הן של חברה שלי

ואיי אלוהים, איזה דבר, רעידת אדמה בעולם המאפה, והלחם בפרט. תגידו שאני פלצן, קפיטליסט, סנוב מתנשא ....אין כמו הלחם הזה

ניסיתי לאפות בבית. לא יצא משהו.

חוץ מבאגטים ממש טריים בצרפת....

אני שמח שהתנסיתם באפיית לחם ביתית או בטעימה של לחם ביתי. גם בדבריכם יש אמת, לא כל אחד/ת שאופה או מבשל בבית יודע מה הוא עושה ואכן יש תוצאות מביכות לעיתים. אני אופה לחם בבית כמעט 10 שנים ורק בשנה האחרונה הייתה לי קפיצת מדרגה באיכות הלחם שאני מכין. אבל הקפיצה הזו באה עם הרבה רצון ללמוד ולהעמיק בידע. אני אופה היום בבית בשיטות צרפתיות מסורתיות, לחמי שיאור מקמחים מלאים בלבד. הלחמים הם ברמה גבוהה מאוד. יש מאפיות בארץ עם לחמים ברמה גבוהה כזו, למשל "ארטיזן" (חפשו את משמעות השם) שלא הוזכר באף אחת מכתבות הלחם שראיתי פה לאחרונה. אני לא קונה שם ואין לי שום קשר למקום. פשוט טעמתי לחם משם ומיד ניתן לדעת שמדובר בלחם ברמה גבוהה. לסיום, מי שמבין קצת באפייה והכין לחם בבית בטוח שלא יוכל להכניס אל פיו את הלחמים התעשייתים דוגמת הלחם האחיד. הדבר הראשון שמכה באפך כשאתה מריח כזה לחם זה שהוא מסריח משמרים (למי שמבין במרכיבי לחם ובנוסחאות התעשיה מדובר על 4% שמרים, תסתכלו במרכיבים).

שאחריה תבוא סעודת היום העיקרית לא כתוב פת שחרית - זהו לחם מלא זו המצאה שלך או של אדם אחר יום טוב

פעם בשבועיים, בימי שישי בבוקר, אני אופה מספר כיכרות שמספיקות לכל משפחתי (אבא, אמא, 2 ילדים) עד הפעם הבאה. הגענו לזה משיקולי בריאות, לאחר המלצה מרופא כתוצאה מבעיות עיכול שרווחו במשפחתנו, וכשהסתבר לי ש"לחם מלא" שקונים בחנויות הוא לא תמיד באמת מלא. למדתי לאפות בעצמי, לאחר מספר נסיונות הגעתי למתכון שכל בני המשפחה אוהבים (שילוב של קמח חיטה וקמח שיפון מלאים, קצת סוכר וקצת מלח). אנחנו אוכלים 4-6 פרוסות לחם ביממה, הילדים קצת פחות, בעיות העיכול נעלמו מזמן, וכמו כל מזון אחר שמכינים לבד בבית - אנחנו יודעים בדיוק מה יש בפנים, בלי חומרים משמרים, בלי תוספות לא ידועות, זה זול יחסית, זה לא גוזל זמן בכלל, והכי חשוב - זה טעים! בלי התפשרויות - טעים, עד כדי כך שילדים בבית הספר מבקשים כל הזמן ביסים מהכריכים של ילדיי :) העניין היחיד הוא שלא ברור למה קמח מלא עולה כל כך הרבה יחסית לקמח לבן, למרות שמדובר בפחות עבודה להכנתו. אבל אני קונה שקים של 20 ק"ג אז זה מתאזן איכשהו.

הכתבה המופלאה הזאת וכוונתי לשם התואר מופלאה ,ברצינות מלאה -עוסקת בספר שהיה צריך כבר להיות בשלבים הסופים של הפצתו לחנויות הספרים בישראל ובעברית. יש בה שיר הימנון גלוי ללחם והמנון סמוי וקסום ליהדות ,התרבות שגרמה לכך שגם לא- יהודים מעריצים ברכה כמו ברכת "המוציא". חבל רק שתגובה כמו הראשונה מעלה על הדעת שאנשים מערבבים בין טפל ועיקר ואולי- פשוט זקוקים לעוד קצת הדרכה בהבנת הנקרא?!

טעים מזין,לפי המשקל מרגישים שזה לחם טוב,בארץ הלחם זה אוויר אין בו טעם

אובייקטיבית הלחמים הביתיים פשוט גרועים. אנשים אוהבים אותם יותר כי הם יציר כפיהם. נסו לאכול לחם שאחרים עשו. אכן בלחם התעשייתי יש קסם בלתי מוסבר. ואני מסכים שעוד לא נתקלתי בלחמים ביתיים איכותיים בלי התוספים הכימיקליים. קשה לאנשים לחשוב שהאוכל של אמא שלהם פשוט לא טעים ולא ראוי לשיווק מאסיבי. כנ"ל הלחמים ובגדול. התבלין העיקרי של האוכל הביתי הוא האהבה והתחושה שהאוכל הזה הכי טוב שיש וההרגל. והפרמטרים הללו לא יהיו קיימים אם הלחמים הללו היו נמכרים לציבור הרחב ומהר מאוד כולם היו מצביעים ברגליים.

לא רק שלחם ביתי טעים יותר, לחם ביתי על מחמצת שאור מחזיק מעמד הרבה יותר זמן. הלחם שאני אופה פשוט מתייבש כעבור מספר ימים, אך עדיין טעים מאוד בטוסט. לחם תעשייתי מעלה עובש בנוסף להתייבשות ונזרק לפח.

אני גר ליד מאפית ודש ברמת השרון וסופרמרקט מגה ליד קונה את הלחם הזה למרות שיש לו מאפיה ליד האף. אז נכון שיש הסכמי רשת עם אנג'ל אבל עדיין היו יכולים להגמיש בשביל לחסוך עלויות ולא עשו את זה. כנראה שהוא מוצלח במיוחד. זה לחם מחמצת(שהשאירו את הבצק יום יומיים) אח"כ חצי אופים אותו,ואז באותו יום במאפיה הקטנה של הסופר אופים אותו לגמרי. עולה 17 ש"ח. חצי קילו. מחיר יקר אבל לפעמים יש הנחה ל 11 מה שעוד טוב בו שהוא מחזיק כמה ימים בחוץ ומאבד מעט טעם יחסית.

למשל הציטוט: "דגני הבר היו מזינים בהרבה מהחיטה המהונדסת שאנחנו אוכלים היום", מאיפה הבטחון לאמרה זו?

עפ"י החז"ל - "האוכל פת שחרית יוכל להשיג 60 רצים אחרים". פת שחרית - זהו לחם מלא.

מה הקשר? לכל דבר צריך לדחוף את הדעות השמאלניות-מאגניבות-"נכונות"-היפסטריות? משפט כמו "במהלך המאה ה־20 שמה לה ארצות הברית למטרה להביא את בשורת הלחם המאולף שלה לכל העולם" הוא פשוט מגוחך. לארה"ב ממש לא איכפת מה אוכלים בשאר העולם. כל מה שהיה איכפת לה בזמנו זה להאכיל את העולם כחלק ממאמצי השיקום לאחר מלחמת העולם השנייה, ולנסות להרוויח מזה כמה שיותר - פוליטית וכלכלית. (הנה, רציתם קפיטליזם, קיבלתם). בכל מקרה, הקפיטליזם המתועש הזה (פוי!) הוא מה שאיפשר למיליוני נשים סוף סוף להשתחרר מעול עבודות הבית ולצאת לחופשי. עם דבר אחד מרכזי אני מסכים - הלחם המתועש הוא אכן חסר טעם וכנראה חסר ערכים תזונתיים. אבל גם זה נכון רק ללחם שחור אחיד שנמכר בסופר. אותו לחם מתועש שנמכר ב"לחמים" הכה-נחשבת או בלחם ארז הוא מעדן לחיך. פשוט רשימה אחרת של מרכיבים שהם כנראה יותר יקרים. משה פ.

אני אוכל בבית רק לחם שאני אופה לבד - 3 שעות עבודה פעם בשבועיים. ברגע שהלחם/פיתות מתקררות הן הולכות להקפאה, וכאשר הלחם מופשר הוא טעים כמעט כמו מיד לאחר שנאפה (שאז טעמו ממש נהדר). נכון שמחוץ למקרר זה לא מחזיק מעמד יותר מכמה שעות, אבל זה מפני שאין בפנים את כל הכימיקלים שישמרו אותו 'טרי'. טיפ קטן - נסה להוסיף קצת בורגול לקמח לפני ההתפחה, זה ישנה את הטעם באופן דרמטי.

והילדים מעדיפים אותו לסנדוויצים לבית ספר. לא יודע אם הוא יותר בריא אבל אין כמו "לחאאם מפי התנור..."

אני ניסיתי לא מעט פעמים לעשות לחמים בבית. אכלתי אצל לא מעט אנשים בבית שעשו את הלחמים מכל הלב. אף פעם אבל אף פעם! לא הצלחתי לאכול לחמניות טובות וטעימות כמו שיוצא במאפיות מקצועיות. יש משהו כנראה בתוספים שגורמים ללחמים ולמאפים השונים להיות טובים יותר. אני מאמין שגם במבחן טעימה עיוור הייתי מזהה מהו לחם ביתי אפוי (ולא טעים) ומהו לחם תעשייתי טעים. כמובן שלחם תעשייתי מחזיק יותר זמן בצורה טעימה וסבירה ולחם שאופים בבית אם לא אוכלים אותו באותו היום הוא הופך למגעיל למחרת היום. ובנוגע ל"איזה לחם אתה אוכל ואיך זה מעיד עליך" - הדבר היחיד שזה מעיד זה על הילדות. כאשר בילדות אנשים אוכלים לחמים מסויימים ובגלל שלמשל בישראל עד לפני 30 שנה כל הלחמים היו אחידים וזולים ומקמח לבן, לכולם יש נוסטלגיה ואהבה ללחם הזה. כיום כשאפשר סוף סוף לבחור והמחירים די זהים לכל הלחמים אפשר לפתח טעם אישי בלי מגבלות אובייקטיביות. ולכן את המחקר הזה שאולי רלוונטי לארצות אחרות בישראל אי אפשר לערוך ולהסיק מסקנות.

ול1 ו2, אין שום קשר בין התגובות שלכם לבין מה שכתוב כאן.

בעברית, שלא כמו באנגלית, המילה דיאטה איננה מילה נרדפת ל"תזונה". לכן, משפט כגון, "לחם היה כמעט מאז ומעולם בסיס הדיאטה האנושית", פשוט אינו נכון.

הקפיטליזם שאתה כלכך אוהב לתקוף מניע את העולם קדימה. בזכות היצור המסיבי של לחם ע"י "הקפיטליסטים" אפשר לקנות לחם בזול. נכון, "הקפיטליסטים הרשעים" הוסיפו כימיקלים ללחם, אבל רק כדי להגביר את הייצור, כדי שאתה לא תצטרך לעבוד שעות בשביל כיכר לחם. בלי הייצור המסיבי של לחם בפרט ומזון בכלל, היינו עלולים להגיע למצב של אוקראינה בתקופת הרעב הגדול. ואם בכל זאת אתה מתגעגע ל"לחם של פעם", אף אחד לא אמר שאתה לא רשאי להכין לבד.