אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

אין לי זמן אליכם

15 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

14.
הייתי בסרט הזה. היום אין לי שום מסר לעולם שמסביבי.
הוצאתי לאור מספר ספרים. אנשים לא עמדו בתור לקנות אותם. גם לא לקרוא אותם. כשכתבתי אותם, הייתה לי תחושה של שמחה בלב, שיש לי איזה מסר שהעולם מחכה לשמוע. היום אני יודע: אין לי שום מסר לאומה, שום דבר אינני מסוגל לחדש לכדור הארץ ובעיקר, אף אחד לא באמת מעונין להקשיב למה שאני אומר. וכל מה שאני כותב כאן איננו מתוך אכזבה, להיפך, מתוך תחושת שחרור של ידיעה מהו מקומי האמיתי בקוסמוס.
גדי | 08.06.12
12.
לו הייתה תפלותם של הדברים אמיתית בעיניך, הרי שלא היית כותב ולבטח לא כותב טור על כתיבה...
זכור שאצלך עוד שפר מזלך בעניין זה של הוצאת המילים ופליטתם. יש לך קיטור אמנותי לשחרר, ולקיטור הזה יש "בית" בסופו של תהליך, יש לו לאן ללכת להתאבך לכיוון ששם הוא יקרא, למוסף "כלכליסט". ישנם הרבה כותבים, חלקם מוכשרים ביותר, מיוחדים ומעניינים ולא שיגרתיים שיצירתם לא תשזוף אף עין, לבטח לא כתיבת טור על יצירתם...והם יודעים זאת! והם מבעבעים אותם כותבים, והולכים למכור נעליים בקניון, או להציג לסדר עבורך מדפים בסופר, או לתקן את רכבך, להרכיב תריסי אלומניום, לכסח דשאים...או ...או...בכדי להתפרנס. שפר עליך מזלך ועליך להודות על כך!
מנו | 08.06.12
11.
ספרים דיגיטליים לא נזרקים
גם אם אתה מוחק אותם מהמכשיר הם נשמרים בזכרון הענן ואתה יכול להוריד אותם שוב. לגבי היעלמות ספרים ישנים- להיפך! מאז המעבר לספרים דיגיטליים הרבה ספרים קלאסיים זכו לעדנה מאחר ותמה תקופת זכויות היוצרים והרבה מהם מוצעים בחינם או בדולר. בנוסף, אין לספרים זמן מדף מוגבל, וברגע שאתה מגלה סופר שחדש בשבילך אתה יכול להשיג את כל ספריו הקודמים בלי בעיות. נקווה שגם בישראל השוק הדיגיטלי יתעורר כמו בארה"ב. אבק זה לא בריא. יכולת להביא את הספרים לבית אריאלה- יש להם מחסן שממנו הם מחלקים לכל מי שרוצה.
אני | 08.06.12
10.
שני דברים
אם אתה ממש טוב במה שאתה עושה אז יקראו אותך ואם לא אז תמצא עבודה יותר מועילה גם לך וגם לנו תבין אם אתה לא מספק את הסחורה אז זה לא מספיק שיש לך כישרון זה כמו אילה שניגשים לאודישנים בכוכב נולד אם אתה הראל סקעת אז אחלה אבל אם אתה סתם עוד אחד ששר במקלחת אז לא צריכים אותך גם אם אתה שר יפה
 | 08.06.12
6.
נגע לליבי
"בכל רגע נתון יושבים אלפי אנשים וכותבים, מחברים מילים זו לזו, מייצרים תוכן, כאילו דבר לא השתנה. מדפי הספרים בבתים צרים מלהכיל, החנויות צרות מלהכיל, הספריות צרות מלהכיל, העולם צר מלהכיל. אבל המוטיבציה, הדחף הבסיסי, לא השתנו." כל כך נכון. יש גם מי שנהנה מהמילים. גם הדחף לקרוא עוד קיים. תודה על רגע של הרהור באמצע החיים.
מילים ומנגינה | 08.06.12
2.
דווקא לספרים באופן יחסי יש זמן חיים ארוך יותר
סרטים, לדוגמא, לא כיף לראות 20 שנה אחרי שהם יצאו כי טכנולוגיות הצילום כל כך משתפרות שזה כבר ממש מציק לצופה. בספרים אין את הבעיה הזו. לאחרונה קראתי את טולסטוי והוא היה לי עדכני ומהנה. אבל פה נכנסת בעיה אחרת: ההוצאות לאור בישראל מוציאות המון תרגומים עדכניים של ספרי קלאסיקות ומחזירות אותם אלינו, אבל לא נוגעות בקלאסיקה ישראלית, כי הן לא רוצות לגעת ביצירה מקורית. וכך נוצר פרדוקס שבגלל התפתחות השפה, והעובדה שרק הספרים המתורגמים הותאמו לה, סופרים רוסים מהמאה ה-19 הרבה יותר נגישים עבורנו מעגנון וטשרנחובסקי. וזה חבל, מאוד.
דן | 08.06.12
1.
יש ספרים שנעלמים ויש כאלה הזוכים להוצאות מחודשות שנים רבות לאחר שמחבריהם הלכו לעולמם
רק לפני זמן מה קניתי את "בין שתי ערים" של דיקנס בהוצאה מחודשת חגיגית בעברית. על מדף אחר נח לו עותק חגיגי, עטוף בכריכת עור אדומה ועטור אותיות זהב, של "שר הטבעות" באנגלית טולקינית מקורית. אפרד ממך במילים האחרונות בספרו של אלכסנדר דיומא, "הרוזן ממונטה כריסטו": "ידידי - אמרה וואלנטין - כלום לא אמר לנו הרוזן זה עתה, שהחכמה האנושית נכללת כולה בשתי המלים: "לחכות ולקוות!" בהצלחה.
אבי | 08.06.12
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת