אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קראו עוד סגור

"יש לנו כלים לסיים את הסבל הזה"

61 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

פרסם תגובה בטל
59.
קרוגמן למעשה רוצה שארה"ב תרמה את כל העולם, תלווה מכל העולם כמה שרק אפשר
כאילו שאין מחר, ורק כשהעולם יבין שאין שום סיכוי שבעולם שהחוב יוחזר אז ארה"ב תכריז על חדלות פרעון. בעצם קרוגמן מציע לארה"ב לנהוג כנוכל פונזי בשאר העולם. כמובן שהוא לא אומר את זה במפורש (אם כי במשבר תקרת החוב הוא דווקא כן אמר זאת) אבל זה המשתמע מדבריו. עכשיו, זה לא רעיון כל כך רע מנקודת מבט אמריקה-צנטרית, אבל זה כמובן יכול לקרות בדיוק פעם אחת (למעשה ארה"ב עשתה משהו דומה עם הביטול החד צדדי של הסכמי ברטון וודס להצמדת הדולר לזהב לפני 41 שנה, אבל לכולם נוח לשכוח). ולשאר העולם זה כמובן רע מאוד.
כלכלן | 06.08.12
51.
אשליות רבות. כנסו:
ואף לא מילה אחת על משאבים שייסתיימו בקרוב מאוד. ולא על התפוצצות אוכלוסין. כלכלנים הם בסה"כ פיונים במערכת שמתכחשת למציאות וקוברת את הראש בחול. בהצלחה עם המודלים הארכאיים וצרי האופק שלכם. מתיימרים לחזות את העתיד אבל עיוורים מדי בכדי להסתכל על התמונה הגדולה. או יותר גרוע- מודעים למצב אבל לא אומרים מילה מחשש לאיבוד מעמדם וניכור מצד הקולגות. נדבר עוד 50-60 שנה. בהצלחה לכולנו
סתם אחד | 04.08.12
50.
מס' 37 "לטווח הקצר הוא צודק .לטווח הארוך אנחנו נבזבז את כדור הארץ למוות" כל מילה בסלע!
אני קוראת את הכתבה הזו וכל מה שיש לי בראש זה, שפריחת הכלכלה היא על חשבון משאבי הפלנטה, ואסון מזג האוויר ממילא מתרחב מעל ראשינו! שאלה רק אם ניתן להציל משהו למען הדורות הבאים, או שאבוד לנו!!!
Ev | 04.08.12
46.
כמו בפוליטיקה גם בכלכלה יש ימין ושמאל ולפעמים מרכז
אין צודק ולא צודק יש מספיק חתני נובל שיתמכו במה שפול קרוגמן אומר וגם להפך , זה פשוט נקודת מבט ודרך חיים כלכלית , כמו שיש אנשים שיתמכו בליברמן יש אנשים שיתמכו בזהבה גלאון, וכל אחד מנקודת מבטו , גם באירופה יש את מרקל וגרמניה שהפתרון זה משמעת תקציבית , קיצוצים וצנע ויש את ראש ממשלת צרפת - הולנד שמאמין שהפתרון זה להמריץ את הכלכלה דרך הגדלת ביקושים וליצור צמיחה גבוהה, יש דוגמאות לשני הצדדים שזה עבד ויש דוגמאות גם להיפך, לצעריינו כלכלה זה לא שחור ולבן אחרת לא היו משברים , המון אפור , המון חוסר ידע (גם לחתני פרס נובל) ולאף אחד אין את התשובה הנכונה (אולי רק בדיעבד) דעתי האישית שצריך לשמור על משמעת פיסקאלית ומוניטרית כאחד בימים אלה שרוב המקומות שישראל כמשק קטן מייצאת אליהם במשבר וזה יכול למשוך את המשבר לארץ , אז משמעת פיסקאלית ושמירה על גרעון , יחד עם עליית בגביית מסים ( לאו דווקא בעלייה במס עצמו) ועידוד צמיחה מלמטה למעלה (מהאיש הקטן מעסקים הקטנים אל המדינה ) ולא מה שקורה היום שהמדינה (יחסית ) במצב טוב ומקווים שזה יזלוג גם לעם מה שבפועל לא קורה.
מאיר | 04.08.12
41.
תקף לארהב בלבד !
כל האמור בכתבה תקף לארה"ב בלבד ולא לישראל !!!! ארה"ב נמצאת בגרעון של 15 טריליון דולר והיא כביכול מעצמה שיכולה לעשות מה שבא לה !!! מה שקורה בישראל זה סיפור אחר לחלוטין , וחייבים לשמור על משמעת תקציבית , אמנם מה שכן צריך לעשות בארץ זה להוריד כסף מהמקומות שצריך ומהמקומות שאפשר , ויש הרבה כאלה , ולתת למעמד ביניים לנשום ולחיות חיים נורמליים , ובהחלט יש מאיפה לקצץ ! נתחיל ממשרד הבטחון , והפנסיות של אנשי הקבע שהם מעל ומעבר לכל פרופורציה וחוצפה !
ישראל | 04.08.12
40.
אוברדראפט אינו טוב ברמה המשפחתית
- חתן פרס נובל לכלכלה, פול קרוגמן, אומר שצריך להגדיל את האוברדראפט הלאומי כדי להצליח כלכלית. אותי לימדו להתרחק מאוברדראפט. - רבים ממבקרי נתניהו טוענים עליו כי הוא מבזבז את כספי המדינה. אז אולי ביבי כן מקשיב לעצות הרציניות והחשובות של חתן פרס נובל לכלכלה? - פול קרוגמן טוען שההתנחלויות הן אסון כי הן מבזבזות כסך רב. פה התבלבלתי קצת, הרי בזבוז זה טוב? נכון?
משה | 04.08.12
39.
שימו לב לסיום המאמר
ציטוט מהמאמר:"לפעמים אני חושב שבסיכומו של דבר כל זה לא ישנה כלום, בגלל אסון האקלים." כתוצאה מהתנהגות קיצונית של מזג האוויר הבאה לידי ביטוי באסונות טבע כמו:בצורות ממושכות(עלית מחירי הגרעינים בעשרות אחוזים),שיטפונות ועוד, והמביאה לעלית מחירי התשומות למזון,וכן סכנה ליציבות חברות הביטוח עקב הצורך לפצות את הנפגעים,יש לקרוגמן מוצא אם תחזיותיו לא יתגשמו.
רון | 04.08.12
38.
זה גם הגיוני אני חשבתי על זה עוד מזמן למרות
שאני לא כלכלנית. האזרחים הם כוח עצום של צמיחה. ככל שהם יקנו יותר, יצטרכו לייצר יותר, לייצר יותר , זה אומר יותר עבודה, יותר עבודה, זה אומר הגדלת הכנסות למדינה. פשוט צריך לדעת לגלגל את הכספים ולא לסגור את הברז. כי כאשר סוגרים ברז אחד - כל הברזים נסגרים, או מתבטלים!
 | 04.08.12
36.
לטווח הקצר הוא צודק .לטווח הארוך אנחנו נבזבז את כדור הארץ למוות .
אנחנו יכולים ליצר פושעים ותהיה תעסוקה לכולם אנחנו ניצר מלחמות ותהיה תעסוקה לכולם. נייצר בירוקרטיה ותהיה תעסוקה לכולם ולדורות הבאים לא ישאר כלום. בני אדם נמנעים מבזבוז כדי לדאוג לדורות הבאים. מה עם הזבל שאנחנו מיצרים.? מה עם המלחמות .על שיכות ,טריטוריה ,ועוולות ,העבר,? מה עם שכרון הכוח והאינטרסים שהחזק אוכל את החלש . מה עם הפחד שמביא מלחמות .בזבוז וסבל. מה עם דאגה לאנרגיה זולה לא רק נקיה(הנקיה היא רק אגואיזים של עצמנו כדי שאנחנו נחיה יותר זמן. עוד מאה שנה הנפט והפלסטיק נגמרים) מה עם לדאוג לשני שליש אוכלוסית העולם שסובלים רעב, דיכוי וכאב .
הלל טאוב | 04.08.12
34.
הבעיה עם הגדלת הוצאות ממשלה שהן נמשכות לנצח
מה פירןש הגדלת הוצאות ממשלה ? תוספות שכר למגזר הציבורי - האם זה משפר את הכלכלה ? ברור שלא, האם אפשר לחזור למצב המקורי בסיום המשבר? בחלום הוספת/הגדלת קיצבאות לחרדים/ערבים האם זה משפר את הכלכלה ? ברור שלא, האם אפשר לחזור למצב המקורי בסיום המשבר? אין מצב. בנוסף צעד כזה יעודד הגדלת ילודה מה שיגדיל את מעגל הניתמכים הגדלת תקציב הבטחון - הכפלת הפנסיות למשרתי קבע ... מה שצריך לעשות זה להוריד מס על עבודה ככה שישתלם ליצור וחברות יגדלו ויעסיקו עוד אנשים (ובאמא שלכם תרדו מהרעיון האדיוטי של מס מעסיקים שמעניש חברות על הפשע הנתעב של סיפוק תעסוקה כמו שאין מס על הורדת זיהום)
 | 04.08.12
32.
כל מה שייטיב עם מעמד הביניים ייטיב עם הכלכלה
וזה כולל עידוד עסקים קטנים ובינוניים, בנייה נרחבת למגורים, מיסוי הון והפחת מסים למעמד הביניים. שבעת העשירונים האמצעיים הם אלה שמביאים ביקושים והתחייבויות לזמן ארוך ויוצרים כלכלה. האלפיון העליון החדש אינו יוצר ביקושים כי הוא מבוסס על רווחי הון ולא על ייצור. המשבר הכלכלי העולמי הנוכחי הוא תוצאה של שליטה רבה מדי בכלכלה של המגזר הפיננסי בכל העולם, שגרם לצמצום מעמד הביניים בהתמדה בשני העשורים האחרונים.
אזרח | 04.08.12
30.
דוגמא "לבזבוז" שהיה משנה פה את המצב מהקצה אל הקצה
הקצאת קרקעות בכל רחבי המדינה ועריכת הגרלות לקבלת בעלות על חצאי דונם במחיר של כמה עשרות אלפי שקלים בלבד , תוך דאגה שכל משפחה של יוצאי צבא בלבד יכולה לרכוש מקסימום רק 2 כאלה. אתם יודעים איך זה ימלא את קופת האוצר ? אתם יודעים לאיזו צמיחה זה יוביל פה בארץ ? אנשים מקבלים סיכוי לבנות פה בית לעצמם או לילדיהם , והמדינה החזירה ששומרת על האדמה לעצמה ומרויחה מהמצב תעשה קצת צדק איתנו.
רוני | 04.08.12
29.
פתרון רציני למשבר בטווח הארוך - העלאת מיסי ייבוא למוצרים מסויימים שיוצרו בעבר באופן מקומי
העלאת מיסים נקודתית ומחושבת סביב כל מוצר ומוצר. למשל לעזוב לגמרי מוצרי מזון בסיסיים, לקרוע במיסים יבואנים שיש להם תחרות ישראלית מקומית. למשל, לייקר עלויות של חלפי רכב שמיוצרים גם בארץ. אם יעלה פי 5 לקנות רדיאטור מקורי לרכב אל מול רדיאטור תוצרת הארץ אף מוסך לא ימשיך להציע חלפים מקוריים שכאלה ברצינות וכולם יקנו תוצר מקומי. המפעל ירוויח הון ויגדל וייצר מקומות עבודה. פחות מובטלים, יותר צריכה וכו'. אשמח לשמוע תגובות מאנשים שמבינים, ללא ציניות, איך פתרונות פשוטים שכאלה אף פעם לא מיושמים. למה אין אף פקיד אוצר שמצדד בעבודת נמלים של מיסוי כמו שתיארתי שתוביל למיסוי הוגן שלא יפגע בצרכן ויפעל כרגולציה דה פקטו. כל הכלכלנים רק מדברים על תפיל 3% על כל מוצרי הקטגוריה - שגר ושכח שתמיד גורם ליותר פכיעה צרכנית מתועלת רגולטורית.
לא כלכלן | 04.08.12
28.
השאלה שלא נשאלה--
האם הדרך הנכונה לצמצום הגרעון היא הקטנת האחריות הממשלתית לחברה לצד העלאות מיסים רגרסיביות, או שאולי דווקא ע"י מיסוי פרוגרסיבי: לא להעלות מע"מ, לא להעלות מס על סיגריות ובירה(!), כן להעלות מס חברות בכ-5%, כן להעלות מס שולי על 3 העשירונים העליונים בלבד. קרוגמן מדבר על צנע כמדיניות סבירה בתנאים של משק בתעסוקה מלאה פחות או יותר (כ-2% אבטלה). בישראל יש כיום אבטלה של 7%. כלומר מעבר לסבל של מי שמצטרף לאבטלה, הצנע מקטין את כוח היצור של המשק ובעצם בטווח הבינוני והארוך מחליש את כוחו לשלם את חובותיו.
עמית | 04.08.12
23.
להלן הצעה אופרטיבית
החזרת המע"מ ל - % 15 ביטול המע"מ על תרופות אוכל - הורדת המע"מ לכל מוצרי היסוד מיסוי דירות ריקות הגדלת המיסוי על הון בבורסה מעל סכום מסוים הורדת המיסוי על חברות מדרגות מיסוי גבוהות על בעלי שכר גבוהים שכירים בחברות הורדת המע"מ על ירקות ופירות צימצום מס הבלו על דלק למינימום הכרחי מיסוי על בעלי מספר דירות ורכבים מעל שניים לכל אזרח
חחות דעת  | 04.08.12
18.
מה שחסר אלו מנהיגים שנחנו בתכונות של יזמים ויצירתיות.
לא מספיק שהממשלות תשקענה כסף במשק. ללא חזון וללא יוזמנות בתחום הבניה הגדולה של פרויקטים לאומיים ויצירת מקומות עבודה שום שוק לא יווסת/יתקן את עצמו. היום המנהיגים מתחבאים בלשכותיהם,מוגנים ע"י מחיצו אנושיות של יועצים,מזכירות ועוד מחיצות,לא יואים ל"שטח" כדי להתרשם ול"הרגיש" בעצמם את הנעשה בשטח. זהו מתכון בדוק לניתוק ולכן להחלטות שגויות וביצוע עוב.
אלוני | 03.08.12
17.
הוא טועה. כלכלה קיינסיאנית מעולם לא עבדה.
גם אני, כמו כולם, למדתי בספרי ההיסטוריה שמדיניות קיינסיאנית חילצה את ארה"ב מן המשבר הגדול של שנות השלושים. אבל זה לא נכון, זה שקר ועיוות היסטורי. בסוף שמונה שנות "תמריצים" של רוזוולט, האבטלה עמדה בדיוק על אותו השיעור. בסיכומו של דבר המדיניות הקיינסיאנית לא הצליחה לייצר מקומות עבודה, ולא חילצה את המשק האריקאי מן המיתון. מה שבאמת חילץ אותו ממיתון היה מלחמת העולם השניה, כמה עצוב. לאנשים כמו קרוגמן תמיד יהיו תירוצים מדוע התיאוריה לא עובדת - לא הוצאתם מספיק, או לא הוצאתם במקומות הנכונים. הבעיה היא עמוקה ובסיסית יותר - ממשלות לעולם לא יודעות במה להשקיע. הן חסרות את חוכמת ההמונים שיודעת לנתב את ההשקעה אל הטכנולוגיות הנכונות והצרכים האמיתיים. ולכן ממשלות כמו זו של אובמה תמיד משקיעות בחברות כושלות כמו 'סולינדרה', ואז גם לא ייצרתם מקומות עבודה, וגם ביזבזתם את הכסף! הדבר היחיד שאפשר לעשות בשעת משבר הוא להוריד מיסים, לקצץ בבירוקרטיה ומגבלות ממשלתיות, ולהניח לשוק החופשי לתקן את עצמו. את זה אובמה לא עשה, ולכן המשק האריקאי טרם הגיח מן המיתון.
אורן | 03.08.12
16.
כולם מפספסים את שורש הבעיה
משבר כלכלי !!!! ממה נהיה המשבר? כסף מתקלקל כמו עגבניות? התקלקל הכסף ונהיה משבר. קישקוש!!! שורש הבעיה הוא שוק ההון וספקולציות למינהן בבורסאות. הבורסה מזמן חדלה להיות המקום בו חברות מגייסות הון. בורסה זה מקום להימורים וספקולציות שבו הממשלות ומוסדות לוקחים חלק. כשמפסידים בהימורים המלווים ברמאויות שונות, אזי נהיה משבר. ומי משלם את המחיר?
מיכאל | 03.08.12
14.
הכלכלה הישראלית תתחזק אם ישקיעו יותר בחינוך מדעי וטכנולוגי,בייצור ובייצוא
הכלכלה הישראלית תתחזק אם ישקיעו יותר בחינוך מדעי וטכנולוגי,בייצור ובייצוא, ובתשתיות תחבורתיות בשיטת חכירה למסילות ורכבות מהירות ובשינוע סחורות בינלאומיות מאילת לאשדוד ברכבות מהירות.
כלכלן | 03.08.12
9.
קרוגמן מבריק, אבל שבוי עמוק במודל הקנסיאני
שעבד עליו הכלח. הוא מדבר במונחים של כלכלה שכבר מזמן לא עובדת, לא בהגדלת הוצאות ולא בצמצומן. הבעיה היא שכלכלנים כמוהו חושבים במונחים של מקרו, בעוד האלמנטים שמנהלים את הכלכלה הם מיקרו, כמו כסף ושיטה מוניטרית. וזה מבלי כמובן להזכיר שכלכלה היא מערכת, ומערכות שלא עובדות צריך לשפר ולהחליף. בקיצור, מבריק אבל חושב עמוק בתוך הקופסא, ולא מחוצה לה. פתרונות יבואו כאן רק מחוץ לקופסא.
 | 03.08.12
7.
מר גרוקמן,
כל שלטון שלא במודע או שכן במודע מעונין בתושבים, מדוכים, כנועים, על סף עוני מרוד, מה שנקרא להחזיק את האזרח קצר במצב, שלא לחיות ולא למות. דוגמה קיצונית לכך, ראה מדינות אפריקה, ברה"מ תחת שלטון קומוניסטי, מדינות אסיה, דרום אמריקה כולל מדינות דמוקרטיות ונאורות ועוד... כל מדינה ושיטותיה, כך שהאזרח יהיה שקוע בבוץ, כשרק הראש מעל פני המים. את זאת הם עושים ע"י חקיקת חוקים דרקוניים המגבילים את האזרח, כשלכאורה ורק לכאורה, זה להגנת ולטובת האזרח. מה שנקרא הפוך על הפוך על הפוך. מר גרוקמן הצדק אתך שאפשר אחרת, אך השלטון מלא חרדה לאבד מכוחו, לשלוט על ההמון.
 | 03.08.12
5.
צודק ולא צודק
צודק בזה שבמקום לשלם דמי אבטלה כדאי לשלם אותם כשכר על עבודות ממשלתיות יזומות לפיתוח תשתיות שיכולות להועיל לכלכלה בעתיד. לא צודק מבחינה ערכית. אולי כדאי שכולנו נצטמצם למימדים האמיתיים שלנו . כל הצמיחה הבלתי נפסקת הזאת באה על חשבון הבריאות של כדור הארץ שעתידה לגמרי להשפיע על כולנו. וגם לא ייתכן לחנך את הציבור שלקיחה הלוואות אינה נושאת עימה את הצורך להחזיר אותן!!
 | 03.08.12
4.
יותר חשוב למי זורם הכסף
אם ממשלה מגדילה מיסים כדי להזרים את הכסף 1 לועדים חזקים עקב הסכמים של טיים אוטומטי .- ההגדלה תלך חיסכון 2 לחברות ענק כדי שיכסו את ההפסדים במקומות אחרים .- הצינור לא יהנה 4 לפנסיונרים ופנקציונרים מדושנים - ההגדלה תועבר לחיסכון . 5 על מנת לממן פרוייטים שעיקרם הזרמת כסף לחו"ל . אם לא מגדילים הוצאה כדי ליצור עבודה למעמד הנמוך שמוציא את הכסף על צריכה מקומית כל הגדלה של הוצאה והגלת מס מגדילה את הפער העוני והאבטלה .
מנהיג המהפכה | 03.08.12
2.
אינפלציה היא המס הגבוה ביותר
במקום להמשיך את הדפסת הכספים שאינה עוזרת וגורמת רק להיות קרובים יותר ויותר אל קצה "צוק הפיסקלי",יש להוריד מיסים על עסקים קטנים ולשכירים מהמעמד הבינוני ל0 ,תוך כדי העלאת המס על המגזר הפיננסי הלא יצרני,זה כמובן יעודד יצור אמיתי ,ומקומות עבודה לעומת הורדת מיסים על תאגידים שמעודדת את הכלכלה הסינית והודית(התאגידים מעבירים לשם את מקומות העבודה).
סקינסי | 02.08.12
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת