רק בחברה הממשלתית למדליות....

ספורט מיקצועי ראוי לו שלא ימומן ולו באגורה שחוקה בידי הממשל-רוצים שיעשו לבד מן הטעם הפשוט שמדובר במקוצע יחידאי ללא תועלת לכלל לפני שקופצים עלי ואורים שגם ההיטק זה כך הרי שההיטק פועל באופן רחב הרבה יותר וכולל לא רק את העוסקים בו בישירות אלה גם קסדרה שלמה של שרותים נלווים הספורט ראוי שישאר בחינוך וישאר ספורט עממי ולא ספורט מיקצועי ואם מקועי שיהיה פרטי ללא כל מימון ממשלתי

אם כאן על כמאה משלחות יש 95% הצלחה בניחוש מספר מסוים בין 0 ל 100 , למשל - אז בטוטו שזה הרבה פחות ניחושים (פחות מ20 משחקים) עם 3 תוצאות אפשריות בלבד - אפשר להגיע לאחוז יותר גבוהה. כלומר אפשר היה כל שבוע לזכות בפרס הראשון או השני. אבל אין אף מודל שמסוגל לעשות את זה בטוטו (ללא הטיית משחקים כמובן).

בזימבבואה כל התלג הוא המון פחות ממיליארד דולר ולכן מספיקה להם רבע מדליה כדי להיות במקום הראשון. אני מעדיף מדינה עם בסיס כלכלי איתן ופחות מדליות. מה גם שהעם היהודי מעולם לא הצטיין בספורט...

ותעבירו את הכסף לספורט עממי. למי שאכפת מ"נציגינו" באולימפיאדה, או מאיזה קבוצת כדורגל עלובה - שיישלם על זכויות צפיה.

כלומר, מה שאתה אומר הוא נכון, בכל מדינה אחרת. אבל במדינת ורשביאק, כל ההסברים הרציונליים לא תקפים.

בשביל קישור בין המדדים של תל"ג לכמה מדליות יביאו באולימפיאדה, צריך הנחת יסוד שהאחוזים מהתל"ג שמנותבים לספורט דומים בין מדינה למדינה. אבל זה לא נכון - קח אותנו למשל, מדינה עם השקעה אפסית בספורט (עממי ומקצועי), לא פלא שאנחנו לא יעילים - זה לא בעדיפות. בנוסף, ישראלי, שחי, מתאמן, משתכר בארה"ב אבל נמנה על המשלח האולימפית של הארץ, לא יושפע מהתל"ג של ישראל. גודל האוכלוסיה הרשומה אכן משפיע על מאגר הכישרונות הזמין. אבל זה לא מה שמפריע לי - בשביל מדליות אולימפיות צריך קבוצה מצומצמת של ספורטאי צמרת. את זה אפשר לקיים גם כשאין תשתית ספורט בריאה ופעילה במדינה. מדינה עם תרבות ספורט זה כבר משהו אחר. זה אחוזים מאוכלוסיה שעוסקים, תומכים ומעודדים פעילות ספורטיבית. זה מגוון ענפי ספורט ותשתיות לפיתוח אתלטים גם בענפים שלא נכללים ב-4-5 הפופולריים. ופה נראה לי שאנחנו באמת בתחתית.