אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

דברים שכסף לא צריך לקנות

74 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

73.
הנה מה שתומכי שוק חופשי לא מבינים:
ממשלות נוצרות מתוך אינטרסים של תעשיינים ובעלי עסקים. תמיד יווצר מצב שבו יש למישהו יותר כסף כדי ליצור גוף רגולטורי ולהשחית אותו כמובן. מה שהם לא מבינים שהכל מוצע למכירה בשוק החופשי, כולל ממשלה. והממשלות הן לא האויב (חחח) של עסקים - אלא משהו ששומר על הסטטוס קוו כפי שהוא.
תום | 04.07.12
72.
לדעתי, כל התופעות הפסולות הללו הן דווקא תוצאה של היעדר קפיטליזם
אנשים חושבים שקפיטליזם פירושו המיסחור של כל דבר, אבל זה לא נכון. קפיטליזם הוא כלכלת שוק, שבה חברות מתחרות זו בזו במסגרת החוק. כשזה עובד כמו שצריך, אז יש שפע של חברות חדשות, שמחפשות כל העת עובדים נוספים, ומוכנות לשלם משכורות טובות. כשזה עובד כמו שצריך, אז נשים אומללות לא צריכות למכור את המצח שלהן בתור שטח פירסום, כי יש להן מקורות פרנסה טובים יותר. יתירה מכך, קפיטליזם מאפשר ניידות חברתית גבוהה, ונוטה לצמצם פערים בין עשירים ועניים. הרי באיזו חברה הפערים הם הגדולים ביותר? בחברות המלוכניות / דיקטטוריות / אוליגרכיות, שבהן השלטון ואליטה מצומצמת שמקורבת לו נהנית מכל הפירות וכל היתר נמקים ברעב. ובאיזו חברות לראשונה בהיסטוריה נוצר מעמד ביניים שחי טוב? בחברות הדמוקרטיות - קפיטליסטיות! נכון מאוד! אז בבקשה לא לשפוך את התינוק עם מי האמבטיה. אנשים היום עושים דברים מכוערים עבור כסף, בדיוק משום שנסוגנו מקפיטליזם לעבר חברה יותר סוציאליסטית. אפילו ארה"ב, מעוז הקפיטליזם העולמי, מחלקת היום הטבות לכל דיכפין, ולמעשה כל אזרח שלישי בארה"ב נהנה היום מקצבה ממשלתית כלשהי (!), מדמי אבטלה ועד פוד-סטאמפס. בישראל המצב לא יותר טוב, כאשר שני מגזרי ענק, הערבי והחרדי, נסמכים כמעט לחלוטין על קצבאות ביטוח לאומי. אז על איזה קפיטליזם אתם מדברים בדיוק?
אורן | 03.07.12
71.
לכל מומחי הכלכלה הסדרתיים
תחזיות מקרו כלכליות מעולם לא הצליחו לאורך זמן ובאופן קונסיסטנטי (ולא ברור בכלל אם ניתן להכריע בשאלת הצלחתן או כישלונן). אפילו לגבי הגורמים לאירועי העבר (למשל, המשבר הגדול, המיתון של סוף שנות השבעים וכו') אין תמימות דעים. אז אנא, הורידו מעט את מפלס הפאתוס והכירו בכך שאתם אידיאולוגים ואין לכם ידיעה מדויקת או קרובה לכך אודות סיבתיות ביחסים הכלכליים בין בני האדם. אידיאולוגיה זאת לא קללה, ומצוין שיש לכם אחת כזאת, אך מצג השווא של הבעלות על האמת לא מוסיף לכם.
ז' נקר | 28.06.12
70.
ל-38 ו-45: משכורת לחיילים ושיפור הטיפול הרפואי
ל-38: הפתרון הרצוי לדעתי הוא שהחיילים יקבלו משכורת נאה! כלומר צבא מקצועי כמו בארה"ב, ולא תשלום כופר תמורת אי גיוס, כפי שהצעת... (למה לעשות הכל הפוך ותמיד רק בכוח ?). ל-45: אפשר להתווכח מה חשוב יותר, מזון או טיפול רפואי. אתייחס לשניהם משום ששניהם חיוניים לדעתי. מזון: הפתרון לבעיית הרעב ברוסיה לא היה הקצבה שיוויונית יותר של תפוחי אדמה הולכים ומתמעטים אלא הכרה בכך שהחקלאות המולאמת לא עובדת. הפרטת החקלאות גרמה די מהר לכך שכמות תפוחי האדמה גדלה ואנשים הפסיקו לרעוב. רפואה: הפתרון לבעיית המיטות החסרות והתורים הארוכים לניתוחים הוא לא הקצבה שיוויונית יותר של שירותי רפואה מולאמים אלא להיפך - להפריט את ענף הרפואה או לפחות לאפשר שגשוג חופשי של רפואה פרטית במקביל לרפואה המולאמת. התוצאה תהיה אספקה שופעת של שירותי רפואה טובים יותר בכל רמות המחיר (כמו שיש כיום אספקה שופעת של מזון במגוון סוגים ורמות מחיר).
אלי | 24.06.12
69.
תשובהל36:
אולי אם למערכת החינוך היה יותר כסף להשקיע במתקנים נורמלים, בריהוט שלא יהווה סיוט לשבת עליו ולידו 6-7 שעות, מחשוב וציוד ראוי וזמין (שלא כל צורך במחשב או ברקו יצריך הערכות ורישום של ימים מראש) , אולי אם מורים יקבלו תנאי עבודה מינמלים ומשכורת שלא תבייש אותם ולא תצריך אותם לבצע עוד עבודות ערב כדי להתפרנס - אולי אם מערכת החינוך תשתחרר מהמפופוליזם הזול שבו תעודת הבגרות (לא חשוב באיזה הקף ואיזה רמה) היא האידיאל, וחזות הכל ותבנה מערכת חינוך המתאימה לילדים שונים בעלי צרכים וכישורים שונים שאינם דווקא תנך ומתמטיקה) המערכת תראה אחרת וילדים חזרו בחיוך. ושוב - - הרוב ענין של כסף, למרבה הצער.
אחת | 24.06.12
68.
נראה שהבעיה גלויה לעינינו. מהו הפתרון?
פרופ' סנדל מצביע על הבעיה שהיא רק ביטוי אחד ממכלול הבעיות הגלובליות שפוקדות את אוכלוסית העולם. המומחים קוראים לזה "משבר". לא די להזכר בפתרונות של סבתא מזמנים עברו כדי לגשת לפתרון, מפני שהעולם השתנה ומציב בפנינו אתגר משותף - לעצור את ההדרדרות בדרך של הבנת הבעיה ומציאת פתרונה בשת"פ או להגיע לפתרון בדרך של איזון טבעי של מלחמות וסבל רב. וכמו שהדגשתי, יש לגשת לפתרון בשיתוף פעולה כללי, כי פתרון לוקאלי ובידוד עצמי מתחלואי העולם אינם ישימים במציאות בה כולנו מקושרים.
אלון  | 24.06.12
67.
קראתי את שכתבתי - מתנצלת על טעויות הכתיב וההקלדה - להגנתי אומר שכתבתי הן במהירות
במהירות והן ללא משקפי הקריאה. וחשוב הרבה יותר - לגבי השאלה מה כסף יכול / צריך או לא לקנות - ממליצה בחום לקרוא את מחזהו של פרידריך דירנמט משנת 1955 - "ביקור הגב' הזקנה " . המחזה מועלה עכשיו גם "בהבימה".
מגיבה 54 | 23.06.12
66.
איכלוס יתר
משום מה אף אחד לא מדבר על over population ועל כך שתופעה זאת אחראית ישירות להרבה מהעומס על המערכת הכלכלית הגלובלית . לשום מנהיג ולשום כלי תקשורת אין את האומץ להעלות את הנושא לראש סדר העדיפויות ולפמפמם אותו לתוך הפרצוף של האזרחים. יש יותר מדי אנשים בעלי כוח ואינטרסים שרוצים להגביר את הצריכה ולהמשיך "להצמיח" את הכלכלה למרות שמה שחייב לעשות עכשיו זה ללחוץ על הבלמים בכל הכוח ולעבור לSUSTAINABLE ECONOMY. כנראה אנחנו מטומטמים מדי בשביל לשרוד את המאה הנוכחית
דובי | 24.06.12
65.
לליצן מ-14: אתה צוחק, נכון? אתה יודע כמה תלמידים בשבדיה לומדים בבתי ספר פרטיים?
לידיעתך, כיום בין 15 ל-20 אחוז מהתלמידים בשבדיה לומדים בבתי ספר פרטיים, וזה הולך וגדל. התגובה שלך היא דוגמא קלאסית לתומכי מדינת הרווחה: אתם שמעתם שיש מקום שנקרא שבדיה שהוא גן עדן, אתם לא יודעים עליו כלום, אבל מרשים לעצמכם לקשקש כאילו אתם יודעים.
מרק לוגובסקוי | 23.06.12
64.
הפרופסור המכובד הוא ככל הנראה מתעלם סידרתי מאמיתות הכלכלה
הדוגמא עם הקרח מוכיחה שהוא לא מבין דברים אלמנטרים: אם האדם שמוכר את הקרח בתחנת הדלק לא יעלה את המחיר בהתאם לביקוש הקרח ייגמר במהירות וכך רק מי שמיהר להגיע יקבל הרבה קרח ולאחרים לא יישאר כלום. במקום זאת, השוק מווסת את הביקושים ויוצר חלוקת משאבים יעילה. רוב הדוגמאות מבוססות על לקיחת כל מיני מקרי פרינג' ולבנות לפי זאת תיאוריה שלפיה ארה"ב הפכה ל"חברת שוק" . אני מכיר אנשים שמסניפים K-300, האם זה אומר שהפכנו לחברת "מסניפי רעלים" (-:?
פרידריך | 23.06.12
60.
הבעיה עם מדעי הרוח
1. אולי כבוד הפרופסור אינו מבין שכלחוזה הינו הקצאת סיכונים- גם חברת הביטוח שלי מהמרת שאמות מהר ובאופן שבו תשלם לשארי בשרי פחות משאני אתן לה. יתרה מזאת כל החישוב הפנסיוני ברמת המדינה הוא כזה שהאקטואר הראשי מקווה שבמרג פרישתנו- זמן בו א נתחיל לקבל קצבה- ועד מותנו יעבור כמה שמעט יותר זמן. רוצה לומר, בעיות מוסריות וסוגיות בהם צדדים נמצאים ביריבות יש כל הזמן, זה כשלעצמו לא מהווה סיבה טובה מספיק להגביל באופן שרירותי את האפשרות של אנשים לסחור. האם פרופסור סנדל היה נותן לגברת סמית 10.000 דולר כדי להאכיל את ילדיה? מה עדיף לגווע ברעב או קעקוע מכוער ומשפיל על המצח. 2. הבעיה בסנדל, או למצער בכתבת שמביאה מדבריו הינו העדר תיאוריה ברורה על בסיסה יבדל בין מצבים שונים ויטען באופן ענייני מדוע סחר כזה או אחר הוא אסור.
גל | 23.06.12
58.
רעיון שמסתובב לי בראש כבר מזה זמן מה
כתבה מצוינת והרבה חומר למחשבה, אבל אני רוצה לקחת צעד אחד אחורה. פרסום ופרסומות. עולם הפרסום שועט קדימה באגרסיביות ובלי רחמים הם נכנסים לנו לתחתונים ומהווים גורם ממריץ לחדירה לפרטיות שלנו (איסוף מידע על כולנו במאגרים גדולים), לבלבול העין שלנו בכביש או כשמנסים לקרוא כתבה באינטרנט הם מקעקעים את מצחינו בלוגויים שלהם. שוטפים את מוחנו שאנו לא מאושרים ורע לנו מאוד, וכל זה ייפתר עם קניית ה-מוצר. מוכרים לנו רעל במסווה של זוהר נכסף. זה משפיע על כולם, על תפיסת עולם מעוותת של ילדינו ושלנו. ובאש נלחמים באש, התמריץ לעצירת בולמוס הפרסום הוא מדד הפוך, ככל שמוצר מפורסם יותר אנו , הציבור , נקנה אותו פחות. תנועת מחאה חדשה , מי בעניין ??
ענת | 23.06.12
56.
שורה תחתונה היא זו - אנחנו חוזרים למשטר של מעמדות והעבדות המודרנית חשופה לכל
קרב היום שאנשים ישעבדו עצמם מרצון לאדם עשיר בשביל מזון וטיפול רפואי והוא יקבע בשבילם חיים ומוות. מדינה שנמצאת בחובות תאפשר לפושע לקנות את החופש שלו תמורת כסף ושוחד שוב יהפוך לדבר מקובל שבשגרה.
תומר | 23.06.12
55.
הייתם מצפים ששטייניץ שבא מלימוד פילוסופיה באקדמיה
יביא איתו לכנסת משהו מהערכים המוסריים חברתיים, אתקיה לתוך חיי היום-יום שלנו, אבל איפה האיש ואיפה החזון.... במילים אחרות אם לסכם את הכתבה הזו, תבחרו טוב טוב את האנשים שיושבים בכנסת אחרת החיים פה יכולים להפוך לגיהנום. התפוררות הדמוקרטיה היא איום מוחשי מתמיד.
ליה | 23.06.12
54.
הכסף בהחלט לא קונה הכל אבל הוא עושה את החיים -ואפילו את היאוש יותר נוחים.
כסף לא קונה אהבה. אבל זוג צעיר שיש לו ממה להתחיל את החיים יחד - יש לו יותר סיכוי לבנות יחד חיים טובים כי הוא צריך לעסוק פחות בהשרדות ומלחמה על כל חודש של שכר דירה. הוא יכול להביא לעום מהר יותר ילדים, ואולי גם יותר ילדים ולתת להם חינוך טוב יותר, וטיפול טוב יותר. הוא יכול גם להזמין מידי פעם ביבי סיטר ולצאת יחד כזוג, ולשמר את הזוגיות, מה שזוג חס אמצעים לא יכול. כסף לא קונה בריאות. גם אנשים עשירים חולים ואף הולכים לעולמם כי הגוף נכנע למחלות ממאירות אבל כשהפרוטה מצוי בכיס ניתן יןתר לעסוק ברפואה מניעתית, ולזהות מחלות בשלבים ראשונים, ולטפל בהם. אפשר להשקיע זמן בטיפול והחלמה מבלי לחשוש למקום העבודה (אחת הסיבות העיקריות שאנשים מזניחים את בריאותם). ואם חלילה המחלה אינה נתנת לריפוי - אפשר לכל הפחות לתת לחולה את מקסימום התנאים כדי שימיו יהיו נוחים ונעימים ככל האפשר, ולמשפחה את מקסימום העזרה הנפשית והפיזית. כסף לא קונה חיי נצח. גם אנשים עשירים הולכים לעולמם גם ללא מחלה סופנית מיוחדת. אבל כסף יכול לתת טיפול טוב, להנעים את החיים, לתת לאדם הזקן טיפול מכובד בלי שיהיה תלוי בטובות של ביטוח לאומי והשעות ש"העובדות סוציאליות" אולי נותנבמורחי שהשפילו את הקשיש בכל דרך אפשרית. כסך יכול לתת לקשיש את האפציה לרכוש גם אוכל וגם תרופות, ולעיתים גם עיתון. בימינו זה לא מובן מאליו. כסף אינו תעודת ביטוח לזוגיות מאושרת ונצחית. אבל במקרה של בגידה/פרידה קל יותר להתמודד עם המשבר האישי הנפשי והמשפחתי עם אין צורך לחיות בחרדה פן תילקח קורת הגג מעל ראש האישה וילדיה. מן הסתם לנאוה ברק היה קל יותר להתגרש מלחברתי (שגם בעלה חזר לאהובת נעוריו) שנישארה ללא קורת גג לה ולילדיה, והיא נאבקת יום יום ושעה שעה בתשלומים לדירות זערוית אליה נאלצה לעבור, בתשלומי בית הספר, במחשבה איךתקנה לילד המתגייס את כל צרכיו, בבושה שבגילה היא צריכה להתמך כלכלית בהורים קשישים למרות שכל חייה עבדה ועובדת בעבודה מכובדת. קל יותר עם יש כסף גם לממן עזרה נ מקצועית נפשית -רגשית, שתעזור למשפחה רגשית לשוב ולעמוד על הרגלים. כסף לא קונה ילדים מוצלחים וטובים. אבל כשיש מאיפה, כמו שאמרתי כבר בהתחלה - ניתן לתת לילדים חינוך טוב יותרף חוגים מוצלחים יותר, טיפול טוב יותר כשההורים יוצאים לעבודה, טיפולים רפואיים ואחרים טובים יותר, וגם אם לא תמיד זה נ מצליח - לפחות לדעת שעשית הכל למען ילדיך ומצוקתם או אי הצלחתם (שלמרבה הצער קטראת לפעמים) לא נובעת מכך שכלכלית לא יכות לעזור להם ולתת להם את צרכיהם. אז לא, כסף לא קונה הכל - אבל הוא מאד מאד מאד מקל על כל תחומי החיים, ורק מי שיש לו ואינו מבין מהו מחסור - יכול לומר אחרת.
אחת שהתנסתה בחסר.  | 23.06.12
50.
הקפיטליזם עצמו מנותק מהמוסר והצדק החברתי
לפי השיטה הקפיטליסטית הסחורה היא זאת שקובעת איפה, בכמה, מתי ולמי היא תימכר, כי הסוחרים מחויבים למקסם רווחים ובכך האחריות המוסרית על פעולותיהם לא בידיהם. מי שחושב שאפשר לתקן את העולם באמצעות שינועה של ניירות ירוקים הוא או מטומטם או חזיר קפיטליסט.
יוסי | 23.06.12
49.
זאת הסיבה שאני מעדיף את ישראל על אמריקה
באמריקה משלמים לחיילים בצבא כסף! משחדים אותם בכסף בשביל שילכו להילחם. אצלנו לא צריך כסף-יש ערכים, שבשמם אתה לוקח בנאדם ל3 שנים בצבא, משלם לו 700 ש"ח בחודש וקורע אותו בסיורים, שמירות, עבודות רס"ר ורס"פ ושולח אותו להילחם בשבילך. אחר כך אתה נותן לו 9,000 ש"ח מענק שחרור, וזהו. כי אנחנו מדינה שבה האידיאלים יותר חשובים מכסף, שכידוע, הוא דבר מושחת ומשחית
פטריוט | 23.06.12
47.
הקפיטליזם נגמר הגיע העוני
אם קאתי סמית לא היתה מציעה למכור קעקוע למטרת פרסום, אז לא היה מישהו שבא וקונה. אם אנשים שעומדים בתור לא היו מציעים למכור את התור, לא היו לקוחות לזה. הקפיטליזם החזירי כבר נגמר עכשיו מגיעה התוצאה שלו, והיא העוני העולמי. העשירים לקחו את כל הכסף, סחרו בכסף ובקרקעות, הרוויחו רווחי קרטל מנופחים ועכשיו, המפולת. אמריקה ועוד מדינות נמצאות במצב של עוני ואז מוכרים את מה שאסור למכור ומרוויחים כסף מכל מיני דברים משונים. התפקיד של המדינה הוא להגביל את העשירים, לעצור את הזללנות שלהם. משם כבר הכל יסתדר כלפי מטה. העוני הוא רק הסימפטום, לכן, אין מה לטפל בחינוך טוב יותר וברפואה ציבורית טובה יותר (זה במילא לעולם לא יקרה, כל דבר בפיקוח ציבורי הוא בלי אחריות, כי האנשים יודעים שאת המשכורת שלהם הם יקבלו בכל מקרה גם אם יעבדו גרוע) צריך לטפל בבסיס של המדינה שנותנת לעשירים חבל ארוך מדי, מעלימה עין מהקרטלים ומקיפוח העובדים, שכר מינימום שלא משתנה כבר שנים, ועוד ועוד. הפרופסור גילה את הסימפטומים (עוני, רצון לעשות כסף מכל דבר גם ממסכנות מחלה ומות) אבל לא המוסריות הנמוכה היא הגורם לה. במצוקה גדולה, המוסריות יורדת- זה כלל של שנים ומה שצריך לפתור הוא לא את המוסריות (לכפות מוסר באמצעות חוק פלילי) אלא את המצוקה, וזה אפשרי על ידי חקיקה אזרחית שתאסור קרטלים, תעלה את שכר המינימום, מיסוי יותר רציני וקצת עזרה מלמטה על ידי מחאה אזרחית, לחסוך, להוציא פחות בקניונים ובקואופים למיניהם, לחיות חיים צנועים ולא להכנס לחובות.
לנה | 23.06.12
45.
מהו כסף? (2)
לכסף עצמו אין ערך אמיתי - אלא סמלי בלבד. הוא מסמל מעמד. וכשאדם קונה בכספו מוצר כלשהו, אין הוא קונה אותו בעבור משאב, או מוצר בעל ערך אחר, אלא בעבור "נקודות המעמד" שצבר. וזו לראייתי היא שיטת המעמדות המודרנית. הטענה הערכית שמאחורי השיטה הזו, היא שלבני האדם שוויון הזדמנויות, ושהצלחתו של אדם בשיטה תלויה בהשקעה ובפוטנציאל שבו, וזאת בניגוד לשיטת המעמדות שהיתה נהוגה בעבר - כאשר אדם נולד למעמד של הוריו, ללא יכולת לטפס בסולם. אבל בגלל שנקודת הפתיחה הכלכלית אינה שווה, שוויון ההזדמנויות לא בא לידי ביטוי. בין אדם שנולד להורים בעלי מעמד גבוה, לבין אדם שנולד למעמד נמוך - אין שוויון הזדמנויות. ובנוסף, מכיוון שלכסף שאדם יכול לצבור אין גבול עליון, כך גם אין גבול למעמד שהוא יכול להגיע אליו. וכיו"ב, גם אין גבול לעוני - שכן העשיר והעני מתחלקים באותו מאגר של "נקודות מעמד". וכשאני משליך את צורת ההסתכלות הזאת לשניים מן התחומים שנידונים בכתבה, עולה תמונה קצת מקוממת: בתחום הרפואה והבריאות, הביקוש לטיפול איכותי גבוה מההיצע. וזאת הסיבה היחידה שחולים שוכבים במסדרונות בית החולים. הרפואה הפרטית היא פשוט דרך לחלק את המשאבים המוגבלים על בסיס מעמד. ובגלל שכולנו התחנכנו לחשוב שערך חייהם של כל בני האדם שווה - התמונה הזאת מקוממת. בתחום החינוך עולה תמונה דומה. ההיצע הנמוך בחינוך איכותי מוביל לפיתוח המגזר הפרטי. וגם כאן, חלוקת המשאבים החינוכיים מבוססת על מעמד ותו לא. ושוב - עולה תמונה מקוממת. הערך שבבסיס השיטה הכלכלית - שוויון ההזדמנויות, נרמס. המשאבים המוגבלים הם עובדה קיימת. פיתוח מגזרים פרטיים לא פותר את הבעיה ע"י הגדלת ההיצע, אלא פשוט ממיר את שיטת חלוקת המשאבים לשיטה מבוססת מעמד, מכזו המבוססת על ערכים הוגנים: דחיפות המקרה או קדימות שרירותית בתור - בתחום הרפואה, או שוויון הזדמנויות ופוטנציאל - בתחום החינוך. וזה - לראייתי, מה שעקום בכל הסיפור הזה.
אלון | 23.06.12
44.
שביב תקווה לפני שהמדינה שלנו , שמאבדת כל יום צלם וקברניטיה הפכו מציונים לצינים ....
האיש הזה עשוי להציל אותנו מהכחדה רוחנית. מדינה שמפקירה את אזרחיה, שלא באמת איכפת לה מהם ושהיא מנצלת בציניות נוראית את אלו שאיכפת להם , ונותנת עושר אגדי למעטים על חשבון אלפים ...
יהודי | 23.06.12
43.
רוב הדוגמאות של הפילוסוף ניתנות להפרכה ע"י הצגת צדדים שהוא לא מציג אותם: לגבי הלוביסטים ששוכרים
ומה לעשות שמס' המקומות בדיוני הוועדה כמו בכל דבר הוא מוגבל? לציבור נשאר רק לסמוך על יושרו והגינותו של הנבחר שלהם שיפעיל את שיקול הדעת לגבי כל אחת מהמטרות של הלובסיטים הנ"ל, ואם לא, להעיף אותו בבחירות הבאות. לגבי שיטת הספסרות של תורים לרופאים בבייג'ינג, אם הטיפול הרפואי אמור להיות שוויוני ובחינם כי כך קבעה המדינה אז יש דרכים לעקוף אותה למשל וידוא ואכיפה של התאמה חד חד ערכית בין מי שעומד בתור לטיפול לבין מי שמקבל אותו ע"י מסירת פתק לתור רק עם הצגת תעודה מזהה ותמונה וכנ"ל הכנסתו לרופא. (זה אומר שמי ששולח מישהו אחר צריך להיות במקום עם זה שהוא שילם לו שימתין בשבילו והשיטה תעצבן ותהפוך מסורבלת ומיותרת...). התאמת זהות חד חד ערכית היא הרי בדיוק מה שנעשה בזמן בחירות. בענין הגלולות לנשים מכורות: הגבלת יכולת ההולדה במקרה זה היא זמנית והפיכה. האם המכורות בוחרות בחירה חופשית? כל אחד צריך לשלם את המחיר האישי של הטעויות שלו בנוסף למחיר הכלכלי בדיוק כמו שהחברה מחליטה שרוצח צריך לשבת בכלא. תלמידים - צריכים לחזור לפחד מהוריהם ומהמורים שלהם. הם צריכים לקבל עונשים בלתי מתפשרים על אי עמידה ביעדים כי כמו שחובת ההורה לדאוג לרווחתם כך חובתם של הילדים לעשות מה שהורה יודע שטוב עבורם. כמובן שהעונשים צריכים להתאים לתרבות של ימינו כמו מניעת גישה לאינטרנט והחרמת טלפון סלולרי ולא בדמות תגמולים כספיים. אם ניתן לצפות את בואו של הוריקן העיריה יכולה להכין מראש (הווה אומר מניעה מראש) מאגרי חירום במקלטים לצורך חלוקה לתושבים וכך למזער את הנזק של הפקעות המחירים והסחיטה המוסרית שבהן, כי כמו שמגיב 32 אמר, אולי המחיר היקר ימנע מאדם אחד לקנות הרבה ולגמור את המלאי לאחרים, אבל מי שהכסף לא מצוי בידו וזקוק למשאב לא יקבל אותו כלל, לעומת העובדה שמי שהכסף כן מצוי בידו באותו הזמן, יישאר לו פחות לעתיד לבוא, וכך מרוקנים אנשים מהיתרות שלהם, שכל אחד תיכנן שיספיק לו בעיתות צרה לפי רמת יכולתו. חוכמתו של הפילוסוף במאמר היא בכך שעשה את ההבחנה החשובה של מה צריך להיות נתון להשפעת כוחות שוק ומה לא. אם התור לביקור באמפייר סטייט בילדינג יהיה ארוך מדי ולא יהיה לי כסף לשלם מחיר לכרטיס יקר יותר אז אוותר על הביקור לגמרי. אם יהיו מספיק אנשים שיחליטו שעלות הכרטיס אינה שווה את מה שייתן לי ביקור במקום הזה, מכירת הכרטיסים תרד, מה שיוביל להוזלת מחיריהם. פה אכן כוחות השוק הם אלו שיקבעו. העוולה המסוכנת הזו של אג"ח המוות, כל אדם שמודע לה צריך פשוט מתוך התרסה שהשיטה הזו מתאפשרת בכלל לא להסכים לעשות ביטוח חיים כלל. זוהי חוצפה ממדרגה ראשונה, נראה שהתרבות האמריקאית בבסיסה מהמרת על כל דבר, ולא בוחלת גם בזילות ערך חיי אדם. מסתבר שהקפיטליזם ללא גבולות הוא אותה גברת בשינוי אדרת, עבדות מודרנית, שאולי לא ניתן להוציא מהאמריקאים. אכן, עשירים מפסיקים להשתמש בשירותים שהעניים משתמשים בהם. אך התבדלות זו מכל מיני בחינות (גיאוגרפית - בשכונות מגורים, בשירותי בריאות חינוך וכד') מובילה לשנאה מירמור ובסופו של דבר לאלימות מצד האוכלוסיה הנזקקת יותר, שמספיק חכמה להבין, שהיא טובה ואיכותית לא פחות מזו העשירה אם רק ניתן לה לממש את הפוטנציאל שלה... תנו לזה להימשך די זמן, תנו לעוני לגדול מספיק, והפשע יזלוג ויגיע גם לתוך השכונות של העשירים, עד שגם הם יהפכו ל'חברתיים' מכיון שיבינו שאין להם ברירה, יש גבול לכמה משטרה וצבא ואבטחה הם יוכלו לשים על עצמם, בסופו של דבר הדרך היחידה היא להפחית את הסיבות לפשע בכלל החברה, ע"י הפיכתה לצודקת ושיוויונית יותר.
אנשים שיעמדו בתור בשבילם, מי שידו | 23.06.12
42.
זה מזכיר לי "זנות" , והרי זה המקצוע הכי עתיק בעולם
אולי בגלל שאני אשה , המחשבה על נשים שנאלצות למכור את גופן ונפשן כדי להתקיים מעוררת בי כאב גדול. ובכל זאת יש המשתמשים בשירות הזה תמורת כסף בלי שזה יפריע להם . כל זה לא חדש ובעיני יותר נורא מכל מה שהוזכר בכתבה הזו. אין חדש תחת השמש.
אילנה | 23.06.12
41.
ל-32
פיספסת את מהות הכתבה הפרופסור לא מתייחס לכוחות הפועלים בשוק. כמו הדוגמה על הקרח: הגיוני מאד מה שאמרת. אנשים שהמחיר נראה להם זול יקנו יותר. עקומת היצע וביקוש. וזה מבט כלכלי נכון. אבל זה לא היה הדיון. הדיון היה פילוסופי ולא כלכלי. מבחינה כלכלית הרי ברור שכל דבר שיש לו שוק מן הראוי שיהיה בו מסחר (גם אם מדובר באג"ח מוות). מבחינה פילוסופית, שזו מהות הכתבה, היה בה להראות "שווקים" (כמו המצח של הבחורה, או אג"ח מוות), שייתכן שאין זה ראוי שיהיו קיימים. יש צורך בהפרדה, כפי שנאמר, בין הצד הלוגי-כלכלי (שההגיון שלך פועל לפיו, ואין ספק שפועל כראוי), לבין הצד הצדק - מה לא ראוי לקנות בכסף. באילו נקודות שבהן נוצר שוק, ניתן למצוא דיסוננס אתי (למשל- עם הלוביסטים).
 | 23.06.12
40.
לדעתי החטאתם את הנקודה
"הכל" היה לרכישה מאז ומעולם, השינוי כיום הוא העדר הבושה. אין כיום מערכת ערכים ברורה, המאגדת את כלל הקבוצות האתניות/דתיות/סוציאליות בעלות הזכויות הפוליטיות והכלכליות בחברה. אין קוד ערכים בלתי מעורער. וזה מה שמפחיד, למעשה. לא הרצון לסחור בכל (שהיה קיים תמיד) אלא חוסר היכולת שלנו לשים את הקו המפריד בין טוב לרע, בין צודק לבלתי צודק. ואי אפשר להתבסס בצורה עיוורת על החוק הכתוב. החוק ייאכף רק במידה ותהייה עליו הסכמה כוללת.
אור | 23.06.12
39.
למגיב מספר 32
ההסבר שלך לגבי ההצדקה שבהעלאת מחיר הקרח - בהחלט משכנע, אבל לגבי קיעקוע של שמות מסחריים על המצח - תאר לך את חברה אנושית אשר בה על מצחם של העניים יקועקעו סמליהם של חברות מסחריות, קוקהקולה / פפסי / מקדונלד, ואולי גם פרסומת לבתי בושת, או תמונות של מועמדים פוליטיים, או בתי מסחר לחלקי חילוף, או לאביזרי מין. אני חושב שהטעות שלך (וגם אני טעיתי בכך בעבר ממש כמוך) היא באמונה הגורפת בכך שכוחות השוק מביאים תמיד לתוצאה רצויה ויוצרים איזונים נכונים. בפועל, אם תסתכל סביבך על התרבות שנוצרת כאן בשני העשורים האחרונים, אני חושב שתיווכח בטעותך. ולדוגמה - ראה את רמת תוכניות הטלויזיה בישראל (ריאליטי וכו') - ותגיד לי אם הרמה שם (הנגזרת מהרייטינג) גבוה בעיניך?. יום טוב
יריב | 23.06.12
38.
חייל קרבי בצה"ל יוכל לרכוש אפוד מגן קרמי בתשלום השאר יסתפקו במה שיש...
ל 32, איפה הגבול? האם לאפשר לצעיר בן 18 לשלם כופר במקום להתגייס? למה לא? המדינה זקוקה למזומנים, ויש מספיק צעירים לפני גיוס, בני עשירים שהיו מוכנים לשלם למדינה כדי שתפטור אותם משרות צבאי. האם לאפשר לאנשים לסכן את חייהם ובריאותם תמורת כסף? כגון ניסויים בבני אדם, תרומת איברים לכול דורש? ובכלל, שהמשטרה תדאג לאכיפת החוק רק בשכונות מגורי עשירים בתמורה לתשלום נוסף... למה לא? הורדת הדיון לרמה הכלכלית נטו והמנעות מדיון בהיבטים המוסריים לא נכונה ושיטחית.
א. הקיר | 23.06.12
36.
תודה, מתייחסת לנושא החינוך : למה לשחד את הילדים ? -
מתוך הכתבה: "מהרגע שכסף תפס מקום נכבד יותר בחיינו, התחלנו להשתמש בו גם כדי - ובכן, אין מילה טובה יותר - לשחד את ילדינו. כל הורה, בצורה בוטה יותר או פחות, בכסף או בשווה כסף, משחד את ילדיו כדי לעודד התנהגות רצויה, כמו "פיפי־פרס" או כסף תמורת הצלחה במבחנים. מה שלא הולך בטוב, ילך בכסף." איך הגענו למצב שצריך לשחד את הילדים? למה הם לא חוזרים מביה"ס בשמחה? למה הם לא מרגישים סיפוק בתוך מוסדות החינוך למיניהם? כל עוד ההתנהלות של אותן מוסדות חינוך תמשיך להיות עם דגש על השכלה שלא מועברת בצורה מרתקת, מאתגרת ושלא תשלב פעילות חיבור בין הילדים...גם הכסף לא יעזור...לא בימינו שהאגו הגיע לשיאו זו דעתי
רינת | 23.06.12
32.
אם לא מוצא חן בעיניך הקעקוע שהיא עשתה על המצח - זכותך לשלם לה סכום גבוה יותר כדי שלא תעשה קעקוע
אין לך שום זכות למנוע ממנה מהלך שמועיל לה, מועיל לצד השני לעיסקה, ולא מערב אף גורם שלישי, סתם כי זה לא מתאים לטעמך האישי, שמשום מה נראה לך כחשוב יותר מרצונה האישי של אותה אישה. כל המאמר מלא בדוגמאות לעיסקאות שהטיבו עם שני הצדדים, וזה כואב לפרופסור המכובד, כי הוא לא רוצה שאנשים יוכלו להטיב אחד עם השני באופן חופשי - הוא רוצה שהממשלה תשלוט בהכל ותטיב רק עם אנשים "מכובדים" כמוהו, ולא עם פשוטי העם שיש להם צרכים ורצונות שונים משלו. אין שום בעיה עם זה שאנשים משלמים כדי לדלג על התור - יש אנשים שהזמן שלהם שווה להם יותר מהכסף שדורשים, ויש אנשים אחרים שמוכנים להשקיע זמן ולחסוך כסף, שתי הגישות הן לגיטימיות ולשתיהן יש מקום לחיות זו לצד זו. מחירים הם לא סתם מספרים, מחירים מכילים מידע חשוב - הם מייצגים את המחסור היחסי בכל מוצר ושירות על פני האדמה. כאשר תחנת דלק מעלה את מחיר הקרח פי 10 בזמן שיש דרישה רבה לקרח, זוהי לא "סחיטה", זו תגובה חשובה של מערכת המחירים ל*מציאות* של מחסור בקרח - המחיר הגבוה לא יוצר את המחסור - הוא רק מודיע עליו. אם המחיר לא היה עולה, אז הראשונים להגיע לתחנת הדלק היו קונים "ליתר ביטחון" הרבה יותר קרח מאשר כמה שהכרחי להם, והבאים בתור היו נותרים ללא קרח כלל. מכיוון שהמחיר עלה, ועכשיו הוא גבוה מאוד, כל אדם שיגיע לתחנה, יקמץ בקנייתו ויקנה רק את כמות הקרח המנימיאלית שהכרחית עבורו, באופן כזה, אותה כמות של קרח תספיק להרבה יותר אנשים - וכך העלאת המחיר *מיתנה* את המחסור בקרח. זהו התפקיד של מחיר, והפרופסור הפילוסוף (כמו שר האוצר שלנו) הנכבד היה מבין זאת לו היה לוקח לפחות קורס אחד בסיסי במבוא לכלכלה. את כל שאר הדוגמאות שבמאמר ניתן להסביר בעזרת אותם כלים בסיסיים של הבנת הכלכלה ותפקידים של המחירים בה, אבל מכיוון שגם הזמן שלי שווה כסף, אני אעצור כאן ואמליץ לקוראים לקרוא בעצם ספר בסיסי ביסודות הלכלכלה, בשביל להבין טוב יותר את חשיבות התופעות הללו, אני מאוד ממליץ על: יסודות הכלכלה - מדריך לאזרח / תומס סואל בהוצאת מרכז שלם (ד"א, למרכז שלם יש עכשיו מבצע לכבוד שבוע הספר - שלושה ספרים במחיר אחד, אז זו הזדמנות לקנות את הספר הזה ולקבל עוד שניים בחינם. ולא, אני לא מקבל מהם אחוזים...לצערי...).
אזרח | 23.06.12
31.
ומה בישראל ?
אני חושב שצריכים לזכור שקודם כל תיאוריה כלכלית משמעותה הצעה לחלוקת משאבים. אם ניקח לדוגמא את מדינת ישראל, בתחום הבריאות, נזכר בכאוס שקיים. כביכול, השיטה בבתי חולים היא סוציאליסטית ומרבית עם ישראל, עשיר כעני, הולך לבתי חולים ציבוריים. המצב שם קסטרופאלי, חוסר במיטות, חוסר ברופאים, תורים חסרי הגיון. אם לא הייתם, אתם צריכים להיות אסירי תודה למזל (\אלוהים\מה שבחרתם להאמין בו). המצב הזה נובע למעשה מהקצאה שווה של המשאבים בין האוכלוסיה, ובניגוד לשיטה הסינית, קבלת טיפול תלוי דחיפות. לעומת זאת, בשונה מארצות הברית, שם בתי החולים הפרטיים הם מהטובים בעולם, מערכת בתי החולים הפרטיים בישראל היא ברמה די דומה לזו של הציבוריים (בדיקות מתרחשות יותר מהר, אבל בסופו של דבר מדובר בהשקעה רבה כאשר לא בטוח שהתמורה היא משמעותית). על אף שההגיון של החברות הישראליות הוא מעוות ויש תודעת שירות אפסית, ולכן מרבית החברות לא משתפרות, ברמה התיאורתית כביכול - גופים פרטיים צריכים לשפר את עצמם כדי להשיג עוד לקוחות \ עוד כסף. כאשר גופים ציבוריים, כמו בתי החולים, תלויים בהחלטות שרירותיות של הקצאת תקציבים על ידי ממשלה מושחתת ואכזרית. על אף שנדמה שברמה התאורתית פרופ' מייקל סנדל ייצר מצב אוטופי בעצמאות חסמים ל"אי-מסחור תחומים מוסריים" מה שלמעשה הוא יגרום הוא להתערבות ממשלתית, בעוד אנחנו יודעים שהאינטרסיים של אישי הציבור שונים מהאינטרסים של העם (וגם בתוך העם יש ניגודי אינטרסים). בסופו של דבר, גם בתחומי הכליאה, הבריאות והטיסות לחלל, אעדיף להיות תלוי הכשרון שלי והיכולת שלי לבסס את עצמי (כאשר ברור שצריך סף מינימאלי של שירותים גם לאלו שידם אינה משיגה, אבל לטעמי אין צורך להלאים את התחומים).
א. | 23.06.12
30.
מה הוא כסף?
הכסף הוא סמל ..חתיכת נייר ,לא פחות ולא יותר . הקסם שלו הוא ביכולתו להמיר "רצון", ברצון...הכסף מקנה חופש בחירה וזה מקסים...! וזה יפה שאפשר לרכוש כל דבר בכסף. הבעיה היא במקום לגמרי אחר בחלוקה האפסורדית של "החופש". בעובדה שיש אנשים שיש להם"חופש" הרבה הרבה יותר ממה שהם באמת צריכים ...ושיש אנשים שיכולים לעבוד מאד קשה ואינם זוכים לספק את צרכיהם. החינוך לתחרות, הצטינות, פרסום ועוד דברים שאנחנו אוהבים להלל ולשבח כאילו שאין חיוני מהם. מלבים את אי השוויון, מגרים את היצרים , מעמידים מכשולים מלאכותיים במקום שאין בו מכשול .איך קרה שתשוקתם הטבעית של ילדים ללמוד זקוקה לדירבון ? איך קרה שהתשוקה לשמור על הגוף ועל הבריאות הפכה לכלכך מסובכת למרות ההגינה, למרות הידע בתזונה נכונה וכל השאר. איך קרה שאדם צריך לקנות את זמנו החופשי ב"כסף" כלומר שלמי שאין סמל חופש" אינו יכול לזכות במצרך האין סופי הנמצא בטבע ...חופשי חופשי.... בקיצור אין מה להלחם בכסף ובשווי כסף. יש להלחם במערכות, גופים ואנשים שלוקחים מעל לצורך שלהם.... ומונעים מכל השאר בכוח ,במניפולציות, באחיזת עיניים את הזכות להרוויח כסף ולהשתמש בו בצורה מאוזנת לפרנסתו ,בריאותו ושביעות רצונו. כאשר לרוב הגדול יהיה"יותר" מרבית החוקים שכבר קימים של "חוק וסדר" יתנו את מרבית התשובות. השאר יטופלו כמקרים "חריגים" בנפש חפצה ורצון טוב להועיל....אז לא יהיה צורך לחוקק חוקים מה כן ומה לא נקנה בכסף . מה כל כך מסובך בזה?
שולמית | 23.06.12
29.
הרעיון שאדם הוא מטופש ולכן צריך להגביל את החופש שלו (לטובתו כמובן) - עתיק, בואו ניזכר מה תוצאותיו
כן, כמובן, כמה זה חכם לטעון שלהציע משהו לאדם חופשי לבחירתו החופשית תמורת משהו - זה בעצם לא לבחירתו החופשית. למה? כנראה כי אדם טיפש ורק נאורים ומלומדים כמו הפרופסור המכובד רשאים לקבוע מתי כן מותר לו להביע את רצנו החופשי ומתי לא. כאשר לדעת פרופסר אסור לו - אז אסור. אבל רגע, כבר הרבה שנים לפני הפרופסר הגיעו לאותה המסקנה - והלכו הרבה יותר רחוק. נו אז מה שזה נגמר לא כל כך טוב? והביא בסופו של דבר למצב שאיפה שהגבילו את חופש הבחירה (סין שהוא בעצמו מביא כדוגמה) עכשיו מוכרים תור לרופא? לא נורא. נכון. ועכשיו ברצינות. יש רק 2 אופציות להגביל את חופש הבחירה. 1) לעשות את זה בצורה רכה או דמוקרטית - ואז, מפני שרצון לקיים את הבחירה החושפית לא יעלם, 2 הצדדים יחפשו דרך לבצע את רצונם מתחת לשטיח, ואז המאפיה תשתלט על "עסקאות" מנ הסוג הזה. 2) לעשות את זה בדרך הקשה - כמו שעשו קומוניסטים, נאצים ופאשיסטים. להרוג או לשים למחנה ריכוז את אלה שרוצים לקיים את רצונם החופשי. אין דרכים אחרות.
אלכסנדר | 23.06.12
27.
ניזכרתי במה שקרה אתמול לדפני עת שוטרים מנוולים שברו את ידה מכאן הדרך להתפררות החברה
וסכנה לדמוקרטיה הוא קטן לכו תשאלו את ביבי האם הכול סחיר והוא יענה לכם לשיטתו שכן הכול! אם כך ושיטתו תנצח בשנים הבאות לא אשלח את ילדי להלחם בשביל מדינה זו מה עוד שקלגסו פוגעים בנו ובדמוקרטיה לא לא אתרום עוד למדינתי! לוחם ו מצביע ליכוד לשעבר
שוקי | 23.06.12
24.
למי צריך להעביר את המסר שבספר
לשלח למר שטייניץ ואדון נתנהיו - הם מובילים לכוון הזה לחייב את כל הפקולטות לכלכלה בכל האוניברסיטאות ללמד את הספר ולבחון את התלמידים מתחת לציון 80 לא יקבלו תואר בכלכלה. להפיץ באמצעי התקשורת ( טלויזיה ועיתונים) את תמצית הספר . הכי חשוב לחייב את כל חברי הכנסת לקרא את הספר , כדי שיבינו לאן הם מוליכים את המדינה בחוקים שהם מחוקקים.
סוציאליסט מצוי | 23.06.12
23.
לשחק נאיבי
בגרמנית אומרים שכסף פותח דלתות. ואומרים שאין אדם שלא נקנה, השאלה היא רק באיזה מחיר. אני אומר שזה דבר שקיים משחר ימים באופיו של האדם. שלם מסיפק ותקנה את הכל. היום המערב קונה דיקטטורים שמרעיבים את עמם בכמה מיליארדים לטובת אינטרס מערבי של ניצול משאבי מדינות אלו. האדם הוא איגואיסט באופיו, כשלא נחוץ לו כסף, ייתכן ורף קנייתו יעלה, אך כשהו במצב הישרדות, כסף קונה אותו יהיה אשר יהיה. זה היה כך משחר ימים וימשיך להיות כך.
דני | 23.06.12
21.
זה לא בשמיים, אנחנו יכולים לשנות את העולם המעוות הזה!!!
אנחנו צריכים להסביר לעשירים שאנחנו מתעבים את החזירות הזאת. אנחנו צריכים להסביר למפרסמים שמבחינתנו הם בזויים. אנחנו צריכים להסביר לאהוד ברק, שההליכה ל"לעשות לביתו" (מיליונים) היא בזוייה, אם אתה רוצה לעשות מליונים, לך ואל תראה לנו את פרצופך!
zion | 23.06.12
20.
תגובה ל 8
העיקרון הקפיטליסטי גורס שאסור להתערב בשוק בצורה ישירה. כלומר אסור לפקח על מחירים או לסבסד מחירים. לפי השיטה הקפיטליסטית, הדרך להוריד מחירים היא הגברת התחרות בשווקים השונים ודה-קרטליזציה של השווקים. אז השיטה היא, אולי, דיי דומה לצורה שבה גרמו לירידת מחירי הסלולר - הגברת התחרות. עכשיו, נכון, יש את הסכמי הבלעדיות שמסבכים את העסק, במיוחד אם מדובר למשל במוצרי אלקטרוניקה, כאשר ליבואן אחד בלבד יש הסכם עם חברה אחת וכך הלאה. אבל למזלנו, גם אותם יצרנים שמהם מייבאים הם לא היחידים בשוק, לכן לדוגמא, בשוק המחשבים המחירים הם הרבה יותר נמוכים באופן כללי ממה שהיו פעם, גם עקב עלויות ייצור נמוכות בהרבה וגם עקב תחרות בתחומים שונים. אז איך מבצעים את הכל? ההרצאה הכי טובה ששמעתי בתחום היא של פרופ' זליכה. יש שיגידו שהוא הפנה עורף למאבק בזה שהוא הלך לעבוד עם אלו שנגדיהם הוא יוצא, אבל ההרצאות שלו עדיין רלוונטיות. הגברת תחרותיות + דה-קרטליזציה + פירוק פירמידות שליטה מסוכנות תוביל לירידת מחירים בכל שוק, כל עוד מדובר בכלכלה קפיטליסטית.
שוקי | 23.06.12
19.
מס' 2: הצרה היא שחברי הכנסת פטורים מתשלום כל כבישי האגרה והנתיבים המהירים
כדי ליצור הוגנות, אסור לחברה לממן לנבחריה עלויות שנופלות על כלל האזרחים. מדובר בהטבה שתמיד עובדת נגד הבוחרים. כדאי לממן עליה בהשתתפות אבל אסור לתת פטור גורף כמו שיש לנבחרי העם בכביש 6. פשיטת רגל מוסרית כבר אמרנו? רק חברי הכנסת יכולים לשנות המצב, אבל ברור שמדובר בניגוד אינטרסים מבחינתם. רק יועץ משפטי לממשלה וחשב משרד אוצר חזקים יוכלו להשיב את הסוסים לאורווה.
גיל, מלבורן | 23.06.12
17.
הפילוסוף הזה מנצל יפה את המצב בעולם לתועלתו האישית, לקידום וכסף
בשביל זה הוא מערבב מין בשאינו מינו. מובן (לי, לפחות) שביטוח השרתים הוא פשע ויש להוציאו מחוץ לחוק. ואז מי שיקיים אותו לא יעבור על אילו חוקי צדק אזוטריים, אלא על החוק ויועמד לדין. מצד שני נכון, בהתייחס לדוגמה מהמאמר, שרבים מפיתוחי הרפואה המתקדמים הינם יקרים ביותר ורק מי שיכול לשלם עבורם מקבל אותם. בהרבה מקומות המערכת הייתה קורסת תוך דקה אילו הייתה צריכה לשלם עבורם לכל אחד. אז השאלה היא איך לארגן את המערכת, לא לבטל זמן על בעיות מוסר כביכול. אבל בסדר, אם הפילוסוף הזה יודע לפלס דרכו להרוורד עם הדברים האלה - שיהיה. הוא חכם, על זה אין ויכוח.
פילוסוף-מסחרה | 23.06.12
8.
כתבה מעניינת והייתי רוצה להעיר על הרצאה ששמעתי מיועץ עסקי כנסו
בהרצאה מאוד מעננינת של אחד מהיועצים העסקיים המובילים בשוק בחור בשם דרור הוא הסביר כך . הרעיון בפעילות עסקית ה שאם למשל אתה מביא לארץ מוצר שעולה לך דולר אתה לא הולך למכור אותו בשני דולר ולא בשלוש שזהו רווח פי שנייים ( אני מדבר דולר כולל עלויות משלוח וכו׳) או פי שלוש אלא אתה מוכר אותו על פי הביקוש הווי אומר אם מוכנים לשלם על המוצר 100 דולרים תקח 110 הם אומרים לך היועצים אתה רוצה לשרוד תהיה ״חזיר״ כמובן שהם לא אומרים את המילה חזיר אבל זה בפועל מה שיוצא בעניין אחר שקשור לאותו עניין ״איך זה שאף אחד לא מדבר על נושא המשקפיים על הרווח העצום שעושים יבואנים ובעלי חנויות משקפיים על גבם של כבדי הראייה " לא אגזים אם אומר שיש מקרים שהרווח על זוג משקפיים מגיע לאלפי כן אלפי אחוזים ... קדימה שמישנו ירים את הכפפה ויבדוק את השוק הזה
דני | 22.06.12
4.
תור ארוך מאפיין דווקא דברים שמחולקים בהקצבה
לפי מגוון קריטריונים של "טובת הכלל" או פשוט "בחינם לכולם". למרות הכוונות הטובות, מערכות כאלה גולשות עד מהרה להעדפת קרובים, מאבק בין קבוצות-לחץ ושחיתות. המקרה של הספסרות בתור לרופא בסין מעניין - המדינה מחלקת מוצר "בחינם", אבל זה לא עוזר לה והמוצר הופך להיות בתשלום. מי שקוצר את טובת ההנאה במקרה הזה הם ספסרים שלא תורמים דבר. בשוק חופשי באמת, אם רופא מסויים הוא כל כך מבוקש, הוא יוכל פשוט להעלות את המחיר. למה שישאיר את הכסף לספסרים שלא תורמים מאום? מחיר עולה -> באים לרופא המסויים רק אם חייבים -> תור מתקצר.
אלון | 22.06.12
2.
כתבה מצוינת! נשמע כמו אדם מאד מאד חכם
אכן, הכסף משחית הרבה חלקות טובות. הדיסוננס שנוצר בקרב ילדים שמתגומלים בכסף בעבור קריאת ספרים ירחיק אותם מספרים כמו מאש בבגרותם. הדברים שסנדל אומר מתחברים לי גם למחשבות שהיו לי בשנה-שנתיים האחרונות על הנתיב המהיר בכביש מספר 1 - חוצפה שאין כדוגמתה!
שמעון ש | 21.06.12
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת