1. בשנות התיכון שלי השתתפתי בחוג לאסטרונומיה במסגרת "נוער שוחר מדע"; באחת ההרצאות של האסטרופיזיקאי פרופ' גיורא שביב, הוא התייחס לגידול האקספוננציאלי בכמות הידע - לגבי היקום ובכלל - ואמר שמכיוון שהנטיה ה"התמחותית" היא לדעת כמה שיותר על כמה שפחות, השאיפה הזו יכולה להביא בסופו של דבר למצב לא רצוי של "לדעת הכל על מאומה". 2. הרבה לפני האינטרנט, טבע המשורר נתן אלתרמן את המשפט: "כי אלף אנשים בלי דעת, הם-המה דעת הקהל" וגם זה בעצם גרסה שנונה של "קול המון כקול שדי" - זה נכון באותה מידה לגבי תוצאות של בחירות, הערצת באבות ו/או סלבס, חזרה בתשובה או כל "**יזם" שתרצו (קפיטליזם, קומוניזם, נאציזם וכו'). סינכרון בו זמני של שתי התופעות הנ"ל הוא כנראה תקופה של סכנה גדולה מאד לאנושות (עם המאיה או בלי המאיה....)

מסקנה שלי הפוכה מזה של הפרופסור הוא אומר הוא כתב "מקצועות הייעוץ, והמומחים האנושיים באשר הם, עומדים להפוך לתופעה פרימיטיבית ולא רלבנטית. הם יודחו על ידי חוכמת ההמונים, ועל ידי הכישרון שבחילוץ מידע מהרשת עצמה" לדעתי בדיוק ההפך זה הנכון - אנשים יהיו מוצפים במידע בזמן שבמקביל יש להם פחות ופחות זמן - ולכן הם יחפשו מומחים שיחסכו להם זמן ויתנו להם בוטום ליין. זה שהמידע באינטרנט לא אומר שאנשים לא צריכים מומחים - ככל שיש יותר מידע באינטרנט הם יותר ויותר צריכים מומחים - כי קשה לברור את המוץ מהתבן. למי יש זמן או רצון, לעשות מחקר עצמאי כל פעם שהוא צריך לקבל החלטה? להתרשמותי לפחות ופחות אנשים. לפעמים אני מתבדחת שבקצב הזה אנשים יחזרו לקרוא בבריטניקה - למי בציבור הרחב יש כח ל17 קישורים יוצאים מויקיפדיה? תנו משהו עם התחלה אמצע וסוף...

כל פרט זה אדם. לרשת אין אינטליגנציה מעצמה, אלא היא סך כל האנשים. ומה שאנחנו בעצם מגלים פה שהידע של כולנו יחד הוא כוח עצום שכל אחד מאיתנו יכול להשתמש בו. כל אדם מביא את יחודיותו לרשת וביחד יוצרים יצירה חדשה ומאתגרת. כל החיים שלנו אנחנו כאינדידואלים מתמודדים עם סתירות, וביחד, הפוטנציאל שלנו הוא יותר גדול, ובעל הרבה יותר סיכויים לפתור את הסתירות האלה. מומלץ לקרוא את הספר "מחוברים" שבו מסבירים אחרי שנות מחקר רבות עלהכוח שלנו כשלם שמורכב מהמון פרטים.

היא מאפשרת למכן תהליכים, אבל היא בטח לא חושבת בשבילנו. כשמשתמשים במנועי חיפוש אנו מגבילים את עצמנו למה שהמנועים ימצאו אבל זה בהכרח גדול בהרבה ממה שנמצא אם נחפש לבד או דרך אותם מלומדים שהם מומחים לנישה כי כאמר יש הרבה מידע. היכולת של כל אחד להיפך למומחה נובעת מזה שחיפוש המידע נהיה פשוט ורק צריך להבין אותו. לגבי יצור תובנות חדשות -שזו מהות החוכמה, כמובן שאין לרשת יכולת לעשות זאת אלא אם כן מכלילים לתוך הרשת את כל שאר המשתמשים שלה. כלומר השאלה היא אם הרשת נגמרת במשתמשי הקצה או מכילה אותם.

בעבר (היותר רחוק) לא כל אדם ידע קרוא וכתוב, שלא לדבר על האופציה לבדוק און-ליין מהם חוקי ניוטון. מעבר לכך, אם בעבר היינו סומכים על אנשי מקצוע שחכמתם הייתה מוגבלת לד' אמותם, כיוון שהיה קשה להתמקצע בכל התחומים האפשריים ולבדוק את תוכנים היה דורש מאמץ גבוהה מלחפש בגוגל, הרי שהדבר מזכיר אמונה בבעל הסמכות כאיש דת. ספקנות היא דבר מבורך.

אולי זהו רמז לרצון בורא העולם ולסיבה מדוע אנחנו כאן . . . או במילים אחרות - אולי זו תכלית הבריאה וזה היעוד שלנו בעיני בורא העולם. הוא , בורא העולם , יוצא בסוף המרויח הגדול - ולא אנחנו !!! אנו רק כלי שאיפשר אגירה של ידע אדיר ונגיש במקום אחד עם הידע הזה הוא - בורא עולם שכניראה למרות יכולותיו האדירים גם הוא מוגבל - והוא יעשה שימוש מושכל בכל המידע החדש שצברנו כאשר מאגר המידע הזה יגדל מעבר לסף מסוים , סיימנו את יעודנו ותפקידנו בעולם. פרטוש

ודווקא ריכוזו במכונה אחת יעילה, עושה את הידע נגיש הרבה יותר להרבה יותר אנשים. בני אדם לא יאבדו יכולת ללמוד, להבין ולהסיק בגלל האינטרנט. הם ישכילו להשתמש בו והמומחים והיועצים יגדלו עצים.

ברגע שהטכנולוגיה תמצא גם תחליף למתמטיקאים ולפיזיקאים זה יהיה הרגע שבני האדם יצטרכו לחשוש מפניו.

אם בעבר כדי לרכוש ידע היה עלייך ללמוד במוסד אקדמאי נושא מסויים - הרי שהיית רוכש ידע רב בנושא אחד. היום, בעידן האינטרנט, ידע על כל נושא נגיש יותר מאי-פעם. לכן, אנשים לא מוצאים את הטעם או הצורך להתעמק ברמת תואר אקדמאי (או אפילו בגרות) בנושא אחד ויחיד, אלא רוכשים מעט ידע על כל נושא - אך בנושאים רבים מאוד. אנחנו עדיין יודעים המון. אבל במקום שיהיה לנו הרבה ידע בנושא אחד, יש לנו מעט ידע על המון המון נושאים. זאת, כמובן, בהנחה שיש לאותו אדם רצון ורעב לידע, דבר שלצערי חסר בעולמנו המודרני.

לא להאמין שהתרבות שיצרה את הכלי הכי מפואר בהיסטוריה האנושית, מתחילה לחשוש ממנו... אנחנו לא "מתנתקים" מאוצר הידע של האינטרנט, אנחנו חלק אינטגרלי ממנו, ובלעדינו הוא לא קיים. כל הטכנולוגיה והחדשנות נולדה כדי להקל על מאמץ פיזי כלכלי או מחשבתי, ואדם שלא יתרגל במהירות לשינויים התכופים, יישאר מהר מאוד מאחור. הטכנולוגיה המודרנית הופכת את המוח שלנו לפלסטלינה, תתחילו להתרגל, ומהר.

אינדיקציה לחיים טובים היא כמה הנאה אנחנו מפיקים מהם, ולא איפה אנחנו מדורגים במדרג החכמה. בגדול, לא מבינה מה הבעיה עם זה שהרשת תהיה יותר חכמה ממני אם היא אכן תשכיל לתת פתרונות יעילים ומיטביים בהינתן מכלול תנאים ונסיבות שונים. הביקורת על הילדים של היום, נמאסה גם היא. המוח שלהם לרוב, מהיר הרבה הרבה יותר מזה שלנו, אז אולי כדאי להפסיק לבקר את האבולוציה ובמקום לנסות ולעצור תנועה שיש בה כל כך הרבה כוח והיא נטולת מנהיג, ניתן לדברים לקרות ונפסיק עם החרדות.

אם בעבר השיקולים היו בן האדם לעצמו, היום התווסף פקטור זר נוסף , הגורם לשיבוש מה, בשיקול הדעת. יתכן והמשברים שאנו עדים להם לאחרונה, הם פרי של הפרעות לא מודעות, בעקבות השימוש ברשת האינטרנט. אם האדם יכיר בכך שרשת האינטרנט, עלולה לגרום נזק לדרך החשיבה הטהורה, אפשר יהיה לנטרל את השפעתה ולגרום לכך, שתביא תועלת ברוכה לאדם.

כי אפשר לחפש באינטרנט, אז לא צריך לזכור, לא צריך ללמוד, לא צריך לדעת. בני האדם ניוונו את עצמם בעזרת מכונות, וכבר כמעט ולא זזים (לדוגמה - ילדים כבר לא הולכים לבית ספר, אלא מסיעים אותם). אז הם אמרו - שהייתרון שלנו הוא שאנחנו יכולים לחשוב, ללמוד, להבין ולהסיק, אז לא נורא אם נהייה מנוונים פיסית. עכשיו- מנוונים גם את המוח. בסופו של דבר - בני האדם יהפכו ליצור חסר שרידות, ויעלמו לחלוטין.

והמבין יבין.