וכיום אני בנוסף גם אפס. נחמד נכון?!

לרוב לא מדובר בסכומים מאוד גדולים, אבל בהחלט מספיקים בשביל לקנות דירה משלך באיזור טוב. הבעיה היא שכשהורה מרגיל את הבן כבר מגיל צעיר לחשיבה שהוא לא צריך להתאמץ בשביל דירה, רכב וכו', הוא בעצם מגדל ילד מפונק שתמיד ילך על הבחירה היותר קלה בחיים, כי הוא יודע שהוא מסודר. בארץ אפשר לראות כבר את הדור הבא- הבנים של ה"ילדים המפונקים" הללו, שאמנם גדלו בתחושה שכלום לא חסר, אבל בפועל מגלים שלהורים שלהם יש הרבה פחות לתת ממה שהם קיבלו מההסבא, ואז הם מתחילים ליילל. מהבחינה הזו - אני יכול רק לשמוח שגדלתי בבית דל-אמצעים :) (טפו טפו - היום ההורים מסודרים וגם אנחנו - אבל לא היו לנו הרבה קיצורי דרך) .

זה שאביך פחד להתקדם בחיים זה לא אומר שאתה צריך ללכלך עליו אולי היה לו פחד שעצר אותו בכל אופן אתה צריך לקבל אותו כמו שהוא וההיפך היום שאתה מצליח אז לפחות תשתף את אביך במה שאתה עושה היום .אבל אם הייתי יודע שאתה כזה אדם לא הייתי עושה אתך עסקים .

והיום אני בן 27, וניתקתי איתו כל קשר אפשרי ואני חייב להודות שמאז שניתקתי איתו את הקשר אני חיי הרבה יותר טוב ומתקדם בחיים בצורה הרבה יותר חזקה\בטוחה\מבטיחה לאחר דיכוי של שנים בהם הוא רצה שאני יהיה אפס כמוהו הצלחתי להתנתק ממנו

נופלים על הילדים כי המדינה לא דואגת להם ועשקו אותם בפנסיה וביטוח הבריאות לא שווה כלום ביבי הביתה שטייניץ יא נבלה הביתה תנו לחיות בכבוד תנו למות בכבוד ואז אולי יהיה מה להוריש לילדים

הירושה שלי לא משהוא ואני לא מחכה לה בכלל הלוואי ואזכה בלוטו הקרוב כך אחיה טוב ואטיב עם הסביבה

ירשתי סכום עצום וק-ש-ה לי !

מזל טוב! אתם מיליונרים!

אני מקנא באמיד שירש זכרונות... מניסיוני בחיים כסף לא עושה אנשים מאושרים. ראיתי הרבה אנשים עשירים ועניים בעולם ומסקנתי היא שהעניים מאושרים יותר. לגבי ירושה, חשוב מאד לעשות צוואה. רוב האנשים נרתעים מזה כי זה כמו להודות שאתה תמות יום אחד, ורובנו מדחיקים את זה. אבל הצוואה היא חשובה ביותר. היום יש הרבה מקרים של גרושים וילדים מהורים שונים שגדלים ביחד, ורצוי מאד לערוך צוואה שתסדר את העניינים לפי רצון המוריש. לגיטימי מאד שעם הזמן יחולו גם שינויים ברצונות המוריש, ויש צורך לתת להם ביטוי ולעדכן את הצוואה.

והיום. אחרי שנים של דיכוי. יחס משפיל. אני העשיר ויותר חשוב המאושר ביותר מבין אחי ואחיותי. לא ירשתי כלום, במיוחד לא אהבה. ובכל זאת אני יותר מבוסס ויציב מהרבה ממשפחתי וחברי. לסיכום- אל ייאוש. חריצות והצטיינות משתלמת.

להורים שלי יהיה בערך מיליון דולר להוריש לי. נחמד מאוד ואין מה להתלונן, אבל לא בסדר גודל שיגרום לי לא לעבוד או משהו כזה