הבעיה בתפיסה הניו ליבראלית ובמוביליה והראשון בהם ביבי שאף יצא נגד תשלומי קיצבאות ברמה של יציאה כנגד מקמלי הקיצבאות כמו הם מקור הבעיה, כפי שהזכירה קינן במאמר. לצערינו זאת התפייסה שמובילים כיום גם נערי האוצר והקמפיין שהוביל בזמנו ביבי והאוצר הצליח לתפוס בציבור, הץשובה צריכה להיוץ בהסברה עמוקה מלווה בהוכחות.

אחריות חברתית ועזרה לחלשים (לא עניים) הם מושגים ערטילאיים לרוב הישראלים חזקים וחלשים יחדיו.שינוי יכול לבוא אם תפרוץ מחאה אמיתית אגרסיבית מקודמתה כזו שלא תאפשר למציאות להפוך לועדות ופטפטת רק למעשים.

פעם קראו לזה "צרכים", עכשיו אני רואה שהתחילו לקרוא לקרוא לזה "כבוד". קשה להגדיר "צרכים" (לכל אחד לפי צרכיו) אבל להגדיר מהו "כבוד" זה אפילו יותר קשה... כך או כך, הסוציאליזם, הקומוניזם או "החברתיות הנאורה" או כל כינוי מכובס אחר שתבחרו - לא עובד. בשביל להשיג שיוויון חייבים קודם כל לחסל את החירות. התוצאה: את החירות מחסלים אבל את השיוויון - לא משיגים.

ביבי קפיטליסט בחינוכו מוכן לזרוק כמה עצמות יבשות לשכבות החלשות ולא מעבר לכך.גם ראשי הממשלות לפני 40 שנה ,יותר סוציאליסטים, לא התייחסו לנושא ברצינות. רק המחאה העלתה את הענין למודעות ורק מחאה נוסםת,שתגיע, תשמור על הגחלת!

המחאה החולפת והמציאות הישראלית חברתית כלכלית יניבו בעתיד הקרוב שינוי ביחס לחיים בכבוד ולאחריות חברתית. המחאה הביאה אותנו לתחילת המפץ והוא יתפתח בקרוב לבסיס של דיאלוג אמיתי ורציני.

היחס במדינה למחיה בכבוד הוא-מחיה ללא כבוד עם נטל מס ומחסור וקיצוץ ברווחה עד כמה שניתן חוץ מחרדים. כדי לשנות דפוסי קיבעון מחשבתי בתחום הרווחה אנו זקוקים לשינוי פוליטי מהותי. דברי בייניש הם התחלה בכיוון הנכון אבל רק התחלה בלבד!

פסיקת בייניש היא אכן פסיקה חשובה ואולם היא פסיקה בלבד. יש לנו שפע פסיקות חברתיות וכלכליות שהוכרעו ונפסקו ואינם מקויימות שנים. עד שבמדינת ישראל תתקבל החלטה לקיים חובות חברתיות-כלכליות, כמו של מחיה בכבוד, יזרמו מיים רבים בירדן...סדר החשיבות של קיום החלטות חברתיות מעולם לא עמד בראש סדר העדיפויות הלאומי שעסוק באיראן,כיפות ברזל, ריכוזיות,פירמידות,מיסים שונים ומשונים ועוד נושאים חלקם חשובים ורציניים אחרים פחות. להכניס לדיון הציבורי את הרווחה והמחיה בכבוד צריך להתחיל בממשלה ומשם לגלוש לציבוריות ולפוליטיקאים כמו גם לתקשורת. מי מאיתנו שמאמין שהממשלה תתחיל הוא נאיבי. היו לממשלות ישראל 30 שנה לפחות לטפל בנושא,ללא איום איראני..., ומאומה לא נעשה. נקווה שפעם,אולי בעוד כמה שנים,ישראל תמצא זמן נוח לדיון נורמלי ומתבקש באחריות חברתית וקיום בכבוד.

וכיצד בדיוק שווה 4200 או אפילו - רחמנא ליצלן - 6000 ש"ח בחודש - לסכום המינימום שנדרש לקיים משפחה בת חמש נפשות? אמא וארבעה ילדים?! מניין ההנחה שיש שני בני זוג? מניין ההנחה ששניהם עובדים משרה מלאה? וכיצד חישבו בכלל 7800 אם שני בני הזוג צריכים לעבוד מלא - כמה יעלה לשמור על הילדים כשהם בעבודה??? עם ישראל צריך להתעורר.

דברים נבונים בטקסט אבל הגיעה העת לקחת אותם מהתיאוריה אל עולם המעשה

יתכן שבמהלך ברור יתגלו לא מעט "נזקקים" מיותרים ואז ניתן יהיה לחלק את עוגת הרווחה נכון יותר ובהיקף אישי מכובד יחסית לעבר.

כלומר, כל התיזה של הכותבת מופרכת עפ"י דבריה שלה.

המחאה בקיץ שעבר יצרה בסיס להבנה של אחריות חברתית שהכרחית לחברה בישראל כאוויר לנשימה.לא ניתן יותר להתעלם מצרכי החברה הבסיסיים ומחיה בכבוד הוא אחד מהחשובים והמרכזיים בחיינו.הממשלה אינה מבינה שחברה בריאה עם מחיה בכבוד תספק בעתיד חוסן כלכלי למדינה ותהיה״כיפת מגן״ לחברה אחראית שמתקיימת בכבוד ותורמת לכלכלה ולערכים עליהם נבנתה מדינת ישראל ב-1948 עת בה קיבלנו עצמאות ולא השכלנו לבנות חברה בריאה ולמסד אחריות חברתית מלאה ובעלת תוקף מוסרי ראוי.צריך לקוות שמכן ואילך צורך זה יתממש והאחריות תתבסס במלואה.

הרבה מאוד "מומחים" קמו לעוני ולמחיה בכבוד בישראל והם בעיקר ידעו להתפרנס מעצותיהם שכידוע לא הועילו. מאמרה המעמיק של ד"ר קינן מעורר את בעיית ביטוח לאומי שרץ לקצץ בגימלה של נכה אשר רוכש רכב...לא משנה אם הנכה קיבל מתנה מהוריו או זכה בלוטו העיקרון המנחה הוא-לקצץ. מדינת ישראל התייחסה למחיה בכבוד מאז שנות ה-60 כדבר זר לה שכן היא עסוקה בבטחון ואח"כ בחרדים,חינוך,חשמל,הסתדרות,תעשיה,שוק ההון ושאר נושאים חשובים יותר,לדעת הממשלה כמובן,ממחייה בכבוד.זו טעות חברתית וכלכלית קשה אצל כל ראשי הממשלה שלא הסכינו להבין שחוסן והגינות חברתית יוצרים בסיס לחברה אזרחית רצינית ואחראית. אולי ,בעקבות המחאה,לאחר שנות דור,תגיע ההתפכחות כלפי הצורך לטפל בבעיות החברה והמחיה ביחס רציני ועם משאבים מהותיים ולא בפטפטת ומלל ריק...הלוואי שהמכון החדש לאחריות חברתית יתן את האות לשינוי בתפיסה.מי יתן.

על הממשלה לקחת יותר אחריות לגבי השקעתה ומעורבותה הכלכלית בנושא מחיה בכבוד דבר שהיא מתחמקת מעשייתו עשרות שנים. מוזר שממשלות ישראל לא מבינות דור שלם לפחות שחוסן כלכלי-חברתי ומחיה מכובדת יובילו לשיפור איכות החיים הכללית בישראל וזו מטרה ראויה במדינות מתוקנות הרואות באזרחים מקור כח ולא נטל כספי רווחה.