כשגרתי בארה"ב, הייתי מעורב בעבודה עבור משרד עורכי דין בנושא של איכות הסביבה. זה ממש בסיסי, מה שמציעים כאן.

איזה קשקוש. תראו לי מפעל אחד שנסגר בגלל תקינה סביבתית מחמירה.... התעשיה מעדיפה לשבת על הגדר ולהילחם בכל הצעת חוק במקום לחשוב כיצד חקיקה סביבתית מתקדמת יכולה לקדם אותה מבחינת חדשות ותחרותיות בעולם. חוק אוויר נקי למשל לא מדבר על אפס זיהום כי אם על הליך מתן היתרים שבסופו של יום מחייב ישום של טכנולוגיות מתקדמות להפחתת הזיהום. ולא כמו שעו"ד נייגר המכובד טוען באופן פופוליסטי.

החל מ 2009 מצהיר השר להגנת הסביבה על מדיניות אגרסיבית, אלימה ופוגענית של "אפס סובלנות". הפקידים מתיישרים לפי הקו שהתווה השר הממונה ונוקטים בטקטיקות של טרור שילטוני, כסת"ח ורייטינג. כל זאת כדי לשרוד במקום העבודה. את ליבת הפעילות של המשרד מובילים היום עורכי/ות דין, לא מהנדסים ולא אנשי מדע או טכנולוגיה. המשמעות וההשלכות ברורות .