הפצצה האמיתית היא ביטוחי המנהלים, בניגוד לקרנות הפנסיה שמבטיחות לבת הזוג פנסיה לכל החיים. ביטוחי המנהלים מעניקים הבטחה רק ל-20 שנה. כלומר אחרי שהגבר יצא לפנסיה וילך לעולמו בגיל 87 אשתו תצא לעבוד. זקנות רעננה תתחילו להתכונן....

אנשים בגיל 60 כבר מפתחים אלצהיימר, דמנציה. שבץ. התקפי לב. סרטן. גם אם ירצו - אינם יכולים לעבוד. ולא בטוח שהם בכלל יזכו להגיע לגיל הפנסיה. על זה מסתמכת הממשלה. לזה מתפללות חברות הביטוח. שנמות כל עוד אנחנו עובדים.

וכמובן שהבעיה הגדולה היא שרוב הציבור לא מקבל פנסיה תקציבית ו/או מחברות הפנסיה הותיקה אלא פנסיה צוברת וז"א שגם אם בגיל הפרישה התפרנסת טוב אבל 10-20 שנים הרווחת מעט אזי הצבירה היא נמוכה ולא תספק אף אחד (אם בכלל חברות הפנסיה ישארו - שכן הרבה יותר יכנסו לפנסיה מאשר לעבודה ומי ישלם ב נ ו ן ???) לילה טוב

תפקיד המזונות לדאוג לילדים, ולילדים בלבד - לא לאשה תפקיד המדור - לדאוג לילדים ולא לאשה! בעת גירושים - הרכוש מתחלק שווה בשווה - וקרן הפנסיה של הגבר (הגבוהה יותר בדר"כ) מהוונת ונכללת בחלקה של האישה (לא בגיל 67 אלה בעת הגירושין!) - כך שבדר"כ חלקה של האשה 70-80%! מכאן - שהגלישה לעוני נובעת מניהול לא טוב של משק הבית וההוצאות! נשים רוצות עצמאות - בעיקר עצמאות כלכלית ובעיקר להוצאות כספים - לא להכנסות..

עד אשר נולדה בתי עבדתי במשרה מלאה מ-8 בבוקר עד 17 בערב. כאשר יש תינוקת בבית. שעות העבודה האלה הופכות לא ריאליות ( שלא לדבר על כך שיש לקחת בחשבון גם את "השעות האבודות" בשל העומסים האיומים בכבישי ישראל ). עקב כך, נאלצתי להקטין היקף משרה. כיום אני עובדת משבע וחצי בבוקר עד שלוש בצהריים. ברבות ממדינות אירופה היקף המשרה מלאה קטן הרבה יותר ( בין 36 לכ- 40 שעות, למיטב ידיעתי ). הקטנת היקף משרה מלאה בחקיקה יכולה לסייע רבות לנשים עובדות, ולאפשר להן ולבעליהן לשלב יותר יותר בין עבודה למשפחה. זאת ועוד, ידוע כי בעצם המשק הישראלי אינו מספק מספיק מקומות תעסוקה ( אם לא היו החרדים, כנראה שהיינו צריכים להמציא אותם... ) - הקטנת היקף משרה מלאה תייצר מקומות עבודה נוספים שיאפשרו לאוכלוסיות נוספות להשתלב במעגל התעסוקה - חרדים, ערבים, נכים, מבוגרים ועוד.

ההצעה שנשים תעבודנה עד גיל 67 היא למעשה הצעת חיסכון למוסד לביטוח /לעושק לאומי שידחה את קצבת הזקנה של הנשים בחמש שנים ואולי הן ימותו ברעב/חוסר אפשרות לרכוש תרופות/ כל רעיון אחר. הפנסיה שלנו לא מעניינת להם את קצה הת*ת. מדינה רעה, ממשלה מרושעת.

למה להעלות את גיל הפנסיה אם גם ככה מגיל 40 ומעלה רוב הסיכויים שאתה מובטל או עובד לפרקי זמן קצרים או מקבל משכורת מינימום? וזה תקף גם לגברים וגם לנשים אבל במיוחד לנשים. את אולי יזם ואולי פיקח ובטח דואג רק לתחת של עצמך. חכם אתה לא.

זאת האמת האקטוארית שכל מי שמכיר את המספרים יודע. כמובן שמסיבות פוליטיות אף אחד לא מדבר עליה.

אישה שישבה בבית או עבדה במשרה קצרה (עם שכר נמוך) כדי להיות בבית עם הילדים כי בעלה לא חשב שזה מתפקידו, ועכשיו עם שלושים אחוזי גירושין ויותר, תמצא את עצמה מהר מאד ענייה, כי המזונות במקרה הטוב מכסים את הוצאות הילדים בלבד, והיא צריכה לצאת לעבוד ועוד שהעבודה שלה תקזז את ההוצאות על המטפלת/מעון/גן/צהרון שהיא צריכה כדי לצאת לעבודה מלכתחילה.

המסקנה היא - לא- שהמדינה צריכה לעזור ל"נשים" עם הבעיה "שלהן" שהיא הילדים, מכיוון שהילדים הם לא בעיה של הנשים בלבד. לילדים האלה יש גם אבא!. אם אבא יואיל בטובו לחלוק במאמץ ובנטל, אז אמא לא תעדר כל הזמן מהעבודה, מעסיקים לא יחששו להעסיק נשים, וכך נשים יוכלו לצבור פנסיה נורמלית!

לרוב מגיל 42, אתה נחשב כיום ל"זקן" ומפטרים אותך בגלל הגיל (עם איזשהו תירוץ כלשהו). נכון להיום, הרעיון של פנסיה, נחמד אבל לפחות בישראל לא הגיוני. אני לא יודע מה תהיה הכלכלה אחרי שאסיים לעבוד. אני לא יודע כמה אני אחייה, מה יהיה המצב הרפואי שלי, מה יהיה המצב המשפחתי שלי וכו' ... איך אני יכול לתכנן כל כך קדימה כאשר אף אחד לא יודע מה יהיה עוד חצי שנה מהיום ?! הגישה של הפנסיה היא שגויה מהיסוד שלה, אנחנו עושים את זה לא נכון מההתחלה, כל השאר זה תוצר לוואי של הבעיה המתחילה עם חוסר היכולת האמיתית לתכנן לי את העתיד.

נשים, גברים. לא על הפנסיה לבדה יחייה האדם. הפתרון קשה אבל פשוט. לאורך כל החיים יש לעשות מאמצים ולצבור כסף במקביל לפנסיה וללא תלות בהפרשות הפנסיוניות שמימילא יהיה מי שידאג לשחוק אותן בתקנות חדשות ומשונות, בהעלאת דמי ניהול, וכו'. תמונת המצב שגם אם תחסוך לפנסיה, ותפרוש לגמלאות בגיל ,עם רגל אחת בקבר, לא בטוח שתוכל לממן בבוא העת טיפול סיעודי. הנהגת המדינה עובדת בשיטה הבאה: נצל את האזרח כל עוד הוא צעיר, פשוט עורו במיסים,תאכל את חסכונותיו. כשיזקין- התנער ממנו בתקווה שיגיע לקבר כמה שיותר מהר על מנת שקרן הפנסיה לא תפשוט רגל. תפנימו- אין על מי לסמוך.

אל תנסו להכריח אותי לפרוש בגיל מאוחר. במצב האבטלה של היום, עדיף פנסיה קטנה מגיל 62 כי בלאו הכי בגיל 62-67 אין עבודה.

אני מוכן לצאת מוקדם לפנסיה אני מוכן לשבת בבית ולגדל ילדים ושאשתי תפרנס אותי אני מוכן לקבל קצבת אלמן מהפנסיה של אישתי אני מוכן לחיות יותר שנים ממנה ושהיא תמות לפני פתאום זה לא נראה כל כך גרוע או שאתה רוצה להינות מכל היתרונות וגם לבכות שאכלו לי ושתו לי.....

למיטב זכרוני,אישה יכולה להמשיך ולעבוד עד גיל 67 שאז זו פרישת חובה, בדיוק כמו לגבר. זכותה לפרוש כבר מגיל 62. בהנחה זו לשון החוק, אז כל אחת יכולה לעשות את החשבון שלה ולקבל החלטה בהתאם. אז מה רע ?

1. אין זו אשמת הגברים או המדינה שנשים חיות יותר. 2. אין זו אשמת הגברים שנשים יוצאות לפנסיה יותר מוקדם. היתה הצעה להעלאת גיל הפרישה לנשים, היא נתקלה בהרבה התנגדות, בעיקר מצד נשים. לדעתי הלא מלומדת, גיל הפרישה צריך להיות 67 לשני המינים, ולהתעדכן בהתאם לעלייה בתוחלת החיים. 3. מי שרוצה פנסיה גבוהה יותר, שתחסוך יותר, או לחילופין שתתחתן עם גבר אמיד (מה שהרבה נשים מנסות גם היום). כל אדם יכול לחסוך מעבר להפרשה הרגילה לפניסה. זה אומנם לא מוכר במס כמו ההפרשה לפנסיה, אבל זה עדיין חיסכון שיכול לשמש בגיל מבוגר. מספיק עם ההנחה שכולנו ילדים קטנים שהמדינה צריכה להגיד להם מה לעשות: תחסכו והיה לכם יותר בזקנתכם. או לחילופין: אל תחסכו, ותחיו מפנסיה מצומקת.

אם הגברים מתים קודם, מה עם קיצבת האלמנה שהנשים מקבלות מהפנסיה של בעלן? האם הסכום לא משלים את הפער האבוד?