אתה פשוט לא מבין. אחת מהתכונות החשובות ביותר של בני האדם היא הסקרנות ואיתה הרצון להתקדם (השאלה מה זאת קידמה היא סוגיה אחרת). הרצון הזה הוציא אוטתו מהמערות, גרם לו להמציא כלים, הביא. המחשבה שאפשר להסתפק במה שהיה פעם מביאה לניוון ולנסיגה. העובדה שמדינת ישראל נסוגה מזה זמן רב בהרבה מהמדדים, ולא רק מדד ג'יני, מלמלדת שכנראה יש בממשלה כאלה החושבים כמוך ופועלים כך ביחס ל - 99% מהאוכלוסיה אבל לא כלפי עצמם ולא כלפי אנ"ש. האם נתניהו לא יכול להקים קואליציה ללא הדתיים ? בודאי שהיה יכול אבל הוא אינו רוצה וחלקים גדולים מהציבור החילוני מצביע עבורו למרות זאת (ובזמנו גם למפלגת העבודה) משום שלמרות האמירה החנפנית של הפוליטיקאים הבוחר כן טיפש ובעל זיכרון של חולה אלצהיימר.

מסתבר שמי שמלומד הוא לא בהכרח חכם!

מצטער על הטרחנות - הייתי חייב לענות לך מכיוון שיש לי קצת מההפרעה הזו....

לרוב האנשים קשה מאוד להודות בטעות. הקושי הזה הולך וגדל ככל שהם יותר "מושקעים" באותה טעות. מי ששוקל בחיוב דיעה מסויימת יוכל יחסית בקלות לשנות את דעתו. מי שנלחם למען משהו בלהט, הקדיש מזמנו ומרצו למען המטרה, הטיף, שכנע והתחייב, יהיה נעול על דעה אחת בלי סיכוי ממשי לשנות אותה. אני חושב שאנשים כאלו משנים את דעתם הרבה יותר בקלות אם יש להם הצדקה לעשות זאת בלי להודות בטעות. מי שתמך בלהט במפלגה לא יעבור סתם למפלגה אחרת אבל אם המנהיג של המפלגה מוחלף אז זו הזדמנות להגיד לעצמך "כל עוד הוא היה המנהיג אז הכי נכון היה לתמוך במפלגה. עכשיו כשיש מנהיג אחר אז זה כבר לא זה". באופן הזה שינוי הדעה לא כרוך בהודאה בטעות נוראית. קראתי את הספרים של דן אריאלי (יותר מפעם אחת) ומה שהכי מצא חן בעיני זו הגישה שלו למחקרים שהוא עצמו עורך. במקום לנסות להוכיח את הטענות שלו הוא מנסה למצוא איך להפריך אותן ורק אחרי שהוא לא מצליח להפריך הוא מניח (בזהירות) שככל הנראה הן נכונות. הספקנות העצמית הזאת היא תכונה נדירה לצערי ורוב האנשים הם בדיוק ההיפך. לכן ברור לי שניתן יחסית בקלות לשנות את דעתו של הכותב באמצעות נתונים אבל זה לא מייצג את שאר האנושות. הנתונים יתקבלו בהבנה רבה יותר אם השיחה תתחיל במשפט "עד אתמול היה נכון להחזיק בדעה שלך. היום כבר השתנו פני הדברים וצריך לחשוב מחדש איך ממשיכים מכאן והלאה. הנה הנתונים..."

נולדתי בשנת 50 זוכר את ההקצבות למזון את התלושים למי היה חדר פרטי בבית ? מי התאפשר לו ללמד במוסדות להשכלה גבוהה ? למדו בטכניון לימודי ערב להנדסה עבדו בבקר ולמדו בערב על מה אתם בוכים ??????????????????????????????????????????? תגידו תודה על מה שיש בשיטה שלכם שום דבר לא טוב שום דבר לא מספיק אם לא תלמדו להגיד תודה על מה שיש ולהתאמץ ולעבוד תלכו אחרוה עם ההפגנות כלהשגי ה-60 שנה ילכו לאבדון במקרה הטוב במקרה הגרוע לא תהיה לכם מדינה להפגין בה ... לערבים אין סנטי מנטים לזרוק אותנו ואתכם לים כולל השמאלנים ותקשורת ??? לא תהיה כלל יהיו ערוצים פלשתינים אולי יחזיקו כמה ישראלים במוזיאון אין לביבי ולשטייניץ יותר כסף בקופה מכאן מדרדרים עם גרעון כמו איטליה יון ספרד ולנו האירופים ואף אחד לא יעזור אתם חיים בבועה תלכדו לאף אחד אין התנגדות לשיפורים להתייעלות ולשינוי סדרי עדיפות אותם עושים בקלפי ...תתנו כוח לביבי 90 מנדטים לליכוד לקדנציה אחת ותראו איך הוא עושה שינוי בסדרי העדיפות אבל כשהוא תלוי בש"ס ליברמן ועכשיו מופז נתתם לא לשלוט אבל עם אפס כוח ביד במקום להרוס במקום להשמיץ במקום להפגין תפעלו כל השמאל פעם אחת להצביע לביבי כדי שיוכל לעמוד מול שס ויהדות התורה בחוק טל בתקציבים בכל דבר אחר כך תשנו באמת את המפה הפוליטית בישראל אחת ולתמיד עדיף להפסיד קדנציה רעועה של מפלגות ללא הכרעה מאשר להפסיד מדינה

מפליא ולא נתפס השקר על אלימות המשטרה מול הקהל שברובו המוחלט בא למחות נגד השתקה, והיה מורכב מאנשים טובים שבטובים, שלא העלו על דעתם להיות אלימים. נו באמת.

רוב האנשים הם חסרי יכולת חשיבה עצמאית, הם יכולים רק לחזור על הדעה האחרונה ששיכנעה אותם. בנוסף הם גם חסרי שיקול דעת רציונלי ומונעים ע"י הפחד הגדול ביותר שלהם, ובאותו הרגע הפחד המסוים הזה הופך להיות חזות הכל. ברגע שהם מחליטים משהו באופן זה לא מעניינים אותם סיכונים אחרים וגם לא עובדות, וכדי להוכיח שהם צודקים הם יציגו דעות כעובדות ויתעלמו מכל העובדות האמיתיות שתציג להם. אפשר לתת דוגמאות רבות לכך, והמובהקת ביותר היא ההיסטריה בנושא גלעד שליט.

אבל אני כן ראיתי מה קרה לקיבוצים לפני שהפריטו אותם- קרסו בזה אחר זה, ורק אחרי הקריסה, הרס משפחות, נפילי הדור שהזדקנו בבדידות ובתנאים מחפירים, רק לאחר מעשה הפריטו (כנראה שאותו הדבר היה קורה למערכת הבריאות). מדינת ישראל, מעצם היותה קטנה ביחס לכלכלה העולמית לא יכולה להרשות לעצמה לנהוג כאי בודד- אחרת ניפול, ויכול להיות שזה אכזרי והשם ישמור אפילו דרווינסטי משהו אבל זו האמת והיא עדיפה על כך שכלכלה שלמה תקרוס. כל אחד צריך לתת מעצמו כמה שיותר למשפחתו ולמדינתו, ולתת זה לא בהכרח אומר ללכת למילואים או להתנדב ב"לתת", זה אומר להיות אדיב לזולת, לא ללכלך, להיות אזרח שומר חוק- פשוט להיות אזרח טוב. אמר פעם מישהו ממנהיגי המחאות בארה"ב בשנות ה-60 (אינני זוכר את שמו) "לא כל מה שאתה חושב הוא נכון, ומה זה בכלל נכון או לא נכון?" וכחוקר בתחום המדעים המדוייקים אני יודע זאת היטב על בשרי.

כמה נחמד לקחת פוזיציה של מי שאינו מעורב, מביט מהצד. מה בדיוק אתה מציע כדי להתמודד עם המציאות שבה גדל דור שלם שאין לו סיכוי להגיע לשום דבר ומה כל זה יעשה למדינת ישראל? האם היא יכולה להמשיך לשרוד, כאשר הנטל נופל בצורה לא שוויונית על קבוצה קטנה המשרתת במילואים, עובדת ומשלמת מיסים מטורפים לעומת הקבוצות המחוברות לפיטמת המדינה שאינן מתנתקות מהפיטמה אפילו לא בשביל לקחת אוויר.

עובדה מספרית היא ש300 אנשים חושבים שהם הרוב במדינה בת יותר מ7 מיליון אזרחים...

זו שיטה מאוד נפוצה בהוכחות מתמטיות למשל. כשלא יודעים איך לגשת באופן ישיר להוכחה של טענה, וכל גישה נראית כמו ראש בקיר, אומרים "נניח בשלילה" עד שמגיעים לסתירה. כזו שאחריה אין עוררין שהטענה נכונה. וככה זה עובד גם בויכוחים, וזה עובד יופי. יצא לי להבחין מנסיוני האישי שכשפשוט פוסלים דעות או בכלל העלאת רעיונות של מישהו, ומתחילים בויכוחים הטיפוסיים שבהם כל צד פשוט מנסה להשמיע את הדעות שלו במקום להקשיב לאחר, בתקווה שפתאום הצד השני יקום ויגיד "אתה צודק" רק גוררות את האפקט ההפוך. כשפועלים באופן כזה הצד השני מיד מתגונן, ומתבצר בעמדה שלו בלי לנסות לשקול את הדברים שנאמרים. מקור הבעיה מונח באופי האסרטיבי שבו מנסים לכפות עליו את אותן הדעות. אף אחד לא רוצה "להיכנע" אחרי ויכוח להוט כי זה מתפרש כחולשה. קשה לאנשים לומר "אתה צודק ואני טעיתי". זה נותן, בעיני הצד הנכנע, לצד השני מידה מסוימת של כח או שליטה בהם ואף אחד לא אוהב להרגיש נשלט. הרבה יותר אפקטיבי זה ללכת עם קו המחשבה של אותו בנאדם. להקשיב למה שהוא אומר ולהגיב ב" אוקיי, אז עכשיו מה אם ... ככה וככה... ". ככה הוא בטוח שאתם בדרך לשכנוע - כי אתם לא מביעים את דעותיכם בחזרה באותו הרגע, ובמקום מקשיבים לו ומנסים להעמיק בנושא שהוא מעלה. בסופו של דבר, אם אתם בטוחים שיש פגם בהגיון שהוא מנסה להציג, אתם תמצאו אותו, כי למעשה הוא זה שנופל בפח שלכם - אתם מוליכים אותו לשם כי אתם מאלצים אותו ממש לחשוב על מה שהוא אומר ולנסות לרדת לשכבות הכי בסיסיות, אלה שגרמו לו לפתח את הדעה הזו מלכתחילה. אנשים צינים למשל נוטים לדבר ככה הרבה. כי הם רואים מראש את האבסורד בהנחות של אנשים, ועם פסיכולוגיה הפוכה כזו גורמים להם ממש לחשוב על הדברים שהם אומרים ולהבין לבד כמה מגוחך הם נשמעים. אנשים יכולים לשקר לאחרים, אבל לא לעצמם, כי עמוק בפנים הם תמיד ידעו שזה שקר, וזאת הדרך להעלות את הספק הזה שמנקר בליבם אל פני השטח.

אז באמת קשה לשכנע אותם שהם טועים תקנו אותי אם אני טועה

אני לא ראיתי המון מתלהם שזועק להפרטה, לרוב מי שמדבר על הפרטה מדבר בשקט כדיי לא להרגיז את ההמון. להיפך, אני ראיתי מיליון איש שיצאו לרחובות ודרשו להפוך את המדינה למדינה סוציאליסטית.

אנשים רגועים ושקטים הופכים לאלימים ברגע כשהם בהפגנה.

כששואלים מה אפשר לעשות עם המון "מוסת" "מתלהם" ו"טועה" תוך הצגת תמונות מהפגנה של המחאה החברתית מנסים בעקיפין לקבע את הדעה שאכן מדובר בהמון מוסת מתלהם ובנוסף שגם אין בסיס לטענותיו. ואני אומרת- לפני שבוחנים איך להתמודד עם המחאה החברתית בוא נבחן קודם האם הם באמת כאמור "מוסתים"? האם הם באמת "המון מתלהם"? והאם אין צדק ברצונם לשנות את המבנה הכלכלי האוליגרכי במדינה? בהתחשב בכך שמדובר בעיתון שבעליו חלק ממושא הטענות של אותה מחאה ציבורית נשאלת השאלה עד כמה כתבה כזו אמינה ואובייקטיבית... האם כל מאות האלפים שהיו שותפים לרצון לשינוי בשנה שעברה הם המון מוסת? האם כולם טעו? ואולי- רק אולי- העול הכלכלי על כתפיהם והבחנה בעיוותים במבנה הכלכלי של המדינה גרם להם לקרוא לשינוי? נקודה למחשבה.

אני יכול לשים מראה מול המשפט הזה: "לדוגמה, כשאנשים מאמינים בלהט בשוק החופשי, הם מאמינים במקביל בעוד שורה ארוכה של דברים. הם מאמינים ביכולתו של היחיד ובכך ש"כל אחד יכול", הם לא מאמינים ביכולתה של הממשלה, הם לא מאמינים שמזל משחק תפקיד חשוב בחיים, הם מאמינים בתחרות במקום בשיתוף פעולה, ועוד." ---> "לדוגמה, כשאנשים מאמינים בלהט בסוציאליזם, הם מאמינים במקביל בעוד שורה ארוכה של דברים. הם מאמינים ביכולתה של הממשלה ושהיא "יודעת יותר טוב" מהאזרחים, הם לא מאמינים ביכולתו של היחיד, הם מאמין שמזל זה הכל בחיים, הם מאמינים בשיתוף פעולה בכפייה במקום תחרות, ועוד." וזה: "אפשר לדוגמה לשאול את המאמינים בהפרטת מערכת הבריאות מה לדעתם יקרה בתסריט הפרטה מסוים, ואז להראות להם מה באמת קרה." ---> "אפשר לדוגמה לשאול את המאמינים באי הפרטת הרכבת מה לדעתם יקרה בתסריט הפרטה מסוים, ואז להראות להם מה באמת קרה."

למרבית הצער לא ניתן לשכנע המון מוסת באמצעות עובדות ונתונים, ולא ניתן לשתף המון מוסת במשחק סימולציה כפי שמוצע בכתבה. לעולם לא תשכנעו את ההמון בכיכר תחריר במצרים שהשמירה על השלום עם ישראל היא אינטרס שלהם. אז איך בכל זאת משכנעים? אני גם מאמין שיש שתי דרכים: 1) האחת היא לשכנע את מנהיגי ההמון באמצעים שונים (כולל שוחד, איומים, הטבות,...) והדרך השנייה היא בכוח הזרוע תוך הסתייעות במשטרה חשאית יעילה.

אני מקנא בך באופן חיובי (אם יש דבר כזה, אולי מפרגן זאת המילה בעצם) , תחום המחקר שבחרת ואתה מוביל אותו הינו מהמרתקים ביותר שקיימים. ואתה מצטיין בו ! כל הכבוד דן :)