אם הטענות שלו היו רק לגבי השוק התיאורטי, התגלית שהשקעה במניות בעלות מכפילים נמוכים מכה את המדד באופן מובהק ועקבי לא היתה צריכה להפריע לו, והוא לא היה נאלץ להניח את קיומו של סוג מיוחד של סיכון במניות אלה (סיכון שאינו תנודתיות), כדי להסביר את תשואת היתר שלהן.

אכן, שיטת הקוף עובדת לא רע: קונים מניות בשיטה עיוורת, והשוק כבר יעשה את שלו לאורך זמן

ל-3, אף אחד לא אומר שהשווקים מתפקדים באופן מושלם, אלא שלפי התיאוריה שווקים מושלמים מתפקדים באופן מושלם, וכמובן ששווקים מושלמים הם יישות תיאורטית בלבד כי בין היתר הם אמורים לכלול אינסוף פירמות שרווחיהן שואפים לאפס.

כדי לשלול התערבות ממשלתית לא צריך לטעון שהשווקים מתפקדים באופן אופטימלי או מושלם (הם לא) - אלא שהם מתפקדים טוב יותר מכל מנגנון אחר.

תאוריית השוק היעיל גורסת שהמחירים של ני"ע משקפים בכל רגע נתון את כל המידע הקיים והניתן להשגה (פומבי) על החברות או על הנכסים הסחירים. המשמעות היא שלא ניתן להפיק רווח מקנייה ומכירה של נייר הערך אלא באקראי. כמו שפאמה אמר מדובר במודל כלכלי שלא ניתן להוכיח את הנחות היסוד שלו ולכן בתקופות שונות ובשווקים שונים יתכן שהמודל לא יפעל. קשה להאמין שיש איזשהו רגולטור שפועל על פי המודל, כמות שהוא. המודלים הכלכליים מנסים לתת תובנות על הפעילויות הכלכליות אבל אף אחד מהם הוא לא כלי עבודה.