אם נתבונן על כל מערכת יש לנו קלטים, תהליך דינאמי ופלטים, שלרוב הופכים לקלט חדש בתוספות ושינויים. ההנחה הבסיסית היא שהתהליך הינו בעל חוקיות קבועה, למשל - מחר בבוקר מים לא ישנו את תכונונתיהן הכימיות לאש, ולהיפך. הכניסות, קלטים, תלויים מאוד באופי האמושי ובסיטואציה. הפלטים - כמו הקלטים. אז למעשה קיבלנו חוקיות ידועה = חוקי טבע, אנטרופיה, אלוהים = ופעולות שונות מבחירה. לפי תאוריית הכאוס בפועל יש מספר מצומצם צאוד של חוקים שלפיהם אנו פועלים, וניתן למדל את כולם. אבל לא פה הבעיה. הבעיה בתחזית או בצפייה לעתיד על בסיס שינוי בזמן היא שהחוקים הללו הם בעלי תכונות של דמיות, פרקטליות וסדר גודל. משמע, פלט קטן בסיטואציהמסוימת יכול ליצור תנועה כמו פלט גדול. למשל - פיגוע 11 בספטמבר יצר מלחמה עולמית ובעקבותיה אביב ערבי. האם זה היה קורה ללא הפיגוע? סביר שכן כי המחאה בבסיסה החלה במחסור באוכל. לכן הבעיה בצפיית העתיד היא לרוב במיקרו דיטייל ודווקא במגמות ארוכות טווח יש יותר אפשרויות דיוק. ממליץ לקריאהאת הספר כאוס של ג׳יימס גליק ואת הספר צופן העתיד של פרופ׳ דוד פסיג.

הציטטה המיוחסת לארנולד טוינבי, "ההיסטוריה היא רק דבר מחורבן אחד אחרי השני", מקורה לא בטוינבי אלא שלוש מאות שנה לפניו - במלך אנגליה צ'ארלס הראשון (שהיה גם צ'ארלס השישי מסקוטלנד). פרופ' רפאלי גם טועה לגבי גישתו ההיסטורית-פילוסופית של טוינבי - הוא בהחלט האמין שמצא את החוקיות הנצחית הה"א הידיעה של מחזוריות ההיסטוריה ופיתח תיאוריה שלמה על כך (שמאז הופרכה ולא נתקבלה על דעת ההיסטוריונים). ההבדל בינו לבין מארקס היה רק בכך שביסס את תורתו לא על מאפיינים חומריים (מאטריאליסטיים) אלא על מאפיינים רוחניים ותרבותיים ולא על מאבק מעמדות אלא על מאבק בין ציוויליזציות ועל מאבק פנימי בין "מיעוט יוצר" ו"פרולטריון פנימי" בתוך כל ציוויליזציה.

לא רק שלא ניתן לחזות העתיד, תחשבו רגע: אין לכם ולאיש מושג מה יקרה בעוד רגע. אתם יכולים רק להניח. אולי תקראו את המילה הבאה ואולי תהיה פתאום הפסקת חשמל ולא תוכלו לקרא אותה. שוטים יודעים את העתיד: הם ישארו שוטים גם להבא.

psychohistory is the key to our survival

זאת לא כתובת שמישהו יכול לזכור, וכדי להעתיק אותה צריך לעבור אות אחרי אות. די מציק. הכתובת המלאה הרבה יותר פשוטה: www.google.com/trends/correlate. מי שגולש באתר, יכול להיכנס לשתי הכתובות, והקיצור לא יתרום לו כלום. ומי שצריך להעתיק את הכתובת, בוודאי ימצא את הכתובת המלאה, שמורכבת ממילים מוכרות באנגלית, הרבה יותר פשוטה. בקיצור, לא כל דבר צריך לקצר...

כמובן שלא פרטו את הנוסחה, אבל הוא טען (ונתן דוגמאות אבל בלי שום הסבר מהותי) שהוא יכול להכניס פרמטרים לנוסחה שלו ומתוכה לדעת מה יקרה בעתיד. לפחות מבחינת התהליכים שגורמים לעתיד להיות כפי שהוא חוזה. מה שהיה מאוד חסר בכל התוכנית היה שהוא לא הביא שום דוגמאות או פרוט לנוסחה שלו כך שה"ממצאים" שהוא הראה היו באותה רמה של בהירות. כל אחד יכול להסתכל אחורה ולדעת אילו משירי נוסטרדמוס מתאימים לאיזה ארוע הסטורי, אבל אף אחד לא יכול לנחש לאיזה ארעו עתידי הוא מכוון ומתי. אסימוב אמר פעם שההסטוריה מלמדת אותנו דבר אחד, שאף אחד לא לומד מההסטוריה. ולכן אנשים חוזרים על אותם משגים שוב ושוב מבלי לחשוב על דרך חכמה או נכונה יותר לא להכנס לאותן צרות.

זה נראה כמו הקדמה למאמר. לחלוטין לא עומד בסטנדרט של המאמרים מכלכליסט שלמדנו להכיר. דרך אגב, בסדרת "המוסד" של אסימוב הוא מתאר את מדע "הפסיכוהיסטוריה" שמאפשר לחזות את ההסטוריה אך רק עבור מספרים גדולים מאוד של אנשים (הוא מתייחס שם לטריליונים ברחבי הגלקסיה).