הנושא הוא לא קפיטליזם ולא סוציאליזם. לכל עם הזכות להגדיר לעצמו מהי השיטה המועדפת עליו, וליתר דיוק מה יהיה האיזון עבורו בין קפיטליזם לסוציאליזם. הנושא הוא חובות !!! גם המדיניות הסוציאלית וגם המדיניות הקפיטליסטית סובלים מכך שבמקום לקבל הכרעות היום ולשלם על הבחירות שלהן הן מעדיפות לגלגל את זה קדימה בצורה של חובות. זאת רעה חולה שקדמה גם לסוציאליזם וגם לקפיטליזם. מדינות בעבר, מונרכיות ואימפריות, במאה ה-15, במאה ה-16, במאה ה-17, במאה ה-18, במאה ה-19, במאה ה-20, לעולם, פשוט לעולם, לא החזירו חובות. מדינות לא מחזירות חובות, הן רק ממחזרות חובות. לוקחות חוב חדש בשביל לשלם את החוב ישן. מין שיטת פונזי, ודינה של כל שיטת פונזי לקרוס לבסוף. ועכשיו זה רק מתחזק שאפילו מדינות דמוקרטיות במאה ה-21, לא יחזירו את החוב שלהן כי פשוט אין להם ממה להחזיר. לכן ארה"ב היא קרבן של הסאב-פריים במובן זה שהיא התמכרה לחובות הללו ומישכנה ומינפה עצמה לדעת (קפיטליזם) ואירופה היא קרבן של הסאב-פריים במובן זה שהיא קנתה את החוב המפוקפק הזה בשביל לעשות תשואות למימון מדינת הרווחה שלה (סוציליזם). ולכל זה אין קשר ישיר להיותן קפיטליסטיות או סוציאליסטיות. אם יש לך תעשייה מייצרת וחברה טובה אתה יכול לבחור מה אתה רוצה להיות סוציאליסט או קפיטליסט. אם אין לך שום מקור מימון ואתה לא מייצר שום דבר אלא רק צורך - אז הבחירות הללו חסרות משמעות.

ושום דבר שאירופה תעשה לא ימנע את הקריסה הגדולה. אירופה וארה"ב אינן קרבן של סאב פריים או חובות,אלא קורבן של סוציאליזם. גרסא של סוציאליזם מיושמת בהן מאז שלהי שנות ה 60 והיא הרסה כל דבר בכל נושא בתוך 45 שנים,כפליים ממהירות ההרס של הקומוניזם במזרח אירופה. ימיו של המערב ספורים. אם יהיה לו מזל,הקריסה תגיע ב 2013. אם לא,אז קודם לכן.

במבט בהיר ומפוכח, מר אטאלי מונה אחת לאחת, את הסיבות למשבר 2008, את הליקויים והפגמים, אשר גרמו למשבר הכלכלי, כאשר אין מדינה או יבשת שלא נפגעו מכך. מר אטאלי גם מורה על דרך ליציאה מהמשבר, לעבר צמיחה. דבריו, דברי טעם הראויים לתשומת לב.