רוב הכסף הולך ל"תשלומי העברה", שזה שם כולל לחרדים\עניים\נכים\מתנחלים\עובדי עיריות שפשטו רגל. כלומר, רוב תקציב המדינה הולך ישירות מהמיסים שלנו לכיס של אנשים אחרים - במקרה של חלקם זה מוצדק, במקרים אחרים שחיתות גרידא.

זה מאוד קל להגיד תקציב ושקיפות וליצור תרעומת במיוחד שבישראל המצאנו חיה מוזרה שקוראים לה חוק ההסדרים שנוצר בשעתו באמת בגלל צורך אמיתי ואקוטי והיום משמש את האוצר להעביר גזרות שאנו לא מודעים אליהם וספק אם היו עוברים בכנסת. וזה לא נכון שאין התקדמות בנושא, שהרי אחד הסיבות שהקימו את מרכז המחקר והמידע של הכנסת הוא בגלל שהח"כ או המחוקקים לא הרגישו בנוח עם זה שהם מאשרים תקציב עם חוק ההסדרים בלי יכולת לדעת יותר את מה הם מאשרים. דווקא ברשויות המקומיות שההשפעה על חיינו כתוצאה מההתנהלות שלהם כל כך ישירה והסכומים שאנו משלמים להם הם חסרי תקדים ביחס להוצאות אחרות, כמו כן באותה מידה אנחנו יכולים להינזק מאוד בהתאם להחלטתם. דווקא שם אין שקיפות, והאבסורד הוא שזה לרוב בניגוד לחוק. מה שמצחיק שאפילו חברי מועצה נתקלים בחוסר נגישות כלפי מידע רלוונטי. ואם חברי מועצה לא יכולים להגיע למידע רלוונטי, תראו לי אזרח אמיץ ש"ילך ראש בראש עם הראשויות" אני שומע כל הזמן בעיתונות וברדיו איך ממדרים אנשים להכנס לישיבות עירייה/מועצה שאמורים להיות פתוחים לציבור, בגלל ההשפעה הישירה שלהם לרוב על השכונה שאת/ה גרים. ואם תנסו להכנס עם מצלמה, השומר ידאג שתשארו בחוץ כמובן בניגוד לחוק. ממש מקומם. עוד משהו קטן שכח הכותב לציין אפשר להגידשזה חוסר שקיפות מצידו (-: שממשל אובמה לא הדוגמה הכי טובה שהרי הממשל הפדראלי בחובות ענק, שקיפות או לא. החובות כל כך עצומים שאחת מסוכנויות הדירוג הורידו את דירוג האשראי של ארה"ב. ודווקא הממשל המדינתי משגשג מבחינה כספית וזה דוגמה טובה.

חוסר המידע והיעדר שקיפות זה אחד מהבעיות שמטרידות אותי במשך שנים, או במילים אחרות- לאן הולך הכסף ??? מצד שני,לא פחות חמור- שבמשך שנים מציירים לנו תמונה שמצבנו טוב, הכלכלה שלנו מהחזקות והטובות ועוד מליון ואחד לוקשים שמנסים למכור לנו. אם זה נכון,אז למה מסתירים מאיתנו נתונים ??? לא יודע מה איתכם, אבל לי כל העסק הזה מריח לא טוב ...

כאן יהיה לכם קצת יותר קשה נגד החברות המסחריות שהורגות אותנו. אם נדמה לכם שמה שאתם קונים בסופר ראוי למאכל אדם (עע הבשר של המנגלים שלכם) אם נדמה לכם שה"ממתקים" וה"םטיפים" וה"משקאות הקלים" שאתם נותנים לילדכם, ראויים למאכל, אז .. הגיע הזמן שעיתון שעושה עבודה יפה כמו כלכליסט יראה לכם שאתם טועים. אולי הם יפחדו בגלל החברות - אולי בכל זאת ירימו את הכפפה ויחשפו סוף סוף את המידע הזה. צריך להרעיד את אמות הסיפים לגבי תעשיית המזון.

מדינה המוקפת אויבים, צריכה לשמור את הקלפים בצמוד לחזה. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה את הלוקסוס הזה. מידע רגיש עלול להגיע לאוייב, שלא במתכוון.

מי ששולט במדינה אינם השרים וחברי הכנסת, אלא פקידים שמונו פעם ואי אפשר לפטר או להזיז. אין להם שום אינטרס לעזור לציבור. כל מידע שיפרסמו לא יוכל לעזור להם, אבל יוכל לפגוע בהם.

הזה מואד דומה למי שחושד שאשתו בוגדת בו (לאשה שחושדת שבעלה בוגד בה רק להלחיף את המין במקומות הנכונים), יש לו את כל הסימנים ה"נכונים".. השאלה היא אם הוא רוצה לשכור בלש פרטי שיביא לו את המידע על כל מה שבדיוק קורה בסיפור... הרי ברור לכולנו שרוב הכסף הולך על בטחון, חלקו הקטן לטובת האזרח משלם המיסים וחלקו היותר משמעותי הולך על "מתנות" לסקטורים שלא מייצרים כלום חוץ מאשר כסאות בכנסת ובממשלה. ולכל ה"ימנים" שישר עושים את זה לעניין פוליטי לניגוח ה"שמאל", ממשלות השמאל עשו בדיוק את אותו דבר, כך שאין הבדל משמעותי בין פיזור הכסף למי עמד ברשאות הממשלה. העניין היחדי הוא שכאשר העניין יהיה שקוף, אולי יהיו כאלה בכנסת שיתביישו קצת (קרוב לוודאי שלא) ואולי יצינעו את השחיתות וההתשלומים "מתחת לשולחן הקואלציה"..

הכותרת אומרת הכך

אם בעבר יכולת לקבל מידע, תוכניות, מפות וכו' מהרשות המקומית, במהירות ובחינם, לאחר החלת "חוק חופש המידע", את אותם הפרטים שקיבלת בעבר בחינם, הרשויות המקומיות קודם כל מבקשות כסף. אז זה חופש מידע?

זוהי הדרך לשפר את המדינה. אהבתי את השימוש ההשוואתי במאמר בין ישראל ל"עולם" כשהדוגמאות הטובות הם רק מאנגליה וארה"ב. לאירופה קיימת פתיחות טובה יותר בתחומים מסויימים כגון תחבורה. אך פתיחת התקציב אפילו לא על הפרק. יצא לי לעבוד עם מספר ממשלות והאיחוד האירופאי ומודוס אופרנדי הוא security by obfuscation. give credit where credit is due

ע"י העדר שקיפות במסלול הכספים-אף אזרח אינו יודע לאן מופנים התקציבים ומי גרם לכך בהשפעת איזה לוביסט/טייקון ומה היו השיקולים -מן הסתם האוצר חושש שהציבור יגלה שמדובר בשיקולים זרים/שיקולים פרטיים של טייקון זה או אחר

אכן, שחיתות לסוגיה מתבצעת במחשכים. אין כאור השמש כדי לרפא מפני תחלואי השחיתות. כתבה חשובה.

אני לא רואה את קברניטי המדינה חושפים בפנינו את השחיתות ומגישים אותה על מגש כסף. וחלק ניכר מהעם עדיין לא בשל לקבל מידע כזה כי הוא לא ידע מה לעשות איתו.

תבדקו את זה! בניו יורק, לא פיתחו אפליקציות לטובת הציבור כאשר לא היה מעורב פרס כספי. כל אותם אלה שלא זוכים, לא מעדכנים את האפלקציות שלהם ואז נשארים עם אפלקציות עם מידע חלקי ולא אמין!!! אל תשכחו שאנשים רוצים להרוויח כסף! אף אחד לא פרייאר ויפתח עבור הממשלה בחינם! אם הממשלה בישראל תעשה תחרות עם 100 אלף דולר כמו בניו יורק, אנשים יפתחו. אם לא, שיחפשו!!!!!!!

אכן ישראל הינה אחת מהמדינות הסובייטיות האחרונות בעולם. בעולם אידאלי הממשל חייב לשתף את האזרחים במידע ואולם אז איך יהיה אפשר להעביר כסף למקורבים במסווה? איך יהיה אפשר לשוות לפעילות שנתית שבוצעה סוף סוף לפי החלטה צביון של דאגה מיוחדת לאזרחים ? או למנוע הסתייגויות לפרוייקטים המבקשים טובת מיעוט על הכלל. נבחרינו התרגלו במשך שנים להעלים מאיתנו מידע ע"מ להפחית את הביקורת הציבורית למעשיהם. אם נדע כמה פשיעה ישנה בעיר תהיה ביקורת על מפקד המשטרה המקומי. אם נדע לאילו בתי ספר מחולק התקציב העירוני או הממשלתי ובאליו חלקים תקום זעקה ציבורית . או שתחת אור השמש הכל יחוטא ונוכל לחיות כאן יותר בשלווה.

המדינה,בשיתוף משרד האוצר וחברות הביטוח לא מוכנים לספר ולהוציא רשימות שלמות של עשרות חברות שיש בבם כסף המוגדר "כסף אבוד". אזרחי ישראל שבעבר נתנו מלוות מדינה, אזרחים שעברו מעבודה אחת לאחרת,אזרחים שפוטרו ולקחו רק את הפיצויים... הערכה היא כי יש למעלה מ15 מיליארד ש"ח( ניתן לבדוק לבד בגוגל) יש אתר בארץ שנקרא: איילי-החברה הארצית לאיתור ומימוש זכויות ונכסים. כל אזרח מעל גיל 47, וכל אזרח שאי פעם עבד בעבודה ועבר לאחרת וכמובן ילדים להורים שנפטרו, יש אפשרות לבדיקה מקיפה באתר במחיר של 47 ש"ח ( אגרה שצריך לשלם בדואר לדעתי..)בכל 147 הגופים הפיננסיים. תנסו גם לעזור למי שלא יודע להשתמש באינטרנט,פשוט להכנס ולרשום את שמכם, מי שסיכוייו נמוכים האגרה תעלה יותר וכנראה גם לא ממש משתלם לא לבדוק..בכל מקרה בהצלחה לכולם.

הממשל בישראל שומר את האזרחים קטנים קטנים קטנים, חסרי מעוף, חסרי אמונה ביכולת לעשות שינוי, בקיצור בלתי מזיקים לשיטה שממררת את חייהם.

שלטון החוק אינו בא לידי ביטוי בפועל, וכל ערימת המלים היפות: זכות הציבור לדעת, שקיפות, חוק חופש המידע - אלה תרגומים מחוקים של מדינות אחרות. בישראל עושים מהמלים האלו חוכא ואיטלולה, והן לא שוות את הנייר שהן נכתבו עליו.

חופש המידע הוא האיום הגדול ביותר על המימשל ועל בעלי ההון, ולכן ישראלים לא יודעים כלום על ייעוד כספי המסים שלהם. בגדול אנחנו יודעים שהם הולכים לביטחון, דתיים ולהתנחלויות. מקומם במיוחד שמסים שהם לכאורה מיועדים - כמו אגרות רכב ומיסוי על רכב ודלק - אינם הולכים לכבישים ולתחבורה, אלא לבור חסר התחתית של הוצאות הממשלה.

אם היו חושפים, המחאה הייתה מתגברת פי כמה. תארו לכם שהינו יודעים כמה באמת הם השקיעו במתנחלים, בחרדים, וכו, וכמה מעט בבריאות ובאיכות החיים של משלמי המיסים. תארו לכם שהעניים בישראל שאינם חרדים היו יודעים כמה הם מופלים לרעה באמת. האפקט היה זהה לשלילת כל ההעדפות של החרדים למשל על יציבות כסאו של נתניהו.

הכתבה טובה מאוד. נכון, אנו נמצאים בחושק מוחלט על הנעשה במדינה ברוב התחומים. מאוד דומה למדינות סוביאטיות. האם הממשל שאנו בוחרים לא סומך עלינו? האם אנו לא מספיק בשלים לדבר פתוח? האם הממשל לא מספיק בשל לביקורת פתוחה? בכל מקרה דרישה לחופש מידע אמתי היא מדרישות יסוד, אותן ידרוש הארגון החדש עליו מדברים הרבה. האם זה יקרה הקיץ או בבחירות - ניראה.