אם לציבור עורכי הדין בישראל היה כוח אמיתי, הרי שכולם היו צריכים להחזיר את הרשיונות שלהם ולסרב להופיע בבתי המשפט עד שהיא לא תפוטר.

במדינה שבה שולט הרשע ואדם לאדם זאב והשינאה של האדם כלפי רעהו גואה מיום ליום, אנו מוצאים עצמנו בכל בוקר זה כנגד זה. לא משנה אם מדובר בשכן שתפס את החניה, בנהג שעקף לתומו מימין, בשוטר מזיע בדרך, בבני בליעל שדוקרים אזרח,או מכים טייס, לא משנה ליכוד או עבודה, שחור או לבן, העיקר לכעוס לשנוא,להטיח, להדיח, להתלהם, לקנא, לכעוס להתרגז, לא משנה אם מדובר בילדך, בשכנך, ברעייתך ובודאי באם מדובר בכב' השופטת אלשייך.ראשית נשמיץ, נגדף, נתרגז ניכעס, לא משנה המטרה או היעד. מחליט כב' נשיא בית המשפט העליון לנזוף ולא להדיח, מתעורר הכעס והזעם. מתבסס כב' השופט על כב' השופט גולדנברג, שעפ הכתבה כאן : לא קבע גודברג ולא המליץ להדיח, ממשיך וכותב כי על פניו הדברים ניראים אחרת מימה שנאמר ,ולא בוצעה עברה שלא כדין, וכמו כן מדובר בשופטת שיושבת 35 שנה ומטפלת בתיקים הקשים ביותר של בית המשפט. את האזרח זה לא מעניין,גם ששני אזרחים שרפו עצמם לדעת לא מעניין. הואשמנו בצליבת ישו. בואו ניצלוב עצמנו ואז נרגיש הקלה.

sorry , menachem there are no judges in Jerusalem... i

מעניין שממתנגדיה הראשיים של המשוב הייתה לא אחרת מאשר כב' השופטת ורדה אלשייך יחד עם מבקר המדינה הקודם (שבאופן אבסורדי התנגד לביקורת והפך למבקר). אם מוסד השפיטה סבור שביכולתו לבקר את עצמו באופן יעיל אז ההחלטה טרפה את כל הקלפים. יודגש שבמישור המשפטי כב' השופטת אלשיך היא שופטת נהדרת וראויה ולוחמת עזה בגופים ובתאגידים מושחתים. ברם, על פניו התנהגותה במקרה דנן חרגה מכל נורמה שיפוטית ראויה ובמיוחד כאשר הצדק צריך גם להראות לעיני הציבור. מעשה כב' הנשיא פוגם בשביבי האמון שהציבור עוד רחש למערכת המשפט כאשר הייתה תקווה שכהונתו תחפה על שני קודמיו מבחינת בניית מערכת האמון של כלל הציבור וציבור עוה"ד בפרט. עכשיו כל הסמכותיות של כב' השופטת אלשיך כלפי הצדדים ומרשיהם תהיה לפחות בעיני המתבונן לריק והמתבונן זה כלל הצבור. כל ה"חינוך" לכללי התנהגות והגינות של עורכי דין, מנהלי חברות ובעליהן, שהייתה מוצדקת על פי רוב (אם כי דרכיה היו לעיתים שונות ממזג שיפוטי נדרש), עתה אף אחד לא יאמין למילה הכתובה ושלא לומר לדבורה על פיה. ואם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר ? ומיניה וביה כאשר נשיא ביהמ"ש סומך החלטתו על מבקר השופטים במקום להנהיג ולקבוע מסמרות ולא להיתלות בהחלטות של אחרים. למרבה הצער מנהיגינו פסו מן העולם לא רק בפוליטיקה אלא גם בעולם המשפט ואף אחד כבר אינו יכול לשמש כדוגמה לצעירים הנושאים עיניהם כלפיהם.

למעט כמה מלחכי פנחה, זהו יום שחור לציבור עורכי הדין, ומסר גרוע. גרוניס - בניגוד למה שאתה חושב - חיסלת את מעט האמון שיש במערכת. עכשיו ביום-יום כשיופיעו עורכי דין וקהל בבתי המשפט - לא תוכל יותר להעיר ולבקר, כי אם את עצמכם אינכם מבקרים, מדוע שהציבור יישמע לכם?

שנתיים לפני פרישה מקבלים חסינות