אני עוד אחכה הרבה זמן :( המדינה לא ידידותית להולכי רגל. החל מכבישים שבלתי אפשרי לעבור בלי דיכאון מג'ורי וכלה בתחבורה ציבורית מקרטעת. כשאני אומר שהלכתי מנקודה כלשהיא לנקודה כלשהיא ושלקח לי שעה לעבור את המרחק אנשים כמעט מתעלפים. ללכת את השעה הזו על הליכון במכון אבל הגיוני לחלוטין. מההליכון ישירות לג'יפ המצוחצח. אנשים מוזרים יש פה.

פעם אפשר היה ללכת בנחת על המדרכה, גם קשישים ומתקשים בהליכה הרגישו בטוחים. היום אתה הולך ורוכבי אופנים מצפצפים וכועסים על עצם קיומך, רוכבי האופניים החשמליים וקלנועיות מבהילים אותך, ואם אין לך עיניים בגב ואינך יודע לזנק במהירות, קרוב לודאי שתדרס על ידי שליח על קטנוע שעוקף את הפקקים ע"י טיסה על המדרכה. פשוט סכנת נפשות.

פרופ' רפאלי, אין כמוך. כתבה מעולה. הליכה פשוטה היא האקט הבריאותי ביותר שאנשים בריאים וחולים יכולים לעשות עבור עצמם. בברכה, בועז

של בין שעה עד 4 שעות עם נגן מוזיקה ולא משעמם לי. ומה שהכי כיף, כשמתחילים להוריד את כל הקילוגרמים המיותרים ההליכה נהיית מהירה יותר. זה הכל עניין של שימור תנע.

למה לרוץ אם אפשר ללכת למה ללכת אם אפשר לעמוד למה לעמוד אם אפשר לשבת למה לשבת אם אפשר לשכב? נכתב מהמיטה בשכיבה.