היכולת ללמוד מבעלי חיים היא נהדרת. השילוב של רעיונות היצירתיים והחיבה הגדולה לבעלי החיים מהנה מאוד. מומלץ לכל מי שרק יכול.

כי גם גרמניה לא הייתה מוכנה למלחמה.... למעשה גרמניה היייתה ב - 38 הרבה פחות מוכנה מצרפת ואנגליה (עם כל חוסר המוכנות שלה). בואו נזכור שב - 38 עדיין לא היה הסכם ריבנטרוב-מולוטוב, וגרמניה הייתה מסתכנת במלחמה עם רוסיה. דרך אגב, כשהגרמנים ראו את הביצורים של חבל הסודטים שנמסר בעקבות הסכם מינכן, אחד הגנרלים שלהם אמר שאפילו את צ'כיה הם לא היו כובשים.

נפלאה םחכה לסוף השבוע לכתבות המצוינות והמרתקות ומעוררות מחשבה.התגובות לא פחות מענינות

מאבק במחלות ואסונות טבע ? מחלות ואסונות טבע הם חלק מהטבע.חלק שלא צריך להלחם בו. חלק חשוב וחיוני שלא רק מווסת את גודל האוכלוסיה אלא מהווה גורם סלקציה חשוב מאין כמוהו. אין לאדם שום דברללמוד מהטבע.האדם איננו חלק מהטבע,לא משתלב בטבע ולא חי כמו חיה בטבע.כל אורח החיים האנושי הפך כלכך מעוות שהוא לא רלוונטי לטבע. ברור שזה יגמר בהעלמות האנושות שחשבה שהיא יכולה לשלוט בטבע בעזרת מדע וטכנולוגיה. הדבר היחידי שניתן ללמוד מחיות זה מה ייעד אותנו האל להיות ולמה אנחנו עומדים להעלם כמין.

אך העובדות מדברות בפני עצמם אפילו כאשר שכתוב ההיסטוריה תלוי בהתמקדות בילתי בריאה בצד אחד של המשוואה. למה היטלר היסכים בין צ'מברלין להיטלר ? מכיווון שהיטלר היה שוחר שלום ? זה ברור בדיעבד שזה מכיוון היטלר רצה לבחור את המקום הזמן שהוא יתקוף. והוא בהחלט תקף את אנגליה. להיטלר היה ברור (ויש עדויות כתובות לכך) שאם המעצמות היו מתנגדות לו לפני 1938 גרמניה לא היתה מוכנה למלחמה גם היא. העובדה הם שאם אנגליה היתה מצהירה מלחמה על גרמניה אז צרפת, פולין, ציכיה ועוד מדינות אשר הרגישו הרבה יותר חשופות לגרמניה היו מצטרפות (לפולין היה הצבא אחד הגדולים באירופה). המעצמות הרשו להיטלר לתכנן מלחמת הפתעה, לבחור את החזיות שלו וכן להגן על הצד המזרחי של גרמניה ע:י הסכם ריבנטרופ מולוטוב. כשאתה קורא ספרים פוסט מודרנים עם פרשנות :"חדשה" לארועים אשר הם דיי לעוסים.נסו לפחות לשאול כמה שאלות קשות. כמו מה עם הצד השני של המשוואה. למה היטלר "הסכים" להסכם עם צ'מברלין ?!

כשהאדם ישרוד מאות מיליוני שנים כמו הג'וקים ה"פרימיטיביים" יהיה אפשר על ה"אסטרטגיה" האנושית.

צבא והיררכיה רצוי שיהיו, אבל ביזור סמכויות וריבוי מוטציות חייבים להיות. אלמלא יוזמת העיקוף של שרון לא היינו מגיעים לעמדת הכרעה במלחמת יום כיפור. תלמדו מן ההצלחות שלנו - ברובם פרי אילתור וברדק חוצי רמות פיקוד. יש לשמר את היכולות הנ"ל, אם חפצי חיים אנו. דוגמה הכי טובה היא פרוטוקול האינטרנט עצמו, הבנוי על ברדק (פותח כך כדי לשרוד מתקפה אטומית על ארה"ב) והמנצח בכל פרמטר כל צורת תקשורת "מסודרת", כגון ה ATM שקדם לו

האסטרגיה של כלכליסט להטמיע מאמרים הדורשים חשיבה והעמקה היא בעצם מה שנדרש היום בכלי תקשורת. עד לפני עשור ככל שהיית יותר צהוב ויותר ירוד כך היה לך יותר רייטינג , זו הסיבה שעיתונים וערוצי תקשורת התמודדו מי ירד יותר עמוק לבור כדי להביא עוד קהלים. אבל הסתגלנו וזה נהיה משעמם ולא רלוונטי , ומכאן הצניחה בשיעורי הרייטינג בכל העולם ( כי אנשים יכולים לבחור מה שמעניין אותם באמת ). מכאן שהעלאת הרמה האינטלקטואלית , האתגרים המחשבתיים והרוחניות של כתבות ותוכניות היא הדרך הנכונה לקבל רייטינג בימים אלה. כלכליסט - תודה על הכיף שבכתבה.

שום פרוייקט ש וינסטוןהיה מעורב בו - מן הפלישה לבלקנים ועד הניסיון להחזיק בסינגפור - לא עבד. צ'רצ'יל היה אחד הפשלונרים הגדולים בהיסטוריה. צ'מברליין - מדינאי חכם. 180 מעלות ממה שסיפרו לך.

אשמח לדעת מהם המקורות לדבריך (לא בקנטרנות, זה באמת מעניין).

ודבר נוסף המאמר המצויין בעצם עוסק בהישרדות אבל לא מזכיר את המישגה הגנטי שהביא להתפתחות בחברה המערבית של ה"פוליטיקלי קורקט" שזו אנטי תזה מובהקת להישרדות

לפני כמה שנים בריטניה שיחררה לפירסום את הפרוטוקולים מישיבות הממשלה שלפני המלחמה, ואז התבררו פרטים שלא ידענו קודם, והם: ב-1938 לפני שחתם על הסכם מינכן ובעקבות שיחתו פנים אל מול פנים עם היטלר, צ'מברליין העריך נכון את המצב שגם בטוח שגרמניה תתקוף את בריטניה וגם בטוח שבריטניה לא מוכנה למלחמה, כי היה לה מחסור בציוד והחיילים שלה לא היו מאומנים. צ'מברליין חתם על הסכם מינכן במטרה להרויח זמן להתחמשות ואימון הצבא, הוא הקריב את צ'כיה כדי להציל את בריטניה, כי אם היטלר היה תוקף את בריטניה ב-1938 הוא היה כובש את בריטניה בקלות, ואחרי כיבוש בריטניה אז בריטניה לא היתה יכולה להגן על צ'כיה וצ'כיה היתה נכבשת בכל מקרה. במטרה לחזק את ההטעיה, צ'מברליין כשחזר ממינכן הזמין לשדה התעופה הבריטי את כלי התקשורת והכריז שחתם במינכן על הסכם שיביא שלום לאירופה, (הכרזה שרואים עד היום בסרטים הדוקומנטריים על התקופה ההיא), שהטעתה את היטלר לחשוב שבריטניה לא מסוכנת ואין צורך לתקוף אותה. צ'מברליין ידע שישמיצו אותו על מדיניות הפיוס, ובמודע החליט להקריב את שמו הטוב כדי להציל את בריטניה. בישיבת הממשלה הראשונה אחרי שחזר ממינכן צ'מברליין העביר את ההחלטות והתקציבים לבניית צבא חזק, וההחלטות האלה נשמרו בסוד עד ששוחררו לפירסום לפני שנים ספורות.

פרימיטיבי זה לא תמיד רע, לאורגניזמים מורכבים יותר לוקח זמן להגיב לשינויים, בעוד שאורגניזמים פשוטים שמחזורי הרבייה שלהם קצרים יותר מצליחים להגיע לתגובה מספקת מהר יותר (האסלם הקיצוני דוחף להגדלת הרבייה כפיצוי להקרבת פרטים מהאוכלוסיה, כך שבסה"כ אם על כל 1 שמקריב את עצמו הקבוצה מעמידה עוד 3 אין פגיעה בקבוצה)

ברירת קבוצות היא דבר שקיים גם בעת ה"מודרנית" שלנו. הרי מה הם "מדינה", "עם", "דת", "אוהדים" או כל דבר אחר שמאחד מספר אנשים אם לא קבוצה? גם אצלנו אנחנו מוכנים להסתכן בהקרבת מספר פרטים ע"מ להציל את הכלל. העובדה שאנחנו מצטערים על כך לא משנה את התוצאה הסופית (ולמה אתה חושב שבצד השני לא מצטערים?). לכן אנחנו שולחים את בנינו לצבא, לכן חבר יקריב עצמו למען חברו ואב יקריב עצמו למען משפחתו. לא שאני מנסה להגן על מחבלים מתאבדים- זה דבר מתועב. אבל לטעון שהם מגיעים מתרבות פרימיטיבית כי הם פועלים לפי חוקי הטבע זה עוורון לכך שגם אנחנו, למרות ה"תרבות" שלנו, פועלים לפי אותם חוקים בדיוק.

ואני מציע לא לזלזל בצורך באסטרטגיה. גם צבא נוקשה, שסגרין מזלזל בו, זקוק לאסטרטגיה ולא רק לפתרונות מקומיים. בוודאי שמדינה זקוקה לזה

והיום קוראים לרעיונות שנשענים על פיתוחים אבולוציוניים כדוגמת אלה שבכתבה - "ביומימיקרי". תבליטו את הכתבות עוד יותר - שיותר אנשים ייחשפו.

הסדר גודל של אתגרי האדם הם הרבה מעבר של כל חיה. בנוסף הם רב תחומיות (אתיקה, שמירת הסביבה. פוליטיקה, כלכלה וכו' ) שתי אבחנות מעניין שפרופ' רף סגרין משבח את הדגים על אסטרטגיה של התגוננות מפני הכריש. אך לא מזהה את אירן (אשר מאיימת ברצח עם, ובפועל נלחמת באזרחיה) בתור כריש. גם בטבע וגם בחוג האנושי אפשר לראות תופעות של win-win (מצב סימביוטי) או של משחק סכום אפס. ל win-win דרושים שני צדדים בטבע. מה הסיבה שהפרופסור חושב כשבחוג האנושי כאשר צד אחד מאיים על השמדה טוטאלית (משחק סכום אפס) הצד השני צריך להשיב בוויתורים (זה אפילו לא win - win אין פה מצב סימביוטי אלא גרוטסקי)

הכתבה מעניינת ואפשר ללמוד הרבה מחיות אך מצחיק הזילזול המודרני באסטרטגיה האנושית אשר כרגע אין שני לה ואפילו לא קרוב לזה.

וחיות לא מאוגדות כבני אדם. תמנון למשל, חי לבדו. העיסוק המתמיד שלו הוא בחיפוש אחרי מזון והסוואה מפני טורפים. אם אלה היו האתגרים היחידים הניצבים מולנו, זה היה סיפור אחד. אבל הבעיות שלנו מורכבות בהרבה ובמובנים רבים מרוחקות מהטבע האמיתי שלנו. דבר שני, גם אותן בעיות של בטחון אישי או לאומי, מושפעות מערכים נוספים שהם חלק מהתרבות שלנו - כמו דמוקרטיה, זכויות אזרח, וכו'. התמנון היה מאבחן כל טורף או טרף לגופו ופועל בהתאם. בארה"ב, כל השיטה נועדה להתייחס אל כולם כאל שווים, כדי להיות פוליטיקלי קורקט, ולכן הבדיקות הבטחוניות שלהם הן מסכת עינויים ארוכה וחסרת יעילות. בארץ, המקרה שונה מהבחינה הזאת. יש הרבה דברים שאנחנו יכולים ללמוד מהחיות ולהתאים אותם לצרכינו, אבל לא ניתן להשליך מהם על כל אספקט בחיינו.

כביולוג אני יודע שחיידקים פרוקריוטים הם בעלי יתרון בטבע היות שהם יודעים לשכפל את ה דנא שלהם במספר מקומות רב במקביל לשני הכיוונים כך הם יכולים להשתכפל באופן מהיר באתו אופן אני מקווה שאנחנו בונים את גדר הביטחון בדרום במקביל, מבחינת חומרים אין הבדל וכוח האדם הנוסף מחירו נמוך מאוד.

אלא שכאן בא לידי ביטוי בינינו לבין בני דודינו הפרימיטיביים: הם מייחסים לקבוצה חשיבות של מארג פרטים, כלומר אינם מהססים להקריב פרט למען הקבוצה ואף מעודדים זאת. אנחנו חושבים על קבוצה כאוסף של פרטים. ולכן כל פרט הוא בעל חשיבות. וכולנו יודעים הרי שאצלנו באמת כל פרט הוא בעל חשיבות ולא פה מיותר להאכיל.

יחד עם אורן הוברמן ועוד כותבים מוכשרים תביאו לנו מדע פופולרי, ותאמינו לי שזה יצא משתלם יופי של ראיון...

תודה על הקדשת הזמן והאנרגיה ! תוך כדי קריאה נזכרתי שלפני 20 שנה למדתי משהו על זה במסגרת התואר... מאחר ואני בת יובל הזיכרון כנראה כבר לא משהו בכל אופן לא סתם הדוגמה שהבאת היא "שבטים".. פרימיטביות מתקשרת להתנהגות הזו כי בעידן הזה איך אפשר לנהוג כך?! איך אפשר לנהות אחרי מנהיגים כאלה?!

מוטיבציה וביזור סמכויות, שם המשחק.

המעשים האלה הם ללא ספק בלתי מוסריים, ואין לי מושג איך לפתור את הבעיה הזו, אבל יש לתופעה הזאת הסבר אבולוציוני פשוט. נניח שאורגניזם השייך לקבוצה מקריב את עצמו לטובת הכלל. לכאורה הגן או המם שגרם להקרבה זו יכחד באבולוציה, כי הוא פגע בכושר ההישרדות של המחזיק בו (מם – יחידת מידע (Meme). ממים משתנים באבולוציה כמו גנים: למשל, מם שדורש מבני אדם לקיים יחסי מין אך ורק לצורך הולדת ילדים יביא לעלייה בכמות הצאצאים של המחזיקים בו, ולכן יכול להוות יתרון אבולוציוני. כמובן, יש כמה הבדלים מהותיים בין האבולוציה של גנים לאבולוציה של ממים, כגון בסיס רציונלי שעומד לפעמים מאחורי ממים, בניגוד לאקראיות של מוטציות גנטיות). אבל במקרים נדירים גן או מם כזה יכולים להועיל: למשל, נדמיין סביבה שבה קיימים מספר שבטים. בשבט 1 מתרחשת מוטציה ממטית: המנהיג משכנע את בני השבט (לדוגמה, מסיבות דתיות) שמשתלם להם למות במלחמה לטובת השאר. אם לאחר מכן תתרחש מלחמה בין שבט 1 לשבט 2, כל אחד מבני שבט 2 יעדיף לדאוג לעצמו, בעוד שבשבט 1 החיילים לא יחששו לסכן את עצמם לטובת המלחמה. אלא אם הוא נמצא במיעוט מספרי מובהק, לשבט 1 יהיו סיכויים גדולים יותר לשרוד, ושבט 2 יכחד או ייפגע מאוד. אמנם בני שבט 1 שהקריבו את עצמם לא הרוויחו מכך, אך שאר בני השבט הרוויחו בענק, כך שהאבולוציה כיוונה את הטבע לטובת הקבוצה שהסכימה לפגוע בחלק מחבריה. תהליך כזה נקרא ברירת קבוצות, והיא מתרחשת גם בדתות. במקרה הזה: פנאטים מוסלמים.

מביאים את מה שמעניין! הדברים שמרתקים את הקורא לכתבה וגורמים לו להשכיל ממנה! אני מחכה בקוצר רוח לכל מהדורת המוסף! נב. מתישהו גם שאר העיתונים הישראלים יבינו שאסונות רצח ואונס רק מדכאים אותנו ואילו כתבות כאלה גורמות לנו להשראה :)

הכול טוב ויפה בטבע עד שמתעסקים עם מוסלמים שפועלים גם נגד עצמם הרי הם מהללים את בניהם ובנותיהם השהידים שמתים ומתפוצצים עלינו איך מסבירים את התופעה החולנית הזו בטבע? זן שהורג את עצמו ואת צאצאיו בכיף.... מה יכול להיות יותר גרוע וחולני מדבר כזה? מה יכול להתמודד איתם אם להם לא אכפת על עתידם?