6. אני אוהב את יצירותיהם של סטרווינסקי והרונימוס בוש וגם כמה יצירות של בראהמס. הרי זו אינה אהבתו של כל אחד. אז האמנם משהו בי בכ"ז ייחודי, ואם לא - כיצד עולה התשובה בקנה אחד עם המציאות? דורון דורון רז | 14.07.12 (ל"ת)
5. נו באמת כתבה נהדרת, במיוחדת הספקנות של הכתבת ביחס לרדוקציה הנוראית של החוויה הרגשית לא מאמינה | 06.05.12 (ל"ת)
4. לא כל בני האדם חווים את אותם חוויות החוקר מתייחס לכל בני האדם כמקשה אחת, אבל אנשים שונים מאד אחד מהשני. יש כאלו שהציורים באמת יוצרים אצלהם רגשות עזים, ויש כאלו - למשל אני - שממש לא חשים רגש כלשהוא כלפיהם. הייתי מבקש שלא תדברו בהכללות ובצורה פסקנית כזאת. גיל כוכב | 05.05.12 (ל"ת)
3. מדע המוח - דבר משונה בתור אמנית, לא ממש מדבר אלי כל העניין של מדעי המוח באמנות או שזה משהו שקשה לתרגם לקהל הפופולרי או שזה עניין קצת רדוקטיבי מזדהה עם מה שנכתב בסוף הכתבה אורלי | 04.05.12 (ל"ת)
2. ומה חדש? הטענה שהכול בראש, אין בה כלל שום חידוש, כל תחומי החיים נובעים מהראש. אנשים רוכשים ציור יקר לצרכי השקעה ללא קשר לטעמו של הרוכש. באמנות הכסף מדבר ולא משהו אחר. חלק ממסקנות של קנדל, לא תואמים כלל את הסיבה לרכישת יצירה במחירים אסטרונומים. | 04.05.12 (ל"ת)
1. אז בכ"ז יש משהו משותף ביני לבין לאודר: גם אני אוהב נורא את הציור הזה, והוא תלוי אצלי. אבל שילמתי עליו 150 ש"ח (בלי המסגרת)... עצבן לאללה | 03.05.12 (ל"ת)
צייר לי מוח
6 תגובות לכתיבת תגובה