תמיד עדיף לבעלים להנפיק ולתת לספינה לטבוע כשהוא לא נמצא בפנים

1. לא תהיה שום בעייה בישיבת בעלי המניות הראשונה, מכיוון שמארק צוקרברג שומר על הרוב המכריע של המניות. במילים אחרות, כל מי שרוכש את מניות פייסבוק הוא "שותף לנסיעה" אבל לא בעל יכולת החלטה לגבי הדרך. 2. הכנסות פייסבוק מפירסום הן עלובות בכל מידה, ואני לא מבין איך הם קיבלו הערכת שווי חברה של 100 מיליארד דולר. גם אם כל אדם בעולם יהיה בעל חשבון פייסבוק, אם מידת ההכנסות שלהם תישמר 3.2$ מאדם הם עדיין ירוויחו מפירסום פחות מגוגל. זו לא חברה של 100 מיליארד דולר. 3. אם אין כוונה לחלק דיבידנדים, ואין אפשרות להשפיע על החלטות החברה, אז מי שקונה את מניות החברה בהנפקה בונה למעשה על דבר אחד - שמחר הוא יוכל למכור את המניה במחיר גדול יותר לפראייר הבא שיגיע. בהתחשב בכך שהדוחות של פייסבוק מציגות גם האטה בקצב גידול המשתמשים וגם האטה בגידול ההכנסות מפירסום, לא בטוח שהנבואה הזו תגשים את עצמה.

קרא נא שוב את תגובתי. להתכתבות בין שתי גורמים אין קשר, לא לדפוס ולא לשום דבר אחר בדיון. אני לא מדבר פה על התכתבות ישירה בין שתי גורמים בעלי יכולת ואמצעים, בדיוק ההפך. לגבי תרגום התנ"ך לאנגלית. תרגומים אלו לא הורידו את רמת האנלפבתיות באוכלוסיה הכללית, כיוון שרוב האוכלוסיה, כלומר המעמדות הנמוכים, לא ידעו לקרוא אנגלית! לפחות לא ברמה שמתקרבת ליכולת לקרוא ספר. בכל אופן, התרגומים של התנ"ך לאנגלית היו פוליטים בעיקרם והחלו בהנרי ה-8, שגרם לכנסיה האנגליקנית להתנתק מהקתוליות, והמשיך עקב הרפורמציות בכנסיה. בנוגע לביסמארק ונפוליאון, אני לא יודע מספיק ע"מ להגיד מה בדיוק הם עשו, כמה זמן זה נמשך אחריהם וכמה אפקטיבי זה היה, אבל כל זאת לא רלוונטי כטענת נגד. אני דיברתי על לפני 100 שנה כנקודה בה קריאה וכתיבה ברמה נאותה היו משהו נפוץ באוכלוסיה. ביסמארק שלט בסוף המאה ה-19, כלומר באזור הזמן המדובר. נפוליאון שלט בתחילת המאה ה-19, גם אם שיטתו הייתה מוצלחת, צרפת זאת מדינה אחת וזה פשוט אומר שהם הקדימו בהפעלת התהליך להורדת האנלפבתיות באוכלוסיה, לא שהם הפכו תוך שנה למקום שבו כולם יודעים קרוא וכתוב. דבר אחרון, לגבי השימוש בעלונים וכרזות. זאת בדיוק התעמולה שעליה יוסי גורביץ דיבר בכתבה. לא בדיוק טכנולוגיה מקרבת.

ל 6. הרמב"ם התכתב מספרד עם קהילת יהודי תימן,שאלה ותשובה נשלחו והוחזרו תוך ששה חודשים. תרגום התנ"ך מלאטינית לאנגלית במאה הארבעשרה הפך את האוריינות לנגישה לדלת העם, אמצאת הדפוס והתרגום של המלך ג'ימס הראשון שהיה במהדורה מודפסת הפך את ידיעת הקריאה לנחלת המעמד הבינוני הנמוך, המהפכות האמריקאית והצרפתית נעו בעזרת העלונים המודפסים. נפוליאון וביסמארק הפכו את לימוד הקריאה לחובה וסטנדרט.

אף אחד לא טען שמצאת הדפוס היא לא המצאה חשובה, אבל להסתכל עליה כטכנולוגיה מקרבת זה עניין נתון לויכוח. אם לוקחים בחשבון את אחוזי האנלפבתיות ששררו, לדוגמא בעולם המערבי, עד לפני 100 שנה (סה"כ), קל לראות שלכל הפחות עד אמצע המאה ה19 כתיבה בפרט וקריאה בכלל הייתה המותרות של העשירים והמשכילים. כל זאת 400 שנה אחרי המצאת מכונת הדפוס ע"י גוטנברג! על הנקודה הנ"ל אפשר להוסיף את נושא המניעה של למידת קרוא וכתוב , כדרך להפלות ו"לנטרל" את כוחם של קבוצות מסויימות, לדוגמא נשים, מיעוטים ומעמדות "נחותים". אני אסתכן ואומר שהדפוס, עד לפני פחות ממאה שנה, הייתה טכנולוגיה מבדלת יותר מאשר מקרבת. יש לי גם היפותזה שמה ששינה את המצב היה הצורך בכוח עבודה משכיל יותר שהפך את המצב על פניו. הייתי מוסיף על נושא הפצת הידע בתגובה שלך משהו אחד. עניין הפצת ידע באופן מהיר ולמרחקים הוא דבר בן 150 שנה בלבד (טלגרף ואח"כ שידורי רדיו). לפני זה הפצת מחקר או רעיון היה מוגבל להסביבה המידית ולקח לעיתים שנים עד שהגיע אף למדינות קרובות.

כהיום יש מטענים ניידים שפועלים על סוללות או על אור השמש, וכך מטעינים את הפאלאפון. אגב, איך אפשר לשים את השרתים על הספינה, ולתקשר עם עולם האינטרנט?? ובמצב כזה כל מתנקש יוכל להתנקש בו...

המצאת הדפוס הינה אחת ההמצאות החשובות בתרבות האדם והתייחסותו של צוקרברג לדפוס כאל טכנולוגיה מקרבת היא נכונה. בזכות הדפוס הצליח האדם להפיץ את הידע וליצור מכנה משותף בין אנשים רחוקים שלמדו במסגרות שונות. חבל שהכותב לועג לצוקרברג על אמירה זו שהיא נכונה.

עוד דחיפה לפרטיות ממקום מושבה. עכשיו כבר ניתן לדעת על מה אדם חושב.

בדרך כלל, לכול אחד נמאס מלעיסה מתמדת של דבר אחד מסויים. פייסבוק, טוויטר ואתרים נוספים ייעלמו עם הזמן. מטבע האבולוציה גם בטכנולוגיה, לכול דבר מוקצב פרק זמן מסויים ואז נעלם ובא הדבר הבא. יש רק לוודא שהסיום לא יהיה עגום מדי.