כעובד לשעבר ב״אימפרית קרוקר״ ראיתי שחיקה, איטיות, וחוסר הבנת המציאות אצל אגף ההנהלה. בשנות ה80 וה90 כשהם החלו את דרכם מודעות הצרכן הייתה כמעט ולא קיימת, לא למחירים, לא למותגים ולא לאיכות. היום מודעות הצרכן גדולה בהרבה, ושיטת הניהול שבה דוחפים לך מוצר הנחשב איכותי אבל הוא בעצם לא, קרוקר מייצרים מוצרים באיכות של כלבו בינוני ומטה בחו״ל שם ניתן למצוא בגדים בזיל הזול חוסר הייעול והארגון בחברה בולט גם כן. בתקופה זו חברה שלא מסוגלת להראות את נוכחותה באינטרנט או בפרסום היא חברה שלא קיימת. אנ

בהצלחה

מאז כניסת הרשתות הזרות לארץ והמחירים היחסית סבירים שלהם ומקבלים תמורה טובה של בגד ויופי של בגדים הישראלים מעדיפים את החדש והעולמי ולא את הישן והפחות אופנתי , בקיצור קרוקר סיגרו את כל סניפיכם ובמקומם ייפתחו סניפים של רשתות זרות ושוות בהצלחה

הם הורידו את כמות החניות בתקופה מסוימת והחניה הפכה להיות בתשלום כשבעבר היתה חינם(אולי זה הגיוני כשהיתה בחינם לא היה מקום ביום שישי). חוץ מזה המחירים שם יקרים בטירוף . אני חושב שהשופר סל שם יותר יקר מטיב טעם והוא לא פתוח בשבת. אולי אני לא בקניון בגלל שלא מעניינם אותי בגדים . עדיין לפני שנתיים הייתי שם לפחות פעמיים בשבוע . היום פעם בחודש או פעם בחודשיים.

רוב הקניונים בארץ שייכים ל 2 אנשים. או לעזריאלי או למליסרון (כלומר משפחת עופר) שיטת השקשוקה.

כל הכבוד לקרוקר, כדאי שכולם יבינו שהחזירות של בעלי הקניונים היא הגורם העיקרי למחירים המטורפים של המוצרים, לבעלע החנויות פשוט אין ברירה, על מנת לשלם את מחירי השכירות לקניונים הם חייבים לימכור ברווח מטורף וכך אנו הצרכנים משלמים את שכר הדירה לעזריאלי ודומיו