני אישית הייתי מוכן לחיות עם קורטקס פגוע ולהיות מאושר אם כי אין לי אומץ לעשות את זה בטוח מתי שהוא יתחילו אנשיםלעשות להן "ניתוחי אושר" שכאלה שימ שימ | 17.12.11 (ל"ת)
4. זה בדיוק מה שנוירולוגים ביצעו בפרוצדורת הלובוטומיה השנויה במחלוקת זה הולך בערך כך: 1.משכיבים את החולה הפסיכיאטרי על מיטה קשורה, 2. לוקחים מסרגה ארוכה ותוקעים אותה בחלק העליון של העין ישר לתוך המוח 3. "בוחשים קצת" את המסרגה וזהו זה. מעכשיו החולה נמצא במה שקרוי "גן עדן" זה מצב מאוד דומה למה שמתואר בכתבה. חפשו בגוגל על לובוטומיה יובל | 16.12.11 (ל"ת)
3. כתבה חכמה ומלמדת שוב. יפה! האם לא רצוןי לפגוע יזום בקורטקס הקדם מצחי לחולי דיכאון החוששים מהעתיד? או לכאלו שחולים במחלה סופנית חלילה? יאיר5656 | 16.12.11 (ל"ת)
1. וואי, זה בדיוק מה שקרה לי רק בלי שנפגעתי אני מאושר, חי טוב ולא אכפת לי מה יהיה העתיד שלי... | 16.12.11 (ל"ת)
הנזק המוחי שמוחק את העתיד
5 תגובות לכתיבת תגובה